מחנה חיים אורח חיים חלק ג קח

דתלי' במקום דאדם מניח מזונותיו שם דירתו א"כ צריך להיות דבר משביע לפי שעה עכ"פ ומים אינם משביעין אבל ביוכ"פ לא צריך שובע רק יתיבי דעתיה ודוק

ועיינתי בפי' המשניות פ"ג שכתב וז"ל ואין ראוי' שיהי' דבר מזה העירוב אלא במאכלים והמים והמלח אינן מן המזונות אבל הם מוליכים המזון למקומותיו לידועות עכ"ל הכוונה שמים ומלח אינם ממיני המזונות המשביעים עכ"פ לפי שעה אפי' אבל הם נצרכין אצל האכילה להוליך המזון למקומות ידועות אבל אינם פועלים שובע כלל כדברי הגמ' ודוק. סימן מו

נסתפקתי בחולה שיש בו סכנה ביוכ"פ וצוה הרופא ליתן לו ירקות מבושל עם הציר שע"ג אם צריך לדקדק כמה יהי' מן הירק וכמה יהיה מן הציר שע"ג שיהי' הירק פחות מכזית עכ"פ או שמא דאין צריך לדקדק בו דעכ"פ יאכל ככותבת הגסה מה לי אם הירק הוה כזית או פחות כל אפין שווין

תשובה כפי הנראה אין צריך לדקדק אלא יאכל כאשר בא לידו דהלכה פסוקה בש"ע א"ח סי' תרי"ב סעיף ב' במחבר וז"ל כל האוכלין מצטרפין לשיעור זה אפי' מלח שעל הבשר וציר שעל הירק אבל אכילה ושתיה אינן מצטרפות עכ"ל והוא מגמ' יומא דף פ' דאמר ר"ל ציר שע"ג ירק מצטרף לככותבת ביוכ"פ פשיטא מהו דתימא משקה הוא קמ"ל כל אכשורי אכלא אכלא הוא יעו"ש וכיון דציר שע"ג ירק אכלא הוא וכשם אם צריך החולה לשיעור כותבת אוכלין לא מחלקין מאיזה אוכל יקח כזית או פחות כי מאי נפקא מינה הלא כל אוכלין מצטרפין וה"ה בציר שע"ג ירק שמצטרפין לשיעור מאי נ"מ אם יהיה בירק כזית או פחות מכזית הלא הציר שע"ג ירק הוה ג"כ אוכל שמצטרף עמו להביא חיוב כרת על בריא ולחולה מותר מפני פקוח נפש ודוק

אמנם עלה בלבי שאם די לו בפחות מכזית ירק עם ציר שע"ג ככותבת אסור לו לאכול כזית ירק ואם אכל חייב כרת עליו כאשר אבאר בעזה"י דבחולין דף ק"כ אמרו בגמ' דרוטב שמצטרפין לטמא טומאת אוכלין הוא חלב דאקריש ופריך הגמ' מאי ארי' דקריש אפי' כי לא קריש נמי דאמר ר"ל ציר שע"ג ירק מצטרפין לככותבת ביוכ"פ ומשני התם משום יתובא דעתא הוא בכל דהוא מיתבא דעתיה הכא משום איצטרופי הוא אי קריש מצטרף אי לא קריש אינו מצטרף וכתב רש"י בד"ה ומשני התם וז"ל התם טעמא דיוכ"פ לאו משום אוכלא הוא דאי נמי לאו אוכלא כיון דמייתבא דעתיה מחייב דהא לא תעונה כתיב וזה לא התענה אבל הכא אוכל ומשקה אין מצטרפין דהא לא שוו שיעורייה ואע"ג דהתם נמי תנן אכל ושתה אין מצטרפין ה"מ אכל ושתה דקים להו לרבנן דלא מייתבא דעתיה בהכי אבל ציר שע"ג ירק קים להו לרבנן דמייתבא עכ"ל הרי מפורש יוצא מפי רש"י דהא דמצטרף ציר שע"ג ירק לא הוה טעמא דהוה הציר אוכל אלא לעולם דהוה משקה ואעפ"כ חייב כיון דקים להו לרבנן דבהכי עם הציר ע"ג ירק מייתבא דעתיה וכיון דמייתבא דעתיה חייב דהא לא תעונה כתיב והא דאכל ושתה אין מצטרף ביוכ"פ הוה הטעם דקים להו לרבנן דאכילה ושתיה לא מייתבא דעתיה בהכי אבל בציר שיוצא מן הירק או שטבל ירק בציר עיין רש"י בד"ה ציר שע"ג ירק מיישב הדעת ודוק

והנה דקדקתי בגמ' על דברי ר"ל שאמר ציר שע"ג ירק מצטרף לככותבת ביוכ"פ והוא פלא בעיני הלא שיעור של יוכ"פ שהוא בכותבת הוא מפורש במשנה והי' לו לר"ל רק לומר ציר שע"ג ירק מצטרפין לשיעור ביוכ"פ למה השמיע בכאן שיוכ"פ שיעורו בככותבת הכי כאן מקומו להשמיע שיעור של יוכ"פ ר"ל חידש שמצטרפין להשיעור ציר שע"ג ירק והוא פלא

ואמרתי לחדש ב"ה דדבר גדול השמיע ר"ל בזה דהא בכל תורה כולה דהוה השיעור כזית ג"כ אוכל ומשקה אין מצטרף דמשקה לא שמיה אוכל ורק ביוכ"פ דתלי' בישוב הדעת וקים להו לרבנן דבהכי מתיישב דעתו מצטרפין א"כ די שנאמר שאם היה הירק עכ"פ כזית רק שחסר העודף אשר גדול שיעור של יוכ"פ הוא שיעור ככותבת דהא ביוכ"פ ישוב דעתיה בעינן א"כ ממנ"פ כיון דציר שע"ג ירק מיתבא דעתיה מצטרפין את הציר ע"ג ירק דהא הציר פועל ג"כ ישוב הדעת ונשאר גם יוכ"פ על שיעור כזית דהא אם הי' בנמצא ביוכ"פ ישוב דעתיה בכזית הי' שיעורו בכזית והא דצריך ככותבת הוא לפעול ישוב הדעת והא ציר שע"ג ירק פועל על כזית ירק ליתבא דעתיה של האוכל אבל אם הי' חסר אפי' מכזית ירק רק הי' עליו ציר כל כך עד דהוה ככותבת אז אינו חייב דהא לא אכל כזית ירק ולא שתה רביעית ציר א"כ לא אכל ולא שתה כלל דפחות מכזית לא שמיה אכילה ופחות מרביעית לא שמיה שתיה והתורה בקשה שביוכ"פ יהיה הנפש מעונה שלא יעשה אכילה ושתיה אבל זה שלא אכל ולא שתה הגם שאינו מעונה בקרבו הוה כאלו אכל ציר ומורייס ואינו מעונה מאי מהני הישוב דעת בשלמא באכל כזית ושתה כדי להשלים ככותבת צריך רש"י לחדש דלהכי לא מצטרפין ביוכ"פ יען דקים להו לרבנן דלא מישב דעתיה דאם היה ישוב הדעת היינו מצטרפין השתיה על כזית אוכל אבל אם אכל פחות מכזית ושתה פחות מרביעית ביוכ"פ אפי' הי' ישוב הדעת ע"ו שניהם עכ"פ הא אכל כחצי שיעור ושתה ח"ש לא שמיה אכילה ושתיה הלא בשאר איסורין דדי בכזית אכילה ושתיה אינם מצטרפין וביוכ"פ דצריך שיעור גדול יהי' אכילה ושתיה מצטרפין לכן החכים ר"ל ואמר ציר שע"ג ירק מצטרפין לככותבת ביוכ"פ אם יש כאן כזית ירק עכ"פ רק ביוכ"פ צריך ככותבת להך שיעור עודף של יוכ"פ משאר כל איסורי אכילה או מצות אכילה שדי בהם בכזית וביוכ"פ השיעור בככותבת לזה השיעור כותבת משלים הציר שע"ג ירק ואי הוה אמר מצטרף לשיעור ביוכ"פ הוי במשמע שאפי' אם הירק פחות מכזית והציר משלים לככותבת ג"כ מצטרף הציר שע"ג ירק להתחייב עליו ביוכ"פ והבן

ובזה תרצתי קו' חמורה של כפות תמרים ביומא דף פ' למה דייק ר"ל לומר לככותבת ביוכ"פ ולא אמר סתם ציר שע"ג ירק מצטרפין אפי' אם אכל כלאי כרם עם ציר שע"ג מצטרפין לכזית וביום כפור מצטרפין לככותבת והוא קו' גדולה ותי' דר"ל רמז לדברי הגמ' בהעור והרוטב דדוקא ביוכ"פ דהוה משום ישוב הדעת מצטרפין אבל לענין טומאת אוכלים או לענין אכילת כלאי כרם דלא תלי' בישוב הדעת אוכל ומשקה אינו מצטרף דפח"ח שפתים יושק ולפמ"ש בלא"ה נכון דרמז שאפי' ביוכ"פ לא מצטרף אלא על שיעור כותבת אם הי' עכ"פ ירק כזית אבל הי' חסר אפי' מכזית ירק אינו מצטרף אפי' ביוכ"פ וק"ו שלא יצרף בכלאי כרם דכל שיעורו בכזית ודוק.