מחנה חיים אורח חיים חלק ב ט

ובכל דור ודור חייב אדם לראות את אבותיו אשר התהלכו לפניו כמלאכים ואת עצמו לבן אדם אז עיו בעין יראה יראתם חכמתם וגודל תבונתם ויעיד שהביטו על הדורות אשר יבואו אחריהם והשקיפו ממעון שכלם על העת העומדת מרחוק שהי' צופים שאחר זמן זמנים טובא ותמלא הארץ דעה מחכמות אנשים מלומדים והעמים וכל האומים קרבות יחפצון וישימו לחק המדינות שמשפט אחד יהי' לגר ולאזרח בארץ אז יציצו כעשב השדה כל פועלי און שיעמדו אנשים הרעים וחטאים אשר ישנאו הדת ויאמרו לכל זמן ועת לכל חפץ הגיע השעה ובא הרגע שגם לבני ישראל יהי' אוד במושבותם קול דרור נשמע בארצינו לאמור לאסורים צאו וליושבי חשך הגלו ימים רבים ישבו בני ישראל בעין יעקב מובדל מכל העמים מופרד מכל האומים גלתה יהודה מעוני הדת גדר לגדר סיג לסיג תקנה לתקנה עד שישבו בני ישראל כפראים יושבי אהלים שוכנים ביערות במדבר כולם ועתה הגיע העת דודים נהיה ככל הגוים הלא בני איש אחד נחנו למה נבגד איש באחיו אב אחד לכולנו ואל אחד בראנו אנשים אחים אנחנו ונהי' רעים אהובים אשר חיי עולם הזה נטע ד' בתוכינו ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות בכל הארצות ובכל המדינות מרוב עבודת התורה אשר נתת לנו ומכובד משא המצות אשר חננתנו הלא הבדלת אותנו מכל העמים והרחקתנו מכל האומים הבאת עלינו קללה ולא ברכה לא על אדום פוט וכנען תלונותינו כי אם עליך ששמת מעקה במתנינו הלא בעיניך תראה שאח עשו ליעקב ואומר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך עמך עמי נהי' לגוי אחד בארץ ואנחנו אשמים בדבר להפך אותם לשונאינו ומנדינו כי מחיצת אמונה והדת הם מבדילים בינינו המה פועלים שיאכל חרב לנצח כי איך נבקש מעם ולשון שיקח איש מהם אחד מבנינו ויעזוב כל אשר לו בידו במסחר וקנין והון ועושר אם לא יוכל העבד לאכול עם אדוניו לחם ואם ימצא חן בעיניו ויחפץ ליתן לו אחת מבנותיו לא יוכל לכרות עמה ברית להיות לבשר אחד או איך נשאל מן גוי ועם שיבחרו גם מיהודים אחד בתוך שופטי הארץ ויהי' כסאו בין כסאות מנהיגי המדינה אם חק ומשפט לנו שלא לבטא בשפתים השבועה ביראתם להבטיח להיות איש אמת ושופט צדק אם יוספין אנחנו לשמוע בקולך שלא להתערב עם האומות ולא להתבולל עם הגוים ומתנו מרוב חרפה ובוז שנהיה ללעג ולקלס בעיני כל רואי שמש כי יאמרו בגוים מי שמע כזאת ומי ראה כאלה יהודים העורים יבחרו לעמוד בקרן חושך ולא לישב בקרן אור שתחת להיות חורי מדינה פחים וסגנים בחרו להיות עבדי עולם לילך למסעיו להיות אץ להעשיר מסחורותיו ולא זה בלבד עשית לנו בן עמרם הלא כל איש ואשה בבית ישראל ידיו אסורות מליקח מפרי עץ התענוג שלא יכשל בהם ורגליו לנחושתים הוגשו ברוב מצות כן לבו ילך אצל שולחן חמודות וישכח רישו כמעט לא ראינו טובה בעינינו כל תענוגי הגוף וחמדת בשר סוגרו לפנינו על ידי להט חרב פחד ה' טוב הי' לנו עבוד מצרים בשבתינו על סיר הבשר ולא שמענו קול נוגש במטה אלקים בידו אזהרת נבילה וטריפה באכלינו לחם לשובע ולא הגיע לאזנינו קול רודף מכהני ד' ממצות מעשר ותרומה וחלה כחכז"ל חינם בלי מצות ממותינו בארצות ומדינות אשר בעינינו נראה טוב הארץ ומשם לא נאכל דב לך שנפשינו תחת נפשך כי הלא כבר עברו ימי בחרות ושני שחרות ולא ראינו טובה ולעת זקנתינו כאשר תש כחינו ובילה בשרינו לא נוכל עוד לצאת בגן החמודות ולבוא בפרדס התשוקות על כן הנני לך לעבדים ונעבדך עד עולם אבל צל בנינו ובנותינו על ילדינו וטפינו לא תשתרר עוד חדל מהם ולך מאתם כרחם אב על בנים נרחם עליהם למה ימותו לנגדינו ויקראו בקול גדול לכו בנים ושמעו בנות אכלו ושתו וחיו קחו מזמרת הארץ ועשו כאות נפשיכם לטוב לכם כל הימים כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו שהכביד העבודה על אנשים אשר לא יכולים שאת עת לכל זמן ועת לכל חפץ מה שהיה מלפנים כדת בימים האלה הוא שלא במשפט

וחכמי ישראל ראו את הנולד והסתכלו מקדם שיעמוד דור מחרף ומגדף מערכות אלקים חיים ויביטו אחרי משה בעין מינות ואפיקורסת אשר יעיזו פניהם וידברו בפה מלא בד' ובמשה ובמעט אומר רמזו על אנשים רעים וחטאים האלה שאין כל חדש תחת השמש שכבר היה גם בדור המדבר כחטאים האלה בנפשותם בילקוט דברים (סי' תש"צ) נמצא רמיזת חכז"ל וז"ל: במדבר מלמד שהי' נוטלין בניהם וזורקין לתוך חיקן של משה ואמרו לו בן עמרם מה הנאה ומה פרנסה תקנת להן עכ"ל הגידו לדור אחרון לדעת אשר יהי' הוא שהיה שבמדבר עמדו קהל מרעים נפשות חטאים ומורדי אור אשר לא בטחו בד' וילונו על משה וירגנו באהליהם להסית כל שומעיהם עד שכל העדה לטשו עיניהם למרוד במשה לאמור שהרבה לזכות את ישראל בתורה ובמצות אשר על ידם יהי' זרעם מבקשים לחם ויעמדו כעני בפתח וכרש בדלת רק להחיות את נפשם ולא יזכו לראות בחמדת העולם ובטוב העתים ולקחו הבנים והציגו לפני משה ואמרו לו ראה גדוליך אשר הגדלת אשר תתפאר עצמך בהם שנשאת אותם כאשר ישא אומן את היונק והיטבת עמהם במאוד מאוד שלמדת עמם תורה ומצות חוקים ומשפטים עשית אותם כנזירי עולם פרשת אותם מתאות בשריות כנדה וזבה הבדלת אותם מאכילת נבילות וטריפות טהרת אותם מכל טומאות קדשת אותם בקדושת שבת ויו"ט ור"ח אלה וכאלה הן הן גבורתיך הן הן נוראותיך אשר הפלאת לעשות להטיב עמהם אבל בן עמרם ראה אשר עשית שלא רחמת על ילדינו עוללינו וטפינו כי הגד נא לנו איפה הוא גן החמדה אשר נטעת לפניהם לאמור להם שמח בחור בילדותיך או שים פה נגד אחינו להודיע איזה פרנסה והצלחת הגוף הכנת לפניהם שיטיבו לבם בזקנותם ויכלכלו שיבתם בטובה הלא העיני אנשים תנקרו שלא יבינו ששמת עולם עליהם כמדבר אשר חסר כל בה ומלבד שהילדים לא ישיגו תענוגים וחמודות ותשוקות יתר לבינו מפחד שגם לחם ומים לא יהי' להם והכי על מוציא פי ד' לבדו יחיה האדם? הכי אדם מלאך והכי ילוד אשה שרף

? וישבעו עצי ד' המה ארזי לבנון ואדירי תורה אבותינו ורועי ישראל הקדושים אשר היו בימי קדם ונפלאת מה עצמו ראשיהם כמה פחדו חרדו ורעדו מבני בליעל והשכילו בחכמתם ויראתם לקיים "עת לעשות לד' הפרו תורתיך" ואמרו "הפרו תורתיך עת לעשות לד'" חשבו מחשבות לחזק ידים רפות ולאמץ ברכים כושלות עוצו עצה בעצת ד' היא תקום לגדור גדר ולעמוד בפרץ ואמרו "באלקים נעשה חיל" העת בא לבנות את בית ישראל להוסיף חיל וחומה ולהעמיד דלתים ובריח בעד התורה והיראה לנדור נדר גזיר להזיר לאסור ארבעים ותשעה שערי היתר בעד החמישים של איסור כי מחיצות הכרם שנפרץ אומרים לו גדור כך כרם ד' צבאות נפרץ עמדו וגדרו להרחיק כמטחוי קשת מחכמת אנשים מלומדים ומלמודי נבוני האפיקורסים ושמו לחק בישראל לדעת שכל היוצא מן הטמא טמא שאף אמנם שגדולי חקרי לב אשר היו מלפנים בישראל לקטו מהם מרגליות מאירות וקבצו מחשבות ודעות מן ספרי אנשים מלומדים מכל חכמי עם כחכז"ל אמרו חכמה באומות עולם