מחנה חיים אורח חיים חלק ב כב

כך וכך: ועתה כשיעמוד התלמיד ר' יוסף ש"ץ על הפתוח יקרא ברבים ויפרסם אותו כדי שיבדלו העם באלו שני רשעים החטאים האלה בנפשותם ויפרשו מהם ויזהירו הנשים בתכלית האזהרה מליכנס עם הזונה הנזכרת בשום מקום אפילו בבית המרחץ. וכבר ידעתם יוסיף לכם האל יראת חטא כו כל מי שיצטרף אל הרשעים וישתתף עמהם בדבר מן הדברים שיכלו אותם מי שיכלם אותם באבדם והוא מאמר אדון הנביאים אשר ביאר לנו האמיתות והצילנו מלטבוע במי הכסילות אמר ומה נכבד האומר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם וכזה ראוי לנו אנחנו השומעים ועוברים על מצות ממצותיו שהם מצות האל יתעלה כמו לקול ד' המגיע לנו על ידו שנפריש ונבדיל כל הקמים עליו שאמר כי לא מלבי ולא נניח בינינו וביניהם שום שתוף ולא שייכות בשום פנים ולא בשום ענין ולא יסורו אלו החטאים בנפשותם בתכלית הרחקה הזאת עד שישובו לאל ית' ואם יפקחו עיני שכלם ויעירו מפתיותם וירצו להשיב אל האמת יגרשנה בדיני גוים ויבואו שניהם לב"ד וילקה כ"א מהם מכת מרדות וישבע כ"א מהם בס' התורה הקודש שנא ישובו לעשות כמעשה הזה לעולם ואח"כ תתירו להם את החרם אשר אסרתם ותכתבו לנו בזה כדי שנתיר מה שאסרנו ואחר שנתיר לכם אזי יהיה לכם מותר לדבר עמהם ולהתחבר עליהם ויצטרפו בכלל ישראל כי אחר שנאסור אנו לא יתכן אתם להתירו לבדכם ואם יתמידו במרים ומאנו לקחת מוסר תודיעני זה כדי שיצאו הפתוחין עליהן בהעיירות הקרובות והרחוקות ותחדשו ברוכים תהי' עוד עליהם את החרם ברבים אם לא ישיבו כי לא יתכן להתרשל בכמו המעשה הרע הגדול הזה והוא להרים יד במרי ולכפור במשה רבינו ובתורתו התמימה בגלוי ובפרהסי' ונתעלם מזה וחלילה לנו שנסביר פנים בזה או שנפחד משום אדם או נעשה לכבודו אבל תחלצו ההשגחה להעביר הדין בהם על מה שעשו ויורום הקהל כולם בקשר א' ארור עושה מלאכת ד' ברמי' וארור מונע חרבו מדם ובעל הרחמים ארך אפים מורה חטאים בדרך יחזירם למוטב ויורה אותם דרך ישרה ויסיר לב האבן מבשרם ומבשרינו וישיב להם ולנו לב בשר להבין בתורתו ולשמור מצותו למען נשכיל בכל אשר נפנה אמן ואמן וכן יהי רצון עכ"ל

ובתשו' הריב"ש סי' שמ"ח וז"ל שאלתם על איש אחד שבא לפניכם ורצה להחזיר גרושתו ולא ידעתם בו שהוא כהן ונשא אותה לקוחים שניים ועתה נתברר לכם שהוא כהן ונסתפק לכם אחר שכבר נשאה אם כופין אותו להוציא מאחר שאינה מגורשת מאיש אחר אלא שהוא החזיר גרושתו וריח הגט הוא ואעפ"י שפוסל בכהונה אולי לכתחלה הוא פוסל אבל אם נשאת לא תצא ואת"ל שכופין אותו להוציא איזה כפי' תעשה לו לזה

תשובה זו גרושה גמורה היא הפסולה לכהן מן התורה כי אין חילוק בין גרושת איש אחר לגרושת עצמו וריח הגט שפוסל בכהונה ממה שאמר הכ' ואשה גרושה מאישה ודרשו חז"ל בפ' האשה רבה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וזה ריח הגט שפוסל בכהונה בענין אחר הוא והוא במי שגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממנו ואי את מותרת לכל אדם וגט כזה בטל הוא לגמרי לא הי' מן הדין להיות פסולה מפני גט זה כיון שהוא גט בטל אלא שחז"ל הוציאו מריבוי הכ' להיות גט כזה פוסל בכהונה כיון שאמר לה הרי את מגורשת ממני אעפ"י שאינה מותרת להנשא בו וזה ראוי לקרותו ריח הגט אבל האשה המגורשת לגמרי גרושה גמורה היא. ומ"מ בנדון שלפנינו שהיא גרושה גמורה ואסורה לו מן התורה אין צ"ל שכופין אותו להוציא וגם מיסרין אותו על מה שעבר ודרך הכפי' איך הוא מבואר בכתובות בפ' המדיר דאמרי' התם אין מעשין אלא לפסולות כגון אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל וכו' ומפרש התם בהדי' דכופין בשוטים דבדברים לא יוסר עבד וכן אמרו בברייתא שאם לא רצו דפנו ופירש"י ז"ל דפנו הכהו וא"כ מכין אותו עד שיגרש ויאמר רוצה אני ואפילו ע"י עכו"ם וזה ששנינו בפ' המגרש ובעכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' גירושין וז"ל מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו אם לא רצה לגרש ב"ד של ישראל בכ"מ בכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני והוא גט כשר וכן אם הכהו עכו"ם ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד עכו"ם עד שיגרש הר"ז גט כשר עכ"ל אמנם אם אין יכולת בידכם להכהו ולכופו בדרך זה וגם לא ע"י עכו"ם עשה לו כפי' אחרת אם לאסרו במאסר צר אם לנדותו ולעשות לו הרדפה כדאמרי' בפ' הבא על יבמתו ההוא כהנא דנסב גיורת פחותה מבת ג"ש ויום א' א"ל ר"נ מאי האי א"ל דאמר ר"י בר אידי אמר ריב"ל הלכה כרשב"י א"ל זיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר"י בר אידי מאינך ופירש"י ז"ל משמתנא לך וע"כ תפקה נאום דורש שלומכם נאמן אהבתכם יצחק בר ששת

ובב"י סימן ו' הביא בשם הגאון הרב נטרינאי ז"ל וז"ל כ' רב נטרינאי כהן שנשא גרושה או א' מן הפסולות ושמיתו יתי' תרי תלתא זמני ולא שבקה ואמר נא ניחא לי למהוי כהן משמתין לי' לעולם עד דפריש ממנה ומגרש לה דאמרי' וקדשתו בעל כרחו ובתשו' אחרת לגאון מתבעי לאפרושי' ולאכרוזי עלייהו דלפרשו כהנים מינייהו דלא ליתקלו בהו למתבעי לשמותי' עד דפריש מינה ואלקויה דאי חיישינן אזיל לדוכתא אחרינא ופריס ידי' קייצין ני' לראש אצבעותי' וקבעין בי' מומא דלא לפרוס ידי' עכ"ל

בא"ח סימן קכ"ח סעיף ה' וז"ל כהן שנשא גרושה לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון ואפלו גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה ע"ד רבים מהנשים שהוא אסור בהם עכ"ל במג"א שם ס"ק נ"ט וז"ל מהנשים שהוא אסור אפי' נדר ממנה הנאה מעכשיו אפילו אינה יכול להוציאה מחמת אונס אפילו אונס נפשות אינו נ"כ ואינו קורא ראשון עד שיוציאנה וכו'

בשו"ע אה"ע סעיף ו' כהן שנשא א' מהפסולות מחרימין אותם ומחרימין כל הנושא ונותן עמהם וכיוצא בחומרות אלו עד שיגרשנה עכ"ל

מנעתי את עצמי לחדש דבר או גם חצי דבר כי אין לבוא בשער המשפט של השרים ושופטים רק במה שהועתק מפי ספרים וסופרים מתוך תלמוד ופוסקים הורים ומורים ומפורסמים הכותב לכבוד המצוה. ואקוה שקבלתם גם מכתבי הראשון אשר שלחתי לכם הק' הנ"ל: סימן ה גבורי חיל העומדים בשער המחנה לתל תלפיות ד' עמכם להצליח אתכם בשם המפורש על חרב פיפיות נקובים בשמותם גבירים וחשובים בק"ק פלוני יע"א

האותיות מאירות מגידות גדולות מאיש ימיני הגיעני ונקראות לפני מאליהם כי רוח ד' נשף בהם