מחנה חיים אורח חיים חלק ב נה

דאיש הזה אינו רוצה לקיים המ"ע אז כופין אותו קודם שעבר זמנו (עיי' רש"י כתובות שפי' כן באר היטב) שהתרו בו לעשות המצוה ולא הטה אוזן אליהם אבל במי שאומר אקיים המצוה אח"כ או בחפץ אחר או שכפאו אותו ליטול לולב ולא אמרו לו שכופין אותו לעשות מצוה כדת של תורה אפי' ב"ד ישראל כפאו לא מהני וכפאו לאכול מצה דשלח אבוה דשמואל לא משמע דכפאו לקיים המ"ע של אכילת מצה רק כפאו לאכול מצה ולא אמרו לקיים מ"ע של תורה וגם משמע אפי' אם אמר שרוצה לאכול מצה אחרת או שאומר שרוצה לאכול אח"כ אחר שעה או שתים ואיך סתם הרמב"ם כפאו לאכול מצה יצא והארכתי עוד בלימוד התלמידים דשאני בטבילת אשה דהוי רק תיקון החפץ ולא קיום מצוה ואין כאן מקומו להאריך. ועל יתר הדברים אין אני צריך להשיב כי רק לחזק אותך באתי שתעסוק בתורה יום וליל ובאהבתה תשגה תמיד ואני מוקף מכל צד בעמל תורה ולכן קצרתי כעת: דברי הד"ש הק' חיים סופר סימן יד נועם ד' ישפות לשלום במקהלות ישראל ולראש גבר המאור הגדול הרב אב"ד דק"ק פלוני יע"א: מכתבו קבלתי ואני מוטרד ואשר עלה בהסכמה בלבי אחלק לו וכטוב בעיניו יעשה ויהי' לשלום ולאחדות

שאלה בבית המקדש מעט אשר נבנה זה שלשים שנה וציירו אז הבאלקען בג' כוכבים גדולים ברוחב בהכ"נ לתלות בהם ג' מנורות שקורין לאמפען והם מכוונים כנגד הספסלים של מקומות ברכת כהנים ועשו אז אלופי קהל רק שני לאמפען בקצה מזה ובקצה מזה ועכשיו נדב קצין אחד השלישי ועמדו בעלי מקומות אשר מנורות הנ"ל תלוי עלי ראשם כאשר ישבו על מקומות ברכת כהנים ומבקשים מאלופי קהל ליקח משם מנורות הנ"ל כי לפעמים יטפטף טיף אחר טיף ממנורות החלב עלי בגדיהם בגדי שבת ובגדי כבוד ויאמרו שיש מקום לתלות אותם חוץ מצורת כוכבים הנ"ל ויהי' תלויים בין ריוח אשר יש בין השטענדערס הנ"ל לארון הקודש ואלופי קהל אומרים שנוי לבית המקדש מעט שתלו באמצע הכוכבים ושאל מעלתו נ"י הדין עם מי ופלפל אם האויר נשאר לקהל או לבעלי מקומות הנ"ל עכ"ד

תשובה כפי אשר נראה לדעתי בעז"ה לא די שלא יוכלו היחידים לזכות בדין נגד ראשי העדה אלא גם אם ראשי העדה יחפצו למלאות שאלתם מחויב הדר"כ נ"י למחות בידם שלא יעשה כן בישראל

הנה כלל גדול הוא בשו"ע כי נרות הדולקים בבהכ"נ המה נרות של מצות יעיין בסי' קנ"ד וסי' רס"ג וסי' תר"י תרע"ד כי יש מצוה בנרות לכבד בהם בית מקדש מעט כאשר הובא בטור סי' תר"י על כן באורים כבדו את ד' ולולא לב ב"ד מתנה הי' אסור שום שימש חול אצל נרות בהכ"נ ובפרט בזמנינו שכל אחד מתפלל מתוך סידור התפלה ופועלים הנרות שיוכל כל אדם להתפלל ולשפוך שיחו לפני אלקים ועיין במג"א סי' רס"ג ס"ק ט"ו ובמחצית השקל שם אם השמש נהנה איזה תשמיש ראוי' לברך עליו ולו יהי' שאין מברכין עכ"פ הדלקת נרות בבהכ"נ הוא מצוה וכן ראיתי וכן אני עושה להדליק נרות בבהכ"נ בערב שבת כחכז"ל למה זכה שאול למלכות שהדליק נרות ויעיין בטו"ז בהל' חנוכה בשם מהרש"ל ומלפנים בישראל הי' נמכר מצוה זאת מי יזכה להדליק נרות בהכ"נ לפני ד' סוף דבר שלא יכחיש אדם שמה שמאירים הנרות בהכ"נ הוא מצוה יקרה

ומעתה אני אומר הלא אמרו חכז"ל והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכה להנתן בצפון לא ישתנה להיות נותן בדרום כיון שזכה הקרש להיות צפונה לפני ד' אסור לשנות ליטול מקרש זכותו שזכה להיות שם לפני ד' וא"כ אותו קרש אשר היא בקורה באותו שורה אשר רושמו שם הכוכבים זכו להיות מקום מושב למנורות אשר יאירו לפני ד' ולזכות בני ישראל מי הוא זה אשר יקח חלקם מלהיות נטפל ועזר לעושי מצות המתפללים למאורות נרות בהכ"נ וגם בלי זה הלא זכה הקרש לתלות בו המאורות אשר יאירו לפני ד' לקיים על כן באורים כבדו את ד' ודו"ק (ועיין במ"א סי' ח' בשם של"ה)

אך אולי בבהכ"נ מונחים הקורות באורך ממערב למזרח וא"כ גם אם ינתקו ממקומם ויקרבו לארון הקודש בכל זאת יהא נשאר כל קרש במשפטו שבו תלוי המנורה אשר הי' נותן בו בראשונה וא"כ לא שייך קרש שזכה בצפון דהא עדיין נשאר לקרש זכותו מה לו בראש הקרש או בסוף הקרש ועיין במג"א סי' מ"ב ראיה לזה יעיי"ש בס"ק ג' שהעיר אם מותר להפך רצועה של יד שהראש יהי' הסוף ודו"ק

אמנם אפי' באופן זה נ"ל דווקא ברצועה דעושה בכל הרצועה המצוה של הנחת תפילין מה לי אם הסוף נעשה הראש אם יהפך רצועה מסוף לראש לכן אמרינן דאין שייך בו חלק הרצועה שזכה להיות בראש צריך להיות נשאר בראש דהא חד רצוע הוא למצוה אחת אבל במנורות הנ"ל אם הם תולים בכוכבים אז האנשים היושבים בשורה שאחריהם או אנשים העומדים על הבימה יהנו מאורם אבל אם יתקרבו לארון הקודש לא יזהירו לשורות אנשים שאחריהם כל כך וימעט מלזכות בני ישראל אז אמרי' כיון שזכה המקום וגם המנורות להאיר על כל שטח אין אדם רשאי לשנות המקום למעט אורם שלא להאיר על הבימה ולאחורי הבימה ודו"ק. ומלבד זה יש לחקור הלא טיח טפל אשר בו מצויר צורת כוכבים זכה להיות במקומו בתוך הכוכב המנורה ומי יוכל ליקח זכותו ודל"ב

וכאשר הרהרתי בדברים בא אלי הרב"ד דפה נ"י והעיר עוד כי לרוב נקבעים מנורות תלוים כפי הנוי בטבעי בני אדם בשליש בהכ"נ כפי אשר יושת עליו מאנשים המבינים שראוים להיות שם המנורות כפי גודל הבנין ואם יונתקו ממקומם אז הוא לעיני רואים כאלו נעשה בלי סדר ופועל ח"ו גנאי לבית ד' ואז בודאי אין ממש בטענות בעלי בתים דאנן סהדי שלא בקשו לבזות בית מקדש מעט ועכשיו איתרעו שלא לקיים לרומם בית אלקינו וגם כל הקונה קנה על דעת ראשים אשר יבינו לתקן כל דבר לאשורו כן יהיה

סוף דבר לא ידעתי שום היתר שיהי' ביד הראשים למלאות רצון בעלי בתים אך מהיות טוב ימחול מעלתו נ"י ויצווה לראשים לעשות על אותן מנורות קערות עגולות אשר יש להם דפנות וכאשר יזוב מנירות טיף טיף יהי' נשאר שם ולא יזיק לבגדים ואז ישמחו בעלי בתים הנ"ל באור ד' עלי ראשם כן נלע"ד

ובירושלמי פי"ב דמסכת שבת מצאתי אחר ימים וז"ל אילון דר"ה ודבר פזי הוון שאליה בשלומיה דנשייא בכל יום והוון אילון דר' הושעיא עלין קדמאי ונפקין קדמאי אזלי' אילון דב"פ ואתחתנין בנשיאותא אתון בעיין מיעל קדמאי אישתאלות לר' אימי אמר לון ר"א והקמת את