מחנה חיים אורח חיים חלק ב נו

המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא איזה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום עכ"ל

ולכאורה נפלאת דשם בקרשים יש איסור לשנות מדרום לצפון יען דבדרום הי' המנורה ושם נר מערבי עדות לישראל שהשכינה שורה בתוכם וא"כ אם יתן קרש של דרום לצד צפון המעיט זכותו שאינו מצד המנורה הטהורה אשר תתן עדות כי ד' הולך בקרב מחנה ישראל אבל להחליף קרש של צפון עם קרש של צפון לית לן בה דבכל אופן יעמוד הקרש בצד אשר תעמוד המנורה הגם שמתחילה עמד הקרש מוקדם נוכח כנגד המנורה ועכשיו ועמוד הרחק מן המנורה עכ"פ צד צפון הוא ואיך למד דיש קדימה מי שיכנס ראשון לראות פני נשיא מה לי מוקדם ומה לי מאוחר וצ"ע

ואמרתי ליישב דיפה מראה כ' שם הגם דעדיין לא הוקם המשכן רק שקרא בשם הקרשים אשר יהי' עומדים בדרום וע"י קריאת השם זכו שיהי' משפטן לעולם כן יעיי"ש אבל איזה קרש יוקדם או מאוחר לא קרא שם דא"כ הי' צריך לציין איזה בראש ואיזה באמצע ואיזה בסוף ומיניה ילפינן ה"ה כיון שזכה משפחה דר' הושעי' לבוא קדם נשיא ונקראת בשם ראשונה א"כ נשאר משפטה לעולם כן שתבואה משפחה הזאת בראשונה ומשפחת בר פזי באחרונה ודו"ק וא"כ בנידן דידן דנקראו המקומות למנורות בשם וגם דנעשה בציור כוכבים ויתד לתלות בו מנורה ומנורה א"כ זכו בקריאת השם ודו"ק

אמנם ד' האיר עיני לפרש הבנת ירושלמי והוא דמשפחת דר' הושעיא זכה בראשונה לראות פני נשייא וא"כ הי' הולכים כל בני המשפחה לראות ולהסתכל בחכמת אדם תאר פניו אשר הוא זכות גדול להסתכל בפני איש אלקים כחכז"ל בחגיגה דף ה' ע"ב וז"ל ר' יעקב איש כפר חטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש אמר ליה לא ליצטער מר דלא יכול מר א"ל מי זוטר מה דכתיב בהו ברבנן יחי עוד לנצח ולא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה בחייהם על אחת כמה וכמה עכ"ל הרי גדולה הסתכלות בפני צדיקים וכל היושב ממול איש קדוש ורואה בפניו הוא פועל על לימוד התורה כחכז"ל בעירובין דף י"ג ע"ב וז"ל אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתא לר' מאיר מאחורי ואלו חזיתא מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והי' עיניך רואות את מוריך עכ"ל וגם במה שאיש אלקים רואה אותו ומסתכל בו פועל עליו נוראות להוסיף בו קדושה וזכות כמ"ש הרמב"ן בתורה במדבר בפסוק ויהיו כל פקודי בני ישראל שנתקשה לאיזה תכלית היה המנין בזמן ההוא והאריך וכתב וז"ל ועוד כי הבא לפני אבי כל הנביאים ואחיו קדוש ד' והוא נודע עליהם בשמו יהי' לו בדברי הזה זכות וחיים כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל זכות רבים במספרם וכן לכולם זכות במספר שימנה לפני משה ואהרן כי ישימו עליהם עיניהם לטובה ויבקשו עליהם רחמים ד' אלקי אבותיכם יוסיף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם והשקל כופר על נפשותיכם ובמדבר סיני רבה ראותי כך במספר שמות לגלגלותם אמר ליה הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד לא תהי' אומר לראש המשפחה כמה במשפחתך כמה בנים יש לך אלא כולהון יהון עוברין לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם הה"ד במספר שמות עכ"ל הרי הוא זכות גדול לקבל פני הנשיא שיהי' איש אלקים רואה אותו ויהי' לו כסות עינים

והנה הי' בני משפחת דר' הושעיא נכנסים מקדמאי והיה הם העומדים לראות ולהסתכל בפני צורת איש אלקים ואחריהם הי' עומדים משפחת בר פזי והי' רק מציצים כמבין אשנבים בין כתיפות בני משפחות דר' הושעיא וכן ביציאה הי' הולכים אחוריהם ולפניהם כנגד פני איש אלקים והי' משפחות בר פזי יוצאים לאחוריהם מבראשונה ומשפחות דר' הושעיא לאחרונה ובמשפחות דר' הושעיא הי' תלוי' הביאה והיציאה וזה שאמרו בירושלמי וז"ל והווין אילן דר' הושעיא עלין קדמאי ונפקין קדמאי עכ"ל שתמיד היה משפחות דר' הושעיא מסתכלין בפני נשייא ומשפחות דר"פ מאחוריהם ויש בו זכות קדושה וזכות תורה ולכן דומה לקרש בצפון שזוכה ששם מנורה הטהורה קרובה ודו"ק

ונחזור לנידן דידן המנורות עם מקומם זכו להיות פועלים להאיר על השולחן אשר יקרא בתורה וגם להאיר לכל מחנה ישראל החונים בבית השולחן ואין רשאי לאדם לשנות אותם ממקומם כי אין לומר שלא קנו המנורות מקומם להזיק רבים כי זה רבות בשנים קנו מקומם ואפשר לתקן שלא ינטף על הבגדים עיין במג"א סימן תל"ד דאפשר בכף וגחלת לתקן כנלע"ד: הדו"ש הק' חיים סופר סימן טו יכתב ויחתם לחיים טובים ה"ה הרבני האברך המופלא ומופלג החרוץ כמו"ה ר' גבריאל מיללער נ"י ממט"ד

אחדש"ה אודיעהו כי קבלתי מכתבו ואמרתי להשיב מפני הכבוד הגם שהזמן יקר לו כעת מאוד אבל רק בקצירת אומר כאשר ישים ד' אלקי בפי

ראשית פתח פיו להשיב על הבדל שעשיתי בפעולת השליח בתרומה שפועל גם לעצמו להסיר מהכרי איסור טבל אבל בחמץ ומילה שם פועל השליח רק לפני המשלח ולכן המג"א שחקר אי השליח יכול לברך על בדיקת חמץ הביא ראי' ממילה ולא מתרומה ומיושב קו' דג"מ כמו שהארכתי בספרי מחנה חיים סימן טו"ב ושמחתי כעל כל הון שהודיע לו שגם מהר"ז מרגליות חידש כן אבל סהדי במרומים כי אין לי מג"א החדשים לראות אם זכיתי באמת בדיעה אחת עם קדוש ישראל הנ"ל והד"כ נ"י יצא לסתור התי' וכ' וז"ל וק"ל איך מצינו ברכה על הפרשה מאיסור גבי חמץ בפסח הוי הברכה על מ"ע דתשביתו ולא על תיקון הלאו דבל יראה ולא מצינו ברכה כשנוקר הגיד או חלב והכא שהשליח אינו מקיים מ"ע רק פועל שמסלק איסור איך יברך בשלומא הבעה"ב בל"ז שמסלק איסור קיום מ"ע ולא כן השליח עכ"ל מעלתו נ"י

והנה ראוי לדבר אתו קשות כי לא עיין היטיב אבל חלילה לי לעשות כן עם צעיר לימים יקבל האמת ויגדל לבקש הטוב והישר בדרך הלימוד ואסדר אחת לאחת לפניו

(א) מ"ש דגבי חמץ הוי הברכה על עשה דתשביתו פלא בעיני הלא מעלתו בעצמו הביא אח"כ זה בשם נב"י מהד"ת סי' ס' השואל שם והנב"י בעצמו בח"ר סי' כ' חקר בזה שעשה דתשביתו תהי' רק בערב פסח ואעפ"כ מברכים על ביעור חמץ אם בודק בתוך פסח ובאמת הרה"מ פ"ג מה' חמץ כ' בביאור דמברך בתוך המועד בעבור התיקון לאו של בל יראה וז"ל אבל בתוך הרגל שהוא מצוה שלא יראה שום חמץ ברשותו ודאי יש לו לברך ודבר ברור הוא עכ"ל הרה"מ והגאון נב"י בסימן ס"א שיכל