מחנה חיים אורח חיים חלק ג קו

יקבלו עונש רק בשוגג יש עונש גדול יותר מאשר יש עונש באונס דאל"כ הי' לתוס' לכתוב אם נמצא אח"כ טריפה יענש דהוה כשוגג ולא כאונס דאז הי' במשמע דאונס אין לו עליו עונש כלל רק זה האוכל היה כשוגג ולא כאונס לכן יענש וא"כ משמע מתוס' דסברו דעכ"פ מקבל עונש אפי' אם הוה כאונס יען דעכ"פ הי' יכול לבדוק אחרים אם אין נמצא בנגלה איזה טריפות והגם דאין עליו חיוב לבדוק דתולה דבודאי לא נמצא בו טריפות אעפ"כ אם נמצא אח"כ אכל איסור וצריך עכ"פ איזה כפרה ולא איתמעט אונס אלא מקרבן או מלקות שהן עונשין קבועים מן התורה ודוק. סימן מד חתימה טובה למחותני הרב המאור בתורה חריף ובקי המופלג ומפולפל כבוד הרבני הר"ר אלי' שענקעל נ"י בק"ק קוטב גאליציען

אודות אשר העיר מי שמתענה בעיוכ"פ מחמת מצות עינוי אם עובר בבל תוסף וחקר מעלתי נ"י דעינוי הוא בשב ואל תעשה ולא שייך הלאו דב"ת והאריך

לענ"ד נראה דבל תוסף הוה דווקא אם בא עם החיוב בפ"א כגון ה' פרשיות בתפילין או ה' מינים בלולב או שהוספה בא אחריו כגון הישן בשמיני בסוכה או שתוקע קולות ביותר או שנותן מתן ד' תחת מתן אחת וכדומה אבל אם הוספה במוקדם לא הוה בל תוסף כי תשעה לחודש לא הוה עשירי בחודש אם כן אם עושה עינוי בט' תשרי לא הוה הוספה לעבור על בל תוסף דהא עדיין לא הגיע החיוב שנימא שהוא מוסף על החיוב בשלמא אם כבר הגיע זמן סוכה או זמן שופר או זמן תפילין או זמן ציצית או זמן זריקה שייך לומר שמוסף על המצוה אבל בודאי מי שמקדים לעשות המצוה בזמן שלא התחיל זמן מצוה שלא שייך שעובר על בל תוסף ואטו אם לילה לאו זמן תפילין וציצית וזמן זריקה ויעמוד אדם ויעשה הלילה לזמן ציצית ותפילין וזריקה יעבור על בל תוסיף מי יכול לעשות שאינו ישנו [ולא נעלם ממני סוגי' דעירובין דף צ"ו דשאני שבת דפטור יען דשבת הוא גוף אות אבל יום יממא הוא לזמן תפילין או אם הי' עליו מבעוד יום ומוסיף הלילה אחריו אבל לילה לאו זמן תפילין א"כ מי שמניח קודם האור יום תפילין לא שייך בל תוסף עיין בב"י בהל' תפילין מי שיוצא לדרך ומניח מניח תפילין בלילה] ועיין בספרי פ' ראה וז"ל מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים שלא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ד' אלקים יוסף עליכם וגו' (ובגמ' ר"ה כ"ח אמרו הואיל והתורה נתנה לי רשות לברך יעו"ש) ת"ל דבר אפי' דיבור אל תוסף עליו עכ"ל היינו לברך לאחריו פסוק אבל להקדים פסוקים לא ידעתי איסור דלא שייך בל תוסף רק או בפ"א או לאחריו ולא להקדים דאין הקדמה נקרא הוספה ואי אפשר לדבר שני דברים בפ"א ודייק הספרי הואיל ופתחתי לברך אם יאמר אח"כ יוסף ד' הוה בל תוסיף ודוק

ועלה בדעתי שיש לחקור מן הירושלמי שהקשה למה אין עושין יוכ"פ שני ימים מחמת ספיקא דיומא וקשה א"כ אם עשירי שלנו הוא יוכ"פ א"כ הוסיף עינוי בי"א בתשרי אמנם משבשתא הלא הוא יצום יען שמאמין שהוא עשירי א"כ לא רצה להוסיף ענות נפש בי"א ודוק (ועיין פלתי סי' ק"י)

ואגב אודיע לדעתי יש בל תוסיף במספר שמחדש מצוה אשר בדה מלבו להוסיף על תרי"ג מצות ויש בל תוסיף בכמות ה' פרשיות בתפילין ה' מינים בלולב ח' ימים בסוכה ויש בל תוסיף באיכות המצוה אם משנה התואר והדר צורת החפץ אשר בו תהיה המצוה למשל אם יאמר ועניתם את נפשותיכם הוא להכות בשוטים גופו ולעמוד על קוצים אבל מי שמוסיף לעשות שבת שני ימים ליכא בל תוסיף דשבת הוא לשבות ביום ששבת הקב"ה ששת ימים עשה מלאכה ובשביעי נח ואיך אפשר לעשות עוד יום שהיה עושה הקב"ה הבריאה להיות יום שבת על כי שבת הקב"ה ממלאכתו ודל"ב

ואעתיק לו קו' שמצאתי בפנקס ישן שלי שקשה לי על גמ' ר"ה דף כ"ח דאמר ר"י כשלא נתת לא עברת מעשה בידך אבל כשנתת עברת מעשה בידך וקשה לי נחזי אנן אם לא יזה מהדם א"כ עובר על בל תגרע והפסיד גם המצוה שהוא קיום עשה ואם יתן יעבור לאו דב"ת אבל עכ"פ קיים העשה א"כ הי' בעצה שיתן הגם שא"כ עובר הלאו בידים ואם לא יתן עובר הלאו בשוא"ת כנגד זה יש, כאן הרווחת קיום עשה ואין לומר א"כ הוה מצוה הבא בעבירה עיין תוספות סנהדרין [פ"ח ע"ב] זה טעות דב"ת גורע באותו דבר שמוסף אבל הכא הוה ב' זבחים ואין ב"ת בדם זה מבטל קיום עשה בדם האחר ושאלתי להגאון ר' אהרן זינגער ז"ל ולא מצא מענה וצע"ג הנה בידים רפות באתי לכתוב שורתים האלו ד' יתן לו חתימה טובה הדש"ת. סימן מה

שאלה בחולה שיש בו סכנה אשר צוה הרופא שצריך לשתות ביוכ"פ או מים או חלב עד לשבעו לכבות החמימות מחלתו ר"ל אם הכל שוה מים או חלב או נימא טוב ליתן מים מחלב

תשובה לפום רהיטא אין הבדל בדבר דלא מצינו רק הבדל בכמות אם כשיעור או חצי שיעור אבל להיות הבדל בין מאכלים ומשקים באיכות לא מצינו מה לי ששותה רביעית מים או יין או חלב הכל אחד הוא

אמנם יש לחקור בדבר שטוב ליתן שיעור רביעית מים ולא חלב דבפ"ג דעירובין משנה א' בכל מערבין חוץ מן המים ומן המלח וכו' הנודר מן המזון מותר במים ומלח וכתב הברטנורא וז"ל לא דאמר יאסר עלי מזון דאין נקרא מזון אלא חמשת המינים דזייני וסעדי אלא כגון דאמר כל הזן עלי קונם וכל מילי זייני ומשביעים לפי שעה חוץ מן המים ומלח עכ"ל וא"כ כיון דמים אינם משביעים כלל אפילו לפי שעה לא די שלא מסעדי הלב שיהי' נקרא מזון אלא לא הוה אפי' בכלל מילי דזייני לפי שעה וא"כ מסתברא דלא חייב עליו כרת ביוכ"פ כיון דיוכ"פ ביתובא דעתיה תלי' וצריך ככותבות יתר משיעור אכילה בכזית דיהי' בישוב דעת מהאכילה או רביעית בשתיה וא"כ בודאי יותר טוב ליתן לחולה המסוכן מים מליתן לו חלב כך עלה בדעתי

אך דבר זה א"א דלא יהי' נזכר בפוסקים ועוד א"כ יצמיח ח"ו שאפי' אם בריא שתה מים במזיד ביוכ"פ לא יהי' פסול לעדות ואלו שתה בריא מים בשוגג לא יהי' חייב חטאת בזמן בהמק"ד קיים דבר זה לא ניתן להאמר על כן נתתי ללבי לחקור בעומק הדבר בעזה"י

ונלע"ד דשאני עירובין מיוכ"פ דבעירובין בעינן שיהי' הדבר שמערב בו אוכל אבל ביוכ"פ אפי' אם אין עליו שם אוכל חייב בחולין דף ק"כ בגמ' והרוטב מאי רוטב אמר רבא שומנא אמר ליה אביי הוא עצמו יטמא טומאת