מחנה חיים אורח חיים חלק ב כח

חרפת ואת מי גדפת מלאכים היוצאים לשטן לך להציל נפשך ונפש זרעך את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים הם דנו אותך לכף זכות אחטאת כי לא ידעת" ורוע לבבך השיאך לדבר בוז וקלון כנגדם עפר רגלם תלחך ותנשק אדמת קודש אשר עמדו שם

שאלת התם: תם מה הוא אומר להאויפרוף של הגאונים תם הוא אומר מה זאת עשו לנו הרבנים האלו לא שרו לן עורבא ולא אסרו לנו יונה מבלעדי קריאתם ידענו שחוקי הקאנגרעס המה משפטים לא יחיו בהם ולא טובים המה ובמקומות אשר חונים יראי אלקים לא יעזבו השו"ע ובמקומות אשר הוזים הרשעים בלא החוקי הקאנגרעס עושים כל תועבות אשר לא יעשו בישראל וא"כ איפה מה נאבד אם נקבל חוקי הקאנגרעס ומה בצע כי לא נקבלם

תשובה התם מתמם עם תמימים דע כי בחוזק יד קיימו וקבלו אבותינו את הדת והאמונה גופם למהלומים נתנו וגם נשפך דמם כמים מכות גדולות ונוראות סבלו הם ונשיהם ובניהם ולא רצו לעבור על קוצו של יו"ד חצי שונא הדת כלו והם על משמרתם עמדו מלכי עולם כטיטוס ואדרינוס ואנטיכות לא יכלו להם וכדי בזיון לפנינו אם אנחנו נסוג אחור מפני קשר רשעים יהודים שנכוף כאגמון ראש בשתיקה כהודאה דמי' כאלו כפרנו גם אנחנו ח"ו בתורה שבע"פ אשר בכפירה הנ"ל גנוז גם תורה שבכתב ויהי' לשמצה בקמיהם לדורות הבאים אחרינו כאלו נהפך הכל למינות מחויבים אנחנו להודיע לעיני כל רואי שמש שאנו מאמינים בני מאמינים השולחן ערוך הוא חק ומשפט לישראל הוא מכלל יופי אמונתינו ותורתינו הוא חיינו לאורך ימינו כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו וכל הפורש ממנו פורש עצמו מאמונת אבותיו וכפר בתורת משה אשר קבלו מיד ד' בהר סיני ויצא מן כלל היהודים ואין נו חלק באלקי ישראל וגדול עון המחוקקים חוקי קאנגרעס מנשוא שלא די שהם הופכים ללענה משפט ורובם מהם לא ילכו בתהלוכי השו"ע העיזו פניהם לחקוק בעט ברזל כי מאסו בשו"ע אם יחטא איש לתשוקותיו וחמדותיו ותאותיו וגם אם רבו פועלי און בכ"ז לא נהרס חומת הצדק של הדת ונקל הוא להרפא כי הוא חטאת יחיד או יחידים אבל לעשות מן הכפירה חק ומשפט לכל המדינה הוא חטאת הקהל אשר ינקום ד' בכל מי שהוה בידו למחות ולא מיחה כי הוא חילל ש"ש ברבים דבר זה למדוהו רבותינו בדורות לפנים

העקדה בשער עשרים האיר עינים כי פי ד' דבר כלל גדול הזה בחטאת סדום ועמורה אשר הפך ד' ביום אפו יען שהחמס קם למטה רשע לחקוק משפטים לא טובים שכתב על פסוק "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו" וז"ל ירצה כי כמו שהעיר אשר לה חומה עם היות שמרעת יושבי בה לבלתי שית לבם לחילה עשו פרצות בחומתה הנה יש לה תיקון כי בבוא קול פחדים באזניהם בנקל ישימו לב לגדור פרצותיה ולקומם הריסותיה ותוכל לעמוד במצור ותושע אמנם אשר אין לה חומה כלל וודאי אין לה תקומה כן האיש בעוד חומת שכלו על תלה אעפ"י שתהי' התאוה פרוצה הנה הוא נקל להתנחם ממעשיו הרעים ולהרפא אמנם איש אשר אין מעצור לרוחו כי נפלה חומתו ונפסדה התחלתו במה יושע איפה והנה כלל בזה כל מה שכתבו החכם שם וכבר הבאנו כאן העיר הזאת לעדה ובאת ללמד ונמצא למד כי דין האיש הזה אשר אמרנו הוא עצמו משפט המדינה ותהי הכוונה כי כאשר היתה העיר מוקפת חומה סביב מהחק הטוב והדתות הישרות המונחים מהזקנים והמנהיגים הטובים מלפניהם אעפ"י שלפעמים יעלו שועלים ויפרצו גדריה וישביתו חקיה הנה נא עיר הזאת קרובה לקבל תקנה ולהרפא כי יקום א' מעיר ושנים ממשפחה להוכיח אותם בחוזק נמוסיהם אשר בידם והטוב והיושר נעזרו מכל צד ויעלו לה ארכה אמנם אם אין לה חומה לא מדת ולא מתקנה ולא משום מנהג ישר הנה היה כאיש ההוא אשר אין מעצור לרוחו שאין לו שום התחלה שישוב אל בוריו ומה גם עתה אם יש לו חומה גבוה של נחשים ועקרבים רצוני חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם המונחות לפניהם ממנהיגים הרשעים והעריצים וכבר עשה החוקר לימוד מהמדינה אשר הוא על זה התואר אל זה הענין עצמו בפ"ב מהמאמר הנזכר אמר החוטא דומה למדינה אשר בה כל הדברים ההכרחים ובה אמנם דתותו טובות ולא תרגיל באחת מהן כמו שאמר הפילוסוף אנקשנדריש והרשע הוא דומה למדינה אשר בה דתות רעות תרגיל אותם והנה באמת זה היה חטאת סדום ובנותיה כי הנה הם לא חטאו בחטא התאוה לבד כערים אשר יש להם חוקים ומצות טובים ועושים אינם אותם גם לא היה די להם בשהיו עיר פרוצה אין חומה משום דת ונימוס ישר אבל כבר נפסדה התחלתה בתכלית ההפסד עד אשר הקימו להם דברים רעים ומגונים לחוקים ומשפטים טובים וישרים וקבעו בהם מסמרות בקנסות ועונשים שלא יעברו מהם לעולם עכ"ל. והאריך עוד אודות נשים הקדשות וכתב וז"ל ואני דנתי על זה פעמים רבות לפניהם ולפני גדוליהם והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא לדעת הרבים וברשות ב"ד חטאת יחיד הוא והוא שבעונו ימות ע"י ב"ד שלמעלה או מטה וכל ישראל נקיים כמו שהיה עון פלגש בגבעה אם היה ב"ד שלהם מוסרים האנשים הרשעים ההם לבדם ביד ישראל אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו הנה הוא זמה ועון פלילי וחטאת הקהל כלו ולא ניתן למחילה אם לא בפורענות הקהל כמו שהיה בבני בנימין על שהשתתפתם בעון והוא היה עון סדום כמו שבארנו שהם וב"ד שלהם הסכימו שלא להחזיק יד עני ואביון ולכן הוא טוב ומוטב שיכרתו או ישרפו או יסקלו החטאים ההם בנפשותם משתעקר אות אחת מהתורה בהסכמת הרבים כמו שאמר בזה שעשתה בו פרשה בפני עצמה לא תהי' קדשה וכו' כמו שיתבאר שם ב"ה ומי שלא יקבל זה בדעתו אין לו חלק בבינה ונחלה בתורת אלקים עכ"ל

וראה כי כתבו הרבנים אאם אנחנו משתתפים עמהם לבחור אנשים לדיסטריקסט רעפרעזענטאנטען הרי כבר היינו מודים בזה שאנו מקבלין עלינו חוקי הקאנגרעס ושוב אנחנו מלוכדים במו וכל המודה בחוקי הקאנגרעס כופר בשו"ע וכל הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ" עכ"ל ולא דבר נקל הוא ח"ו לכפור בשו"ע ובתורה שבע"פ די בזה אם לא נקבל חוקי קאנגרעס שידעו כל העולם שאין אנו כופרים בשו"ע ובתורה שבע"פ ושבכתב שאין חילול השם גדול מזה אם נכפר ח"ו באמונת אבותינו אשר מסרו נפשם עליה ובעדה והוסיפו וכתבו הגאונים "ואינו דומה מי שעובר עבירה מחמת תאוה שזה עדיין ישראל גמור למי שאינו מודה בה" עכ"ל כי אנשי חוקקי חקי קאנגרעס עשו חוקים ומשפטים ולא כחדו שהרסו חומת התורה ואין בעינם עבירה כלל מי שאינו מקיים הש"ע שהוא תורה שבע"פ: