מחנה חיים אורח חיים חלק ב צד

הטבילה עיין יו"ד סו' רס"ח או ברוב ההיתר מן האיסור או בהרמת התרומה נעשה החפץ היתר אשר הי' מתחלה אסור אז דומה למתקן כמו תיקון כלי שפעל התיקון שלימות על הכלי בכמות כך פעלו הפעולות אדם שלימות על החפץ באיכות האיסור או הטומאה או בשלימות החפץ כהדס או שלימות הגברא שנעשה מעם הדומה לחמור עבד ה' או מגריעת הערלה להיות תמים עיין שבת דף ק"ה מה לי תיקון גברא או תיקון כלי ועיי"ש או טבילת כלים חדשים שהי' אסורין בתשמיש או איסור שנתבטל שפרח מהחפץ האיסור או בראיית מום בבכור שהי' בחזקת בכורתא חזקת איסור וכדומה אז הוה מתקן או נראה כמתקן וה"ה לעלות תרומה במאה לשער אם יש כדי ביטול שבלי שיעור הנ"ל המה אסורים וכן לפי' אחר בתה"ד דהי' בודאי מאה רק שצריך להעלות מפני גזל השבט א"כ הכל מותר מצד איסור תרומה והכל אסור קודם העלאה רק אם נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר לרשב"א אבל אם הי' צריך להעלות דוקא אנו מודים שפעלנו תיקון להיות מותר מה שהי' אסור מקודם מצד עצמו או שלא הי' בשלימותו אבל בנידן שחקרתי אז כפי המבואר ביו"ד סי' פ"ד סעיף ח' ליתן מים צוננים על פירות מתולעים שהם ישינים י"ב חודש כדי שיעלו המתולעים אם מותר לעשות כן ביו"ט ואמרתי שאין כאן מתקן דלו יהי' שיאכלם בלי נתינת צוננים הי' אוכל איסור והיתר ביחד ואם נותן צוננים אוכל ההיתר לבדו נגלה דעל זה שאוכל לא תוקן כלל רק שפעל שלא יכלל ויאכל גם האיסור אבל מה שהיא נגלה להיתר עכשיו הי' באמת מותר גם קודם נתינת צוננים א"כ לא הוה מתקן כלל והבן זה

ונחזי אנן בנידן דחלב בקדירה כיון דהי' ס' לא נעשה נבילה ואלו אכל בלי נתינת צוננים הי' אוכל איסור והיתר ביחד ועכשיו שנתן צוננים אוכל ההיתר ולא האיסור אבל עכ"פ נגלה דמה שהוא אוכל עכשיו אחר נתינת המים הי' היתר גם מקודם ולא פעל עליו כלל ולא הוה מתקן כלל כנלפע"ד נכון וברור בעז"ה

ואוסף נופך בנידן שאלתכם דבכל הני דברים שמצינו מתקן היינו התקון נעשה בכח פעולת אדם שטובל או ממעט ענבים או חותך ערלה או מעלה תרומה או מבטל איסור ברוב היתר או רואה המום ומתירו דפעולת אדם פעל שמיד שנעשה כן אותן הדברים הוה תיקון אבל בחלב שנפל בקדירה אין טבע המים להעלות את החלב מהתערובת דנימא האדם עשה התיקון אלא שטבע החלב לברוח ממשקה והוא מגביה עצמו על המים ואז בזה שהגביה החלב את עצמו נעשה התיקון למאכל והוא אינו בא מכח פעולת האדם והוא רק גורם להביא לקדירה דבר אשר ע"י מגביה החלב בטבעו את עצמו ועיון פרמ"ג סי' צ"ח ס"ק ט"ז שכתב וז"ל ואין ראי' לחלב דמטבעו לצוף מלמעלה ובורח ממשקה עכ"ל ויובנו דברי והוא חילוק עמוק מאוד בעזה"י (ובאמת בסי' קכ"א בשם הריב"ש משמע דטבע המשקה לברוח מהחלב ולא שהחלב בורח ממשקה אבל באמת דא ודא חד טבע)

ולולא דמסתפינא הייתי מחדש דבר חדש בעז"ה והוא דטבע החלב לצוף על כל המשקים יען כי המשקים בורחים ממנו ובכל מקום שמשקים צוננים מרגישים החלב בורחים ועי"כ יש מקום שהחלב יגביה עצמו כי ימצא הפתח לצאת והמשקה דוחה אותו שיגביה למעלה ולא יוכל לירד מטה כי המשקה בא תחתיו וכן ילך החלב מדחי אל דחי עד שתביא למעלה וא"כ אם הקדירה אשר בו משקה לח עיין בב"ח יקרש ויצונן ובא החלב למעלה מעצמו רק יצטרך להמתין איזה שעות עד שיצטנן או מה יעשה בקיץ שלא יצטנן כלל וגם להקדים הפירוד בכל מה דאפשר המציא הרוקח שיתן לתוכו מים צוננים וימהר הפירוד כל מה שיעשה הזמן יעשה השכל וא"כ כיון דהתיקון יהי' נעשה ממילא מעצמו בלי פעולת אדם כלל אז אפי' אם האדם עושה פעולה למהר הדבר אין בו איסור דלא מצינו איסור מתקן בדבר שמתקן את עצמו ממילא והבן זה כי נכון בעזה"י

ובזה נ"ל אם נתערב ביו"ט אותו ואת בנו דפסקינן ביו"ד סי' ט"ז נכבשינהו דניידי מותר אפילו ביו"ט דלא הוה מתקן בזה כיון דאמרינן מרובא פריש הוא ההיתר מעולם לא תקן עליו כלל חוץ אם נאמר יען כי חשבו חכז"ל כקבוע וא"כ הכל אסור אם מנייד אותם מחדש ההיתר והוא דוחק בעיני אבל מצאתי לנב"י יו"ד סי' ח' בחד תירץ לכך בזימן שנים ומצא שלשה לא כתב הש"ע התיקון דניידי יען דאסור לעשות ביו"ט משום מתקן ועפר אני תחת כפות רגליו כי לפע"ד אין זה תיקון שמברר רק שזה לא הי' איסור אפי' אם אכל כולם בלי נייד לא הי' בו רק אחת שאסורה והשנים מותרים ודו"ק

כה דברתי להשיב מפני הכבוד על עיקר ועל שאר הדברים אי אפשר כעת כי גדול מלחמת המצוה כנגד רשעי ארץ ואם יעזרנו ה' עוד חזון למועד ואתכם הסליחה הד"ש הק' חיים סופר סימן כח שפעת ברכות ורב שלום לשני עמודי אש התורה המאירים בברק השכל ופלפל על הרקיע הבקיאות עולים בסולם הראשונים ויורדים על מערות אחרונים ה"ה רעים אהובים כבוד ת"ח מו"ה ר' יוסף משה נ"י וכמו"ה ר' אברהם יעקב נ"י בעיר שינאווע יע"א

ימים עברו וחדשים חלפו מעת בא מכתבכם שנית ובהיות כי טרדות רבות ושונות הי' אז עלי הנחתי האותיות לאחור עד כי ירחיב ד' לי ומאת ד' היתה זאת כי הגיעני להסתכל בדבר הנוגע בהלכה הזאת זכרתי גם על נעימת ידכם וראיתי חזות קשות שלא עולים בקנה אחד רעיוני עם רעיונכם ואגלה את אזניכם כי ראיתי אחר רואי השגתיכם ותלי"ת שלא נפל דבר מכל אשר חשבתי מאז ואודיע את דברו אתכם ואת והב בסופה ד' יברך אתכם ולכל למודי ד' המסתופפים בבית ד'

(א) ראשית דבריכם על מה שחדשתי במכתבי בד"ה נודע מלפנים דכל כח ביטל חידשה התורה רק אם אין דרך מלנטות או שהמיעוט יגבור על הרוב או שהרוב יגבור על המיעוט אז אמרה התורה אחרי רבים להטות שהרוב נאזר בכח כנגד המיעוט כגון בסנהדרין דחפץ הנותן התורה שמספר ע"א סנהדרין ידונו ומהם יצא המשפט וכאשר ישפטו הרבים כן יהי' מכל הסנהדרין המזכים איש ממיתה אם יגבר כנגדם הרוב גם המיעוט צריכין להורות ולעשות כמו שיוצא מפי הרוב ועיין ברמב"ם הל' ממרים אבל היכא דאפשר להפריד האיסור מן ההיתר א"כ כיון דמשכחת שלא יפגשו זה את זה להיות אחד נגרר אחר חבירו אז לא חידש הקב"ה דין ביטל ובהיות כן כיון שאם יוצא הקדירה ויציף החלב למעלה מעצמו בודאי החלב אסור וכיון שיש בידו לגרום שיציף אין כאן ביטל מן התורה דלא כפלתי שחשב שזה הוא חומרא ודברי רוקח דברי קבלה עכ"ד: