מחנה חיים אורח חיים חלק ב מג

וז"ל ובכולן ערבו ונתנו בבית אחר אין מוציאין ממנו מ"מ צ"ע למעשה עכ"ל ונאמר גם כאן כיון שכבר אחזו בני בהמ"ד ועשו פנקס ובררו גבאים והחזיקו בעצמם אין מוציאין אותם ממנו

וראיתי שגם בזה לא אוכל למלטם כאשר אבאר דנ"ל לחדש דבר בעזהי"ת דהי' נפלא בעיני דבח"מ סי' קמ"ט ברמ"א וז"ל יחיד שיש לו ס"ת והחזיק שהצבור קורא תמיד בס"ת שלו אם הי' לצבור ס"ת אחרת כשקראו בשלו מקרי חזקה ואסור לשנות ואם לא הי' להן ס"ת אחרת לא מקרי חזקה עכ"ל הרי מוזכר שם חזקה והמשנה עובר איסור ובסי' שס"ו כתב המחבר וז"ל אין להם לשנותן וליתנו בבית אחר מפני דרכי שלום עכ"ל ולא כתב אסור להם לשנות מפני שיש לראשון חזקה וכן בסי' קנ"ג כתב המחבר וז"ל מי שהי' בביתו ב"ה ימים רבים אין הצבור רשאי לשנותה בבית אחר עכ"ל ולא הזכיר שום איסור ולא נתן טעם משום שיש ליחיד חזקה וצע"ג

ונלפע"ד דשני דברים נפרדים המה (א) נחזי אנן אם הי' העירוב מונח בביתו או שהי' בהכ"נ או בהמ"ד בביתו אטו זכה היחיד במצוה של חבירו הלא כל איש יש לו חלק בעירוב או לומד בבהמ"ד רק היחיד זוכה זכות שבביתו נעשה אותו המצוה מבני חצרו או מבני קהלתו ויש לו יפוי רק בזה שבגבולו רבים עושים מצוה או שנתקע שם בשופר לדעת ששבת בא או שיחלק שם בביתו מעות עניים כאן לא שייך שזכה במצוה דהא מצוה לאו דילי' רק אסור לשנות מפני דרכי שלום משום חשדא (ב) שאחד זוכה באיזה מצוה אשר רבים לא יהי' להם חלק בו כעין שקורין מס"ת שלו ומזכה לרבים בממון שלו או שזכה בגלילות הס"ת ועיון בסי' קנ"ג סעיף כ"ב דחוזר למצותו או לעמוד לפני הצבור לזכות רבים בתפלתו עיון א"ח סי' נ"ג ובמג"א הלכות ר"ה או שזכה בהדלקת הנרות או בנתינת שמן ואין מסלקין אותו מאומנתו אא"כ נמצא בו פסול או שזכה בנתינת שמן למאור או ליתן עצים למזבח למערכה אז יש לו יתר שאת מבן גילו העדפת מצוה אז זכות זה הוא כזכות ממון ומי שלקח מצותו הוה כאלו גזל ממונו ורכושו כי אם יתן איש כל הון ביתו במצוה שלו בוז יבוזו לו

ולפ"ז יפה דייק הש"ע בח"מ שם וכתב אסור לשנות והזכיר חזקה וכן בא"ח סי' קנ"ג סעיף כ"ב כתב סתם דחוזר למצותו אבל בסעיף י"ז לענין בהכ"נ של יחיד לא הוזכר איסור ולא כתב חזקה דאין כאן אלא מפני דרכי שלום וכן בסי' שס"ו לא הזכיר רק מפני דרכי שלום ולא הזכיר איסור או חזקה ודו"ק. ולכן שם בעירוב דהוא רק דאין משנין מפני דרכי שלום נסתפק בכנה"ג שאם עשו ושינו מהני בדיעבד אכל בח"מ וכן בסעיף כ"ב בא"ח סי' קנ"ג כתב דחוזר דלא מהני מה שנתנו לאחר כנלע"ד בעזהי"ת ברור

אך בוודאי דבמקום דאיכא חזקה דאסור לשנות גם מפני דרכי שלום רק אם עשה חזקה לא מהני מה שנתנו הקהל לאיש אחר וזה כוונת תשובת רשב"א הובא בב"י א"ח סי' [נ"ג[ וז"ל תשובת שאלה ומה שכתב בדין החזן על זה ראיות יפה כתבת ויפה דקדקת ועוד שנינו מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום ואוקימנא בגמ' מפני חשדא עכ"ל הכוונה השואל הביא ראי' מדין חזקה והודה לו הרשב"א והוסיף כי כדי שלא להוריד מאומנתו יש בו ג"כ לכתחלה מפני דרכי שלום משום חשדי' ודו"ק

תבנא לדינא דבנידן דידן דזכו בני חברא סנדקאות הישינה זה כ"ח שנים במצוה הנ"ל בכח חבר עיר להיות מצות סנדקאות מבני אביונים שלהם אז הוה כח חזקה ואפי' אם כל בני הקהלה הי' נותנים כח לבני חברה החדשה לא מהני (ואם אי יש להם תביעה על איזה סנדקאות אשר לקחו מהם לא ברור היזיקא אולי לא הי' אותן עניים נותנים להם הסנדקאות ובפרט שבני חברה הישנה לא תבעו זאת מהם)

רק זאת נלע"ד דכל דבר אשר אין לשנות מפני דרכי שלום הוא דווקא אם היה ימים רבים אצל היחיד אבל אם הוא זכות גוף המצוה אשר יש עליו לדין מטעם חזקה אז אם הותנה שאלופי קהל נותנים לו לבדו לזכות במצוה אז בפעם אחד הוה חזקה כיון דראשי העם נותנים לו יתר שאת לזכות במצוה וזה הוא המבואר בתענית דף כ"ח שהתנו הנביאים שאותן משפחות יהי' להם חזקה עולמית ופי' רש"י וז"ל כי היכי דלא לדחינהו מאתרייהו עכ"ל שלא יהי' מציאות שיהי' נדחים מיום אשר הוקבע להם אבל בלי תנאי לא הי' להם חזקה כמש"ל באריכות ודו"ק. ומצאתי בפתחי תשובה בשם שאילת יעבץ וז"ל ועיין בשאילת יעבץ דמי שהחזיק בצבור עפ"י צבור אפי' פ"א זכה עכ"ל הספר היעבץ אין בידי לראות אך מגמ' הנ"ל יש ראי' לדבריו ודוק. ומצאתי בכרם שלמה סימן קנ"ג שרוצה להביא ראי' מגמ' הנ"ל לנידן שאלתו ופלא שלא הסתכל דשם הוה הטעם דנביאים התנו ביניהם ולא דמי לנידן דמדמה ודו"ק

העולה לפסק הלכה דבני החברה סנדקאות זכו בפי שנים בכח חזקה ובכח דרכי שלום וחברה סנדקאות החדשה הנעשית שלא כדין ושלא כהלכה צריכים לוותר על כבודם. ואח"כ ישבתי עם הדיינים דפה ושני החברות שלחו שלוחים במקומם להעריך טענותיהם ואני עם הדיינים נ"י הסכמנו בפה אחד וכתבנו הפסק בפנקס הסנדקאות שלא יוכל איש לנגוע אליהם: הק' חיים סופר סימן י שלום וכ"ט לתלמידי המפורסם בצדקות ותמימות הרב המאור ובקי בהרבה ראשונים ואחרונים ופוסקים כבוד ר' עמרם ישי נ"י אב"ד בק"ק סערענטש

מכתבך קבלתי ואחר עד עתה כי ראיתי שטוב עשית בצדק כדת של תורה ולא באתי אלא לחזק דבריך כפי אשר הראה אלקים לי בזה ושים עיניך על הדברים לטובה כאות נפשך נפש היפה

שאלה עלמה א' הרה פה והלכה לכפר והולידה שם ב"ז ובאת ביום ב' העבר ובנה על כתיפה ואמרה כי בש"ק נולד ואמרתי דנאמנת דלא תשקר משום דזנתה להנאתה ועוברת באיסור כרת שתכשילנו בחנם ואין נ"מ לה היום או מחר ומהכ"ת לכזב ומה הרויחה באם נחלל ש"ק אמנם פקפוקים אחרים נולדו אח"כ כי עת הולדה הי' בעש"ק בערב ומי יודע אם היתה יכולה לשער אם כבר הי' ש"ק בעת הולדה סוף דבר שאלנו את פיה ואומרת הן בטוח שהולידה בש"ק ומלנו אותו אתמול לעת מנחת ערב ושאלתי אם יפה עשיתי או אם ח"ו לא ונדע הדבר על בורי' אולי עוד נצטרך בעוה"ר עכ"ל

תשובה קוטב השאלה שני חקירות (א) אם להאמין להעלמה שעברה על איסור נדה שהוא בכרת ואולי משקרת ואומרת שזמן מילה בשבת הגם שנולד בע"ש (ב) יען שילדה בערב אולי הי' עוד יום או הי' ביה"ש והיא טועית ותאמין שכבר בא שבת הגם שאומרת ברי לי שהי' שבת