מחנה חיים אורח חיים חלק ג קד

והיה להפוסקים לומר אם לא נמצא כמוהו מותר להתפלל אבל אם נמצא כמוהו הגם לא עדיף מיניה עכ"פ יש איש כמוהו ולמה יתפלל האבל ועוד כיון שהוא איש מפורסם בצדקות ויראת שמים לו שימצא דעדיף מיניה למה יבחרו באחר הלא בו בצדקותיו לא יהי' מה"ד מתוח עליו ויתפלל הוא וגם מי ישקול בעיני בשר לדעת אם צדקות של האיש מגיע עד כה שלא יהי' מה"ד מתוח לפניו הגם שנגעה בו יד ד' והוא אבל ועוד הכי בבהמ"ק שני שלא השלימו הכה"ג את שנתם כי לקחו בחזקה הגדולה והי' ע"ה עד שהוצרכו ללמוד להם סדר עבודה לא היה הדין ההוא אפי' שנעשה אונן היה כל העבודה על ידו הלא מבואר בפ"א דיומא דאשה אחרת מתקנין לו פן ימות אשתו שלא יהיה בלא אשה לקיים וכפר בעדו ובעד ביתו הרי שגם אז לא עיכב אם היה אונן [ואולי יש לחלק בין אונן לאבל וכן נראה בספרי חן אבל אין כאן מקומו]

אמנם אקוה לעשות מטעמים בעזה"י כי לכאורה הי' נפלא בעיני שהש"ך והט"ז כתבו אם ליכא דעדיף מיניה מותר משמע אם ימצא איש שוה לו נשאר האבל לבעל תפילה וקשה הא ממילא ישנו עדיף דהוא אינו אבל והראשון הוא אבל והיה להש"ך והט"ז לומר אם ליכא שוה לו מותר

ונלע"ד לחדש דבר בעזה"י דבמשנה פ"ה דברכות תנן המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו ודקדקתי דהי' לרבינו קדוש לומר ואם שליח הוא סימן רע גם לשולחיו דהא גם לעצמו כזה סימן רע שטעה בתפילתו כמוזכר ברישא וצע"ג

ואמרתי במקו"א דתורה גילתה אחרי רבים להטות בכל דבר פועל הרוב ועיין רמב"ם הל' תשובה דגם עיר ומדינה וכל העולם נידון בתר רוב כמבואר בחכז"ל ועוד גילתה התורה שליח של אדם כמותו וא"כ אם השליח צבור מתפלל אותו תפלה דנקרא עבודה כחכז"ל שאומרים לשליח צבור בא וקרב שתפילה הוא הקרבן והשליח הוא מקרב אותם לאביהם שבשמים וא"כ מי שמתפלל לעצמו וטעה הוא סימן רע לו שטורפין לו תפילתו בפניו שתפילתו אל חקו תשוב שלא תעשה רושם למעלה כאשר מבואר במשנה שם שר' חנינא ידע אם החולה ימות אם תפילתו אינה שגורה בפיו ואם היתה שגורה בפיו ידע שיחי' אבל אם הוא שליח צבור אז הוא רק בצבור אפשר שהשליח הוא צדיק תמים וקדוש עליון תפילתו קורע כל הרקיעים אבל הצבור המה חלילה רעים וחטאים לד' והוא השליח כמותם על כן לא יקובל תפילתו בעדם והוה רק סימן רע לשולחיו אבל לא הוה סימן רע לו להשליח עצמו ומביא רבינו קדוש ראיה שלא הי' תפילת ר"ח מקובל אם הקב"ה גזר על החולה שימות יען דשלוחו של אדם כמותו כמשלח ונעשה השליח טפל להמשלח ועיין בסמ"ע בח"מ בשליח לדבר עבירה אם גם השליח הזיק ודוק

ולפ"ז לכאורה קשה מאי מעכב שמידת הדין מתוח כנגד החזן הלא הקהל אינם אבילים והשליח הוא כמותו מאי מעכב שמה"ד פתוח עליו הלא פני קהל מרוצים וצע"ג אמנם לק"מ דהא יוכלו למצוא איש עדיף מיניה ולקיים זה אלי ואנוה התנאה לפניו במצות והם בחרו בו ונחשב כאלו ח"ו רוצים לבזות שבוחרים בהאיש בעבור שהמלך מלכי המלכים כעס עליו דהא נמצא איש אחר שהוא עדיף מיני' נראה כאלו ח"ו שלחו שליח להכעיס לפניו אבל אם השני לא עדיף מיניה במעלות הגם שעליו מה"ד מתוח מה איכפת ליה לצבור הלא הוא שלוחם ועליהם אין מה"ד מתוח ודוק

וכל זה בשליח צבור דהוא שליח שלהם אז מעכב אם השני עדיף אבל בכה"ג דהוה שלוחי' דרחמנא ולא שלוחי דידן עיין נדרים דף ל"ה והגם שהב"ד היו אומרים אנו שלוחי ב"ד ואתה שלוחינו עיין בתויו"ט שם דלאו דווקא דהא כהנים שלוחי דרחמנא וא"כ מאי איכפת לן שמה"ד מתוח עליו הלא ד' בחר בו לשליח ולא אנחנו ולא מעכב אפי' יש יותר הגון וטוב והגם דעליו מה"ד מתוח כי הלא ד' עושה אותו שליח ואנן מה איכפת לן ודוק אבל מצוה מן המובחר הי' אפי' בקרבן ליתן הקרבן לכהן צדק עיין בספר חסידים תשס"א]

ובזה יהל אור על דין מאיר נתיבים שמביא מעלתו נ"י שאם הוא הי' חזן קודם שנעשה אבל שמותר להתפלל בימים נוראים ולפמ"ש מתוק מדבש דשם לא שייך דנראה כאלו בוחרים בגרוע ומניחים הטוב א"כ מאי הוה שמה"ד מתוח עליו הלא הוא שלוחינו והבן ואין ספר הזה בידי לעיין טעמו ונמוקו בדין שחידש

והדבר ברור בעיני דהאי דעדיף הוא אפי' אם יש לו מקצת מעלות יראי שמים ויודע בטוב לסדר התיבות ויש לו קול נעים לעורר אהבת המתפללים שלא ישיחו שיחות חולין רק יזמרו ויתפללו עמו וכתב בספר חסידים סי' תשס"ח וז"ל מי שקולו נעים ואין הקב"ה נהנה מקולו ראוי לו שלא בא לעולם ואם הקב"ה נהנה עליו נאמר השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה וכתב ונעים זמירות ישראל וכתב קולי אל ד' אקרא ויזהר שלא יזמר נגונים נכרי כי עבירה הוא ולכן נקרא קולו נעים לשבח בוראו ולא לעבירה עכ"ל הרי כמה גדול קול נעים אם הוא ירא שמים וחכז"ל אמרו למה מת נבות היזראלי ע"י עדים שקרים יען שהיה בעל תפילה בקול נעים ואותה שנה לא עלה לרגל ואמרו חכז"ל כבד ד' מהונך אל תקרא מהונך אלא מגרונך וק"ל לכן נראה לי אם ליכא אחר דעדיף שיודע סדר התפילות כמוהו או שהוא ת"ח ורעהו ע"ה ויש לו קול נעים יותר מרעהו ובפרט שהוא איש עני מותר להתפלל הגם שאפשר למצוא אחר והוא ע"ה ואין קולו נעים כנלענ"ד

ואודות שהעיר על המחבר סי' תקע"ט שפרט המעלות ופסולין בש"ץ ולא מנה אבל נראה כי בכל השנה אין בו עיכוב ובפרט אם נתקבל מקודם שנעשה אבל אין בו עיכוב וגם שהוא דבר הנוגע במה שלמעלה ואין חסרון או מעלה בגופו ממש רק חוץ ממנו ודוק

ואשר העיר שהש"ך והט"ז נקטו ליכא דעדיף והמג"א נקט דליכא אחר דהרגיש המחה"ש ומעלתו נ"י אומר דהמג"א פליג דדווקא אם ליכא אחר כלל אבל אם יש אחר הגם שהוא גרוע ממנו לא יתפלל אבל עכ"ד הלשון משמע כן אבל הדבר רחוק הרמ"א ביו"ד כתב בפירוש דליכא איסור והגם שהש"ך הוסיף תיבות אסור אם ליכא דעדיף ומהכ"ת לעשות עוד מחלוקה אפילו בגרוע ממנו ואולי נ"מ אם צריך לשלם שליש דמים יותר משום זה אלי וכמו באתרוג עיין הל' לולב במחבר ורמ"א ואולי שמג"א מחדש קולא אם ליכא אחר בחינם אין צורך לשלם להעדיף מיני' כנ"ל דברי הטרוד מאוד הדש"ת.