מחנה חיים אורח חיים חלק ב כז

שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות ומלכות עכו"ם פושטת בעולם ומתגברת וישראל מגלגלין והולכים לקצוות חיבר חיבור להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה ולא ישכח וישב כל ימיו הוא ובית דינו ולמדו המשנה ברבים עכ"ל ראה בעיניך כי רק בעבור שראה רבינו קדוש שתלמידים מתמעטין חיבר ס' הכולל ללמוד מתוכו כל ישראל לדעת תורה שבע"פ אשר מסר משה ליהושע והאריך שם הרמב"ם לספר שמות ארבעים דורות אשר קבלו התורה זה אחר זה עד ר' אשי ומאז התחילו דורות הגאונים ופוסקים הלכות מיום שחוברה הגמרא עד שנות ארבע אלפים ותשע מאות ושלושים ושבע לבריאת העולם וכתב וז"ל

ובזמן הזה תכפו הצרות יתירות ודחקה השעה את הכל ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתרה לפיכך אותן הפירושים וההלכות והתשובות שחברו הגאונים וראו שהם דברים מבוארים נתקשה בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר ואין צ"ל הגמרא עצמה בבלית וירושלמי וספרא וספרי ותוספתא שהם צריכים דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואח"כ יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני התורה האיך הוא ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אנו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא הטהור עם שאר דיני התורה כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבע"פ גולה סדורה בפי הכל עכ"ל הרי גילה שבדורו נאבד חכמת חכמינו ובינת נבונינו מרוב הצרות ודוחק השעה ואין מבין לתורה שבע"פ אשר כתבו גאונים וכותבי הלכות רק מעט מזעיר אנשים כמוהו ידעו הדינים ולפיכך חיבר חיבורו

והטור בהקדמה לאו"ח כתב וז"ל ויען כי ארכו לנו הימים בגלותינו ותשש כוחינו ושמם לבנו ורפו ידינו וכהו עינינו וכבדו אזנינו ונאלם לשונינו ונטל מדברינו ונסתמו מעינות חכמתינו ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקת ורבי הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות ורבים מועלים בהנאתן מן העולם בלא ברכה שאמרו רבותינו ז"ל ילך אדם אצל חכם וילמדנו סדר ברכות כדי שלא יבוא לידי מעילה ע"כ העירוני רעיוני ומחשבותי ועם לבבי אשיחה אמרים אקומה נא ואסובבה בבתי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים סופרים ואבינה בספרים עכ"ל

והב"י באו"ח כתב וז"ל ויהי כי ארכו לנו הימים הורקנו מכלי אל כלי ובגולה הלכנו וכמה צרות צרורות תכופות וצרות זו לזו באו עלינו עד כי נתקיים בנו בעונותינו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו ואזלת יד התורה ולומדי' כי לא נעשית התורה כשתי תורות רק כתורות אין מספר והאריך וסיים ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו תכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד עכ"ל

והיש"ש בהקדמה לחולין כתב וז"ל אמת שהרמב"ם הספרדי עשה חיבור נאה מכל אשר היה לפניו בענין זה שהיה מסודר בהלכותיו ובפסקיו ובקוצר הסיפור וכולל כל התורה עם סדריו נהוג ואינו נהוג לא יש דבר שהניח מלהעלות על הספר ובאמת לפי דעתו ושכלו כתב כל התורה כאלו קבל משה מפי הגבורה הל"מ מבלי ראיה ברורה ומ"מ הוא אינו מקובל בשכל הנקנה לאחר שאינו ידוע מקורו עכ"ל והאריך מאוד בשבח בעלי תוס' וכתב וז"ל ומתוך זה נותן לבע"ד לחלוק ולומר קים ליה כחד מיניהון הספרדי כספרדים וכ"א בורר את שלו עם ועם כלשונו וסובר התורה ירושה היא למשפחות ולא זהו הדרך נא זו העיר כי מימות רבינא ורב אשי אין קבלה לפסוק כאחד מן הגאונים או מן האחרונים אלא מי שיוכשרו דבריו והיות מיוסדים במופת חותך ע"פ התלמוד והירושלמי והתוספתא במקום שאין הכרע בתלמוד ובגלל הדבר לא יכולתי להתאפק למשול ברוחי מלעשות ספר וחיבור אף שאין קץ לדיבור עכ"ל והאריך במאוד מאוד וכתב וז"ל מקרוב בא לידינו ס' וחיבור שעשה מהר"י קארו על הטורים והראה כמה חדושים מספרים הקדמונים שלא היה בידיהם בימים שעברו ותשובות נכריות וחידושים אשר נמצאו בכל הספרים ולא חיסר דבר מכל אשר עלה במחשבה לפניו וכמעט שלא הניח מקום להתגדר בו עכ"ל אבל צעק שהכריע נגד מנהגים אשר קבלנו ונהגו עד הנה כאשר כ' הב"י בעצמו בהקדמתו לכן בא הרמ"א ועשה הגהות על שלחן הערוך לדעת כל הדעות אשר קבלו ונהגו אבותינו מדור דור והש"ך ומג"א והב"ש והטו"ז והסמ"ע והח"מ בררו ופירשו כל דין ודת להיות בידינו ברור לדעת תורה שבע"פ להורות ולדון ואלפים גדולים וגאונים קימו וקבלו השו"ע כי הוא המקבץ בתורת אמת בהלכה שבע"פ ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א אומר מרן חת"ס זצוק"ל

ומעתה בעיניך תראה לולא ד' השאיר לנו תורתו הקדושה הערוך בשלחן ערוך מלוקט ומקובץ ומבואר מגדולי חקרי לב להבין לדעת ולהשכיל היה נשכח ממנו כל תורה שבע"פ כי בדורות הללו חלושי כח ומעוטי שכל אין אתנו יודע עד מה וגם הגדיל אויב מרוב התשוקת והחמדות רק שלח לפנינו איש הוא יוסף הצדיק המשביר בר נותן לחם לרעבים והצמאים לשמוע דבר ד' ועל צבאיו גדולי עולם אשר ראו דבריו וביררו התורה שבע"פ לכוון הלכה לאמת המה המחזיקים כל בית ישראל באמונה אחת ובתורה אחת ואילו היושבים בקאנגרעס ראו אור תורה והבינו בפוסקים וידעו אדני ההוראה איך בוש לא יבושו לאמור שלא יכירו את יוסף אשר רוח אלקים בו אין זה כי אם שלא ידעו ולא יבינו מתורת ד' ובכל אופן הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ אשר קבלנו בסיני והגם אם יבחרו לנפשם ויעשו תורה שבע"פ הוא חוכא וטלולא ששועלים קטנים עוללי סעמינאר ממברעסלוי יתנו לנו תורה חדשה ואולי כל עבודות זרות צפונות בלב עזות וגיאות וע"כ אמרו הרבנים בהאויפרוף וז"ל "החקים האלה שורש צפע יתפשט במו כפרו בשו"ע שהוא יסוד המקובץ בו כל דיני תורה הקדושה וגם מאזאישראביניש לא רצו לשים ליסוד אם לא שבזה המה יכולים לשמש כפי דעתם" עכ"ל גם שיבחרו להם דינים להוראה כאלו גם הם יאמינו בתורה שבע"פ אבל יפילו גורל דין זה נאה ודין זה אינה נאה הלכה זאת הולכת עם רוח הזמן והלכה זו נושנת כפי העת מנהג זה ימצא גם באומות וישאר גם בבית ישראל ומנהג זה לא ימצא כדמותו בחוקות הגוים לכן לא יראה עוד בגבולינו הכל רעות רוח הכפירה כי הוא אין בידינו לבחור רק לשמור המכווין בקבלת תורה שבע"פ כפי המסורות לנו מאבותינו מוסדי דור ודור ויוסיפו הרבנים להזהיר וז"ל "ומרבית החוקים ההמה סובבים רק להשכיח תורה מישראל למען נהיה ככל גויי הארץ' עכ"ל כי בקאדעקס שלהם יוכלו ליתן תורה חדשה להתחתן עם כל גויי הארץ ומושל העיר יתן קידושין ויסדר גט פיטורין לעקר ולשרש ח"ו אמונת ישראל

ואתה רשע עריץ העוד לך פה לחרף ולגדף גדולי ישראל אם בעל נפש אתה ושמת סכין בלועך את מי