מחנה חיים אורח חיים חלק ב כג

לדעת שנצח ישראל לא ישקר אם עינם ולבם למעלה ללחום מלחמות ד' בספר וזכריכם יהי' תאות נפש ואחרון הכביד משא כבד כי פחדיכם ומוראכם פן תגדל המלחמה פנים ואחור בעיר ובכל סביבותיה ושאלתם אם לא תבחרו אז לקבל חוקי קאנגרעס מלחלוק מחנה אחת לשתי מחנות שמרבנות אחת יהיה שתים על זה אשיב מפני כבוד ד' וכבוד התורה וכבוד היראה הגם שקשה לי מאוד בכל זאת לא אחשה מטוב ואגלה לכם טפח אדברה וירוח לי ד' יהי' בעזרי

ימים עברו אשר הודעתי נאמנה במחברת "שערי חיים'' כרוז אשר מפי קראתי בשם קול קורא וזה לשוני שם "ואשרי עין לא ראתה קשר הנפלים אשר בארץ במנין אחרי רבים לרעות אשר זממו לגדוע כל קרני צדיקים ולעשות סדרי צלמות לעקור התורה ולשרש היראה כגוי אשר צדקה עשה להציל העם מתחת הנוגשים האומרים להם לכו עבדו את ד' ולא נגרע מעבודתכם דברי' עד כאן לשוני שם כי מי יוכל לספר מגודל החציפות והעזות אשר נראה בקאנגרעס מן אישים פועלי עון אז כאשר היה להם הזרוע עם הגבורה השליכו משמים ארץ תפארת ישראל פני זקנים לא נשאו ובפני גדולים לא הביטו פני קדושים לא הדרו ובפני צדיקים לא הצילו לולא ד' אשר נתן כח לסבול לא היו יראי ד' שבו לביתם

וטרם אדבר אמרתי אודה עלי פשעי כי כמה פעמים עלתה במחשבה לפני ואמרתי בלבי אם אמנם שכנים דברי חכז"ל על פסוק "מי כמוך באלים ד''' אל תקרא באלים אלא באלמים שהקב"ה ראה שטיטוס ואחוזת מרעיו ששרפו מקדש ד' וכל מועדי אל בארץ ובכל זאת לא פגע בהם יד ה' הן כל אלה יפעל אל עם רשעי ארץ אשר לא מזרע ישראל המה אבל בער אנכי מאיש להבין איך הקב"ה יושב ורואה עלבון התורה וחרפת לומדיה מאנשים אשר בשם ישראלים יכונו ומזרע יהודים המה, ושאלתי לנפשי הגד נא לי למה לא יצא הקב"ה ממקומו בזרוע חשוף להראות כי יש אלקים שופט בארץ ולשלם גמול לאויביו ולמה ד' תעמוד ברחוק אם לא לנו ד' עשה למען תורתיך ולמען עובדיך כי מה יאמרו המון בית ישראל אם ישמעו הבושה והכלימה אשר עשו החוקקים חקקי און בקאנגרעס

אמנם חטאתי כי לא ידעתי להצדיק קדוש כי יודע ד' לחשב מחשבות בקרב כל איש ואיש כאשר פי' אדמ"ו הגאון אמרי א"ש זצוק"ל פי' נוסחת על הניסים אשר תיקנו לאמור "ואתה עמדת להם בעת צרתם" כל זמן שעבדי ד' יוכלו לסבול רשעת פועלי און ולא ישליכו נפשם מנגד לבחר מחנק נפשם מלראות בעמל אנוש הבא חרף מערכות אלקים חיים אז גם הקב"ה יושב ודומם וסובל כי לא יפלא ממנו דבר אבל כאשר הגיע השעה שהקב"ה רואה שעלבון התורה מיצר לעבדיו מאוד ויבחרו מות מחיים אז גם הוא לא יסבול עוד ויצא ללחום נגד צורריו וצוררי עבדיו וזה "ואתה עמדת להם" אבל לא מיד רק "בעת צרתם" כאשר צר להם מאוד עמד להם הקב"ה דפח"ח

וכנים הדברים כי ראה ראינו מהשעה אשר יצאו גדולי ישראל הזקנים שבדור והכריזו את כרוז הזה במסירות הנפש מאז והלאה פנה ד' אל תפילת עבדיו ונתן אותם לרחמים לחן ולחסד בעיני מחוקקים ורוזנים למען דעת צדקת ד' כי עושה משפט וחסד בארץ ואין מופת גדול מזה שהכרוז הוא כחק ומשפט בצדק כדת של תורה כי הלא הצליח ד' דרכם ועשו בו גדולות בארץ לשם עולם

ואחרי שדברתי להצדיק קדוש ולא כסיתי על חטאתי אפנה להגיד למעלתכם נ"י שמיום אשר חתמתי שמי על הכרוז המדובר בו שמתי ללבי מה אעשה אם ישאלו אותי מאנשי מקומי להגיד להם פשר הדבר מה חרי האף הגדול הזה של הרבנים שהסכימו למקבלי חוקי קאנגרעס אשר כופרים בשו"ע שהמה גם כופרים בתורת משה אשר נותן לנו מן השמים הכי דברו חכמי הדור בדרך גוזמא ואחזתי בקסת הסופר וכתבתי בעט ברזל אותיות אשר יהי' בידי כחצים ביד גבור למען אשוב חורפי דבר ואת הדברים האלה אשלח למעלתכם נ"י אך ידוע ידע פי' הרמב"ם במורה שמפרש דברי חכמת שלמה "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אופניו" שהחכם ידבר אחת ושתים נשמעות מחשבות הפנימיות יהיה מוסתרות והמה יקרות כזהב והדיעות המלובשות חיצוניות המה רק בערך כסף מרחוק נגלה ונראה מעשה רשת של כסף ועין טוב יצוץ בו ימצא בעומק דבר יקר ערך כזהב וכן ידבר חכם דבר אחד על אופנים רבים דפח"ח וביותר אם רבים מלמודי ד' ובתוכם גאוני ארץ וזקני הדור מחמדי עין ומצדיקי רבים ידברו בשפה אחת ודברים אחדים יבין המשכיל כי רבות מחשבות טמונות תחת האותיות האלו עין רואה ומביט בדברי חכז"ל במדרשים בפ' נשא שי"ב נשיאים הביאו קרבן שוה לא הרבה האחד ולא המעיט האחר בכל זאת כל איש ואיש חשב מחשבות גדולות ונוראות שם רמז זה אין מספר קטנות וגדולות מלאכי צבאות ד' ידודון ידודון עד אין קץ בהרעיון וכן הדבר הזה אם אכתוב טעמי ונימוקי בחתם סופר שלי מי יודע לספור הרעיונים הגדולים ומחשבות העמוקות והדיעות הנוראות והיסודות הקדושות אשר גנוזים וטמונים בכרוז הלז אשר יצא מפי זקני הדור וגדולי המדינה וגאוני התורה צדיקי ישראל הלא המה במספר עשרים וששה וכל אחד מתנבא בסגנון שלו כפי אשר קרבת אלקים יחפצון והוא לפלא שהתאחדו כאחד והסכימו כולם יחד על נוסחת הכרוז

פתשגן הכתב אשר חקקתי אז אציג לפני מעלתכם נ"י וזה לשוני

כלל גדול באמונה להצדיק קדוש לאמור ואתה צדיק על כל הבא עלינו הגם אם הדבר כרעה בעינינו בכל זאת יאזור באזור אמונה כי חסד אל כל היום מאתו לא תצא רעה עד שאמרו שכל מה דאמר רחמנא לטב עבד ועל כל דבר ודבר אמר נחום איש גם זו "גם זו לטובה" וזה היתה תמימות אברהם אבינו ע"ה "וד' ברך את אברהם בכל" כל אשר בא עליו היה הכל מקובל ואהוב וחביב לפניו שהוא ברכות אלקים אשר עין ד' אל יראיו

וברוך המקום ששומר הבטחתו לעמו ישראל שאמר אף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם שבכל דור ודור אם באו בנים על המשבר מעמיד גואלים צופים נאמנים אשר ירימו קולם כשופר להזהיר את העם שלא יפול בבית ישראל נדח "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" מאמינים בני מאמינים ישמעו לקולם וילכו אחרי מועצותיהם ופושעים כשלו באמריהם ויוסיפו לחטוא לקבל חוקי קאנגרעס הגם שנזהרו שהוא כפירה בתורת ד' דידן ינצח שנצח ישראל לא ישקר לעולם ברוך ד' לעולם אמן ואמן

לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם דעו כי כנגד ארבע בנים דברי הרבנים אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד מה שיש לומר לשאינו יודע לשאול ובמחזה ארבע פנים ימצא כל כת מאוים שלא יהרהרו חלילה אחרי הגאונים אשר