מחנה חיים אורח חיים חלק ב צו

תורה שלא ירבו מחלוקת בישראל ויעשה אלף תורות כי ד' נתן התורה וגמר עם הב"ד לעשות עפ"י רוב ואפילו בת קול או נבואה א"א לשנות רק כפי אשר יתן ד' בלב רוב הסנהדרין עיין רמב"ם הל' סנהדרין וה' ממרים וסה"מ לרמב"ם וחינוך ודרשת הר"ן ודבריו ארוכים ונכונים וה"ה ילפינן דמיעוט איסור יתבטל ברוב היתר הגם שבודאי יאכל האיסור דמיעוט אשר מתנגד כנגד הרוב הוא יתבטל ויתהפך מאיסור להיתר מטמא לטהור מפסול לכשר ור"מ דחושש למיעוט היינו דלא רצה לסמוך לתלות דבהמה זו היא מרוב כשרות ולא ממיעוט טריפות דרוב הזה לא התיר המיעוט טריפות דבודאי המיעוט טריפות נשארו טריפות אבל ביטל חד בתרי דהיתר פעל להיות האיסור מותר איך יחוש ר"מ על המיעוט הכי ח"ו יהי' חולק על דין ודת של תוה"ק שהאיסור נעשה היתר וכמה הערות של פרמ"ג בפתיחותיו מיושבים בזה (ועי' מל"מ פ"ז דמעילה ה"ו)

הכלל דביטול ברוב חד בתרי דילפינן מאחרי רבים ואפילו ר"מ לא יחוש למיעוט דגם מיעוט סנהדרין לא הי' להם רשות לחוש כנגד הרוב ומכ"ש שכל ישראל לא להם לחוש דלמא האמת עם המיעוט דחק התורה הוא דהתנגדות המיעוט יתבטל כנגד הרוב אבל הא דילפינן מן אחרי רבים להטות דאזלינן בתר רובא עיין בחדושי הר"ן שם דמיעוט נשאר באיסורו רק אנו תולין להקל ולאמור דזה הוה בודאי מן הרוב ולא מן המיעוט שם חשש ר"מ על המיעוט דעכ"פ המיעוט הוא נשאר באיסורו נמצא דביטול ברוב הוא טוב משאר אזלינן בתר רוב

אך יש אופן שטוב הך היתר דאזלינן בתר רוב מאשר נסמוך על הביטול המיעוט ברוב והוא אם יש לפנינו בהמה שחוטה ואפשר לבדוק כל ח"י טריפות אמרינן כיון דהרוב אומר לנו שאין כאן טריפות ואפילו אם נבדק לא נמצא בו טריפות וא"כ טרחא זו למה לי לבדוק במקום שהרוב אשר התורה סומך עליו מהכ"ת להיות צדיק הרבה יותר מאשר הקב"ה חשש על זכות נפשינו ולכן אין מבררין דהרוב יאמר שלא נמצא פה דבר אשר יכשיל אותנו אבל בביטול ברוב דיש כאן איסור ברור שהתורה אמרה באופן שהמיעוט יתקלקל על הרוב הרוב יתקן המיעוט ויהי' האיסור מותר כמו הרוב היתר מסתבר דכ"ז אי א"א לברר ולהבדיל האיסור אבל אם יש בידינו להבדיל האיסור מהכ"ת נאמר שהאיסור יתבטל בתוך ההיתר הלא בסנהדרין ילפינן ביטול המיעוט ושם א"א להפריד המיעוט יען דתורה צותה שיצא המשפט מכל הב"ד וע"כ דהמיעוט יתבטל ברוב אבל כאן קח לך את ההיתר והאיסור זרה הלאה וצריך לברר ולהפריש שלא יאכל איסור ועובר עבירה מדאורייתא כנלע"ד

וא"כ יראו כ"ת נ"י על דבריכם יען שלא צריך לברר ברוב גמור ואזלינן בתר רובא א"כ אין צריך להסיר החלב מן הקדירה ואמרינן חד בתרי בטל שם אזלינן בתר רוב ותלינן דאין כאן איסור וכאן נסמוך על הרוב אשר יתיר איסור ועיין מ"ל פ"ז מה' מעילה ה' ו' בד"ה וראיתי על פ' ולד חטאת ואקוה שתמצאו מרגוע לנפשיכם

ואגב אודיע מה שהסברתי דברי חכז"ל בב"ד של שלשה ואחד מהם אמר איני יודע צריכים ליקח עוד דיין והדבר פלא לו יהי' שאמר פטור ושנים אומרים חייב בטל דעתו ומאי איכפת ליה שאמר אינו יודע איך לשפוט ועי' רש"י שם וסמ"ע סי' ח"י הסבירו דאלו אחד הי' מחליט דעתו אולי חזרוה בו שנים להסכים עם דעתו יעו"ש ס"ק ד'

ולדעתי הטעם דבשלמא אם שנים מזכים ואחד אומר חייב או שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי אז המיעוט מתנגד נגד הרוב ויקלקל כוחם אז המיעוט בטל כנגד הרוב אבל אם אחד אומר אינו יודע שיש פנים לחיוב ופנים לזכות ולא יוכל לפלס דעתו להחליט בדבר ברור אז בודאי האומר אינו יודע אינו מעוות או מקלקל כח הרוב דאצלו הוא שמא ואצלם הוא ברי ובודאי אין כח שמא מחריב כח ברי דיחיד לבו נקפו רבים אין לבם נקפם ואין ספק מוציא מידי וודאי ברי ושמא ברי עדיף ואז כיון שהמיעוט אינו מעוות הרבים רק הוה ספק בעצמותו לא בטל דעתו אצל הרוב וחסר כח ב"ד ועיין תוס' דף ל"ג וסמך לדברי ד' החו"ד בסי' ק"א על קושי' הפלתי מפסחים פ"ט דיתבטל חזה ושוק של אחד בתוך ד' ויש להאריך בדברים אבל אין עת האסף פה

ומה שהערותי על הפלתי שמתיר אם המאכל יתקלקל והפלאתי ביום ההוא דזה אינו כי מה שיש בידו להפריד האיסור לא איכפת לנו שהמאכל יתקלקל וכתבתי שאף לסברת נב"י דביטול בס' הוא סברה אם א"א להפריד עכ"ל במכתבי ואתם כתבתם שדברי נב"י מופלאים שדין ס' הוא אינה מסברה כמ"ש הגאון מלייפניק ז"ל בספרו ברוך טעם חפשתי ולא מצאתי שם אבל דברי הרא"ה בית רביעי בדין דאין מבטלין איסור לכתחי' כתוב בבד"ה בד"ה עוד כתב וז"ל ועוד אני אומר שאין דין איסור בטולין לכתחלה אלא במה שמתקיים האיסור בתוכו כגון נבילה וחזיר לתוך אוכל של היתר אעפ"י שיש בו ששים של היתר מ"מ האיסור קיים ושמו עליו דמעיקרא אוכל והשתא אוכל אבל יין במים שנפסל לגמרי וכן רוטב חזיר מועט בתוך ששים של מים מותר לבטל אף לכתחילה הא למה זה דומה למי שבא להפסיד גופו של נבילה עד שתהי' פגומה כשהוא בעין שבודאי מותר לו לעשות כן ואח"כ מותרת נו ואלו דברים ברורים מאירים עונים עכ"ל הרי שפתיו ברור מללו דדווקא אם נתערב אוכל איסור בתוך ס' אוכל הותר דאז האיסור קיים דמעיקרא אוכל והשתא אוכל ושמו נשאר עליו על האיסור שהוא אוכל רק נתבלל בתוך ס' היתר ואין מבטלים איסור להיות נאכל בתוך ההיתר אבל מעט רוטב חזיר במים ואין בו במים עוד טעם חזיר א"כ פעל ההיתר לפגום טעם החזיר א"כ מאי איסור יש בו הכי אסור לפגום חתיכת נבילה כמובן הרי שדברי נב"י עם הרא"ה עולים בקנה אחד שאין בביטל זה מטעם אחרי רבים רק סברא הוא למה לי קרא אמרו חכז"ל בש"ס ודו"ק

אך כל זה אם א"א להפריד האיסור להיות טעמו לשבח אז הוה כאלו פעל להפסיד גופו של נבילה להיות פגום ונעשה האיסור היתר אבל אם אפשר להפרידו מן ההיתר ולהיות משובח כבראשונה א"כ עדיין שמו עליו והוה האי חלב אוכל מקובץ וניכר ואין בו דין ביטול וגם זה אמת דאם נתערב ממש בממש ואפשר להפרידו שאין בו דין ביטול דלא ילפינן זה מסנהדרין ולא מהני אם אפילו שהמאכל יתקלקל להאוכל האיסור שבו ולא דמי להגעלה דשם אי אפשר להפריד האיסור שלא יהי' בתערובות דאם נגעול יהי' ג"כ האיסור בתערובות משא"כ הכא כנלע"ד תלי"ת

(ב) עוד ראיתי במכתבכם במה שחקרתי שהוה מתקן במה שנותן מים להפריד דלו יהי' שמה שצריך להפריד החלב הוה רק מחומרא בעלמא אבל ע"פ הא אמת דאמרו רבותינו דלא יוכל לסמוך על הביטול וצריך לשפוך מים שיופרד הך איסור שנפל בו וכל זמן שלא יעשה זאת אסור לו לאכול מכל הקדירה א"כ הוא דומה למדומע בשבת קמ"ב דאסור לו לאכול עד שירים ואעפ"י שהוה כאלו מחתא