מחנה חיים אורח חיים חלק ב כ

סימן ד שפעת עזרת ד' על ראשי גברים הלוחמים בעד עם ד' ה"ה גבירים וחשובים כבוד הקצין ר' יעקב הירש בינעט נ"י ואחוזת מרעי' כבוד הקצין ר' דוד קרוים רה"ק בגליל שערקע והקצין ר' יעקב קאהן רה"ק בגליל קישהאנטע והקצין ר' אלחנן שלעזינגער רה"ק בגליל ראטקאע נרם יאיר וד' עמהם

גלילות ידכם קבלתי מר לי מר לשמוע כזאת בישראל שרב צריך לעמוד על מגדול ד' להיות צופה לעצור בעם וללחום מלחמתם מלחמות ד' כנגד הצר והשונא הוא היצה"ר המסית ומדיח אנשים אשר שחה לעפר נפשם ודבק לארץ בטנם אבל שרב בעיר יתהפך כחומר חותם להחזיק ידי עוברי עבירה לסדר קדושין לכהן הנושא את הגרושה אין רב זה כי אם מערב רב ואוי דור שכך עלה בימיו שיעלו שועלים מחבלים כרם ד' צבאות

ואשר שאלתם עבדי ד' לשלוח צייגניסס אם איש כזה ראוי עוד לעמוד לשרת בקודש להורות עם ד' דרכי ד' ראו להשתדל שהמעשה הרע הזה עם שאר המעשים אשר ספרתם יקובל בב"ד של שלשה רבנים או לומדים

ואני אשלח לכם פה פסק להראות גם לפני עמים ושרים את המעשה הרע הזה כי גדול העון עד לשמים וגם הם השרי המדינה ישפטו איך יהי' איש רב ומורה שבמאמר פיו יצאו ויבואו בני ישראל לסמוך אם ואמר שהמאכל כשר או טריפה אם הוא הוחזק לעבור על לפני עור ולהחזיק ידי עוברי עבירה כל כח של רב ומורה הוא חזקות כשרות ונאמנות שלא יכשל לאיש ולא יפסיד לאיש חינם ואם הוא חשוד להכשיל ולסייע להעוברים הדת מי ומי יסמוך עליו ועל מדברותיו זה הכל שהיה בידו לעשות לעזור לכם

אך ליתן כתב בלע"ז שאסור לשמוע מפיו תורה וליקח ממנו הוראה הקשיתם לשאול עד שיבוא גביות עדות כדת של תורה וכפי חק הש"ע ד' יהי' בעזריכם לחיות בצדק ובמשפט על האמת והשלום. דברי הדש"ת החותם בברכת אהבה רבה לכל עבדי ד' הק' חיים סופר כהן אסור לישא גרושה לאשה שהוא לאו מפורש בתורת ד': בתורה ס' ויקרא פ' כ"א פסוק ז': אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלקיו

הרמב"ם בס' המצות מצות ק"ס שהזהיר הכהן שלא יקח גרושה והוא אמרו ואשה גרושה מאישה לא יקחו וכל זמן שיבוא עליה חייב מלקות עכ"ל

הרמב"ם במנין מצות ק"ס וז"ל שלא יקח גרושה שנאמר ואשה גרושה מאישה לא יקחו עכ"ל

הרמב"ם פי"ט מהל' סנהדרין הלכה ד' כ' וז"ל כל ל"ת שבתורה שאין בהן לא כרת ולא מיתת ב"ד שלוקין עליהן קס"ח ואלו הן, סימן קנ"א כהן שקדש גרושה ובועלה עכ"ל

הרמב"ם פ"כ מה' א"ב ה' י"ג וז"ל מי שבא בזה"ז ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו לקרוא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ואל ואכל בקדשי הגבול עד שיהי' לו ע"א אבל אוסר עצמו בגרושה זונה וחללה ואינו מטמא למתים ואם נשא או נטמא לוקה והנבעלת לו ס' חללה עכ"ל ועיין במ"ל שם

הרמב"ם פ"ב מה' יבום ה' י"ט וז"ל נתקדשה לאחר לא נאסרה על יבמה אלא נותן לה הזר שקדשה גט ויבמה מייבם או חולץ ואם הי' יבמה כהן שאינו יכול לישא גרושה תצא מן הזר בגט שלא יהיה חוטא נשכר עכ"ל

הרמב"ם פי"ז מה' א"ב ה' א' וז"ל שלש נשים נאסרו על כל הכהנים גרושה זונה וחללה ועל כה"ג ארבע, ה' ב' וז"ל כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים אלו בין גדול בין הדיוט ובעל לוקה עכ"ל

הטור בא"ע סימן ו' וז"ל כהן הדיוט אסור מן התורה בגרושה זונה וחללה ואסור בחליצה מדרבנן לפיכך אם עבר ונשא ס' חלוצה אין צריך להוציא אבל גרושה אפי' אינה אלא ס' גרושה צריך להוציא עכ"ל

שו"ע סימן ו' וז"ל כהן אסור בגרושה זונה וחללה ואסור בחלוצה מדרבנן לפיכך עבר ונשא ס' חלוצה א"צ להוציא אבל גרושה אפילו אינה אלא ס' גרושה צריך להוציא עכ"ל

ספר החינוך להרא"ה סימן רס"ח וז"ל שלא ישא כהן בין גדול בין הדיוט גרושה שנאמר ואשה גרושה מאישה לא יקחו ונוהגות בכל מקום ובכל זמן ועובר עליה ונשא ובעל אותה חייב מלקות עכ"ל

הרמב"ם פ"א מה' נערה בתולה ה' ז' כ' וז"ל האונס שעבר וגירש כופין אותו להחזיר ואינו לוקה מתה גרושתו קודם שיחזירנה או נתקדשה לאחר או שהי' כהן שאסור בגרושה הרי זה לוקה שהרי עבר על לאו ואינו יכול לקיים עשה שבה עכ"ל

הרמב"ם פט"ז מה' סנהדרין ה' ו' כ' וז"ל אין צריך שני עדים למלקות אלא בשעת מעשה אבל האוסר עצמו בע"א יוחזק כיצד אמר ע"א חלב כליות הוא זה כלאי כרם הם פירות אלו גרושה או זונה אשה זו ואכל או בעל בעדים אחר שהתרו בו ה"ז לוקה אעפ"י שעיקר האיסור בע"א עכ"ל: כהן שנשא גרושה עובר בכל ביאה וביאה שבועל אותה ג' לאוין המפורשים בתורה ואלו הן: א) ואשה גרושה מאישה לא יקחו. ב) לא יחלל זרעו. ג) לפני עור לא תתו מכשול

הרמב"ם בס' המצות סימן ק"ס וז"ל שהזהיר הכהן לא יקח גרושה והוא אמרו ואשה גרושה מאישה לא יקחו וכל זמן שיבוא עליה חייב מלקות עכ"ל

במס' קידושין דף ע"ח אר"י כה"ג באלמנה לוקה שתים אחת משום לא יקח וא' משום לא יחלל כ' רש"י וז"ל וה"ה להדיוט בגרושה חללה זונה דמגמר גמרי' להדדי מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין הלכך בכהן הדיוט נמי איכא לא יחלל עכ"ל. וכן הרמב"ן וראב"ד והרז"ה וריטב"א כ' דלוקה שתים חוץ מהרמב"ם דפסק לוקה אחת

הרמב"ם בסה"מ סימן רצ"ט על לאו דלפני עור לא תתן מכשול כ' וז"ל ולאו זה כולל ג"כ שיעזור על עבירה וסיבב אותה כי הוא יביא האיש ההוא לעון ובעזרתו הכשילו וחזר עוד ויפתהו ויעזרהו להשלים עבירתו או יכין לו סבת העבירה ומאלו פנים אמרו במלוה ולוה בריבית ששניהם יחד עוברים על לפני עור לא תתן מכשול כי כל אחד משניהם עזר את חבירו והכין לו להשלים העבירה ודברים רבים מזה המין יאמרו בהן עובר משום לפני עור עכ"ל

בנודע ביהודה ח"ר א"ע סימן פ' אות א' כ' וז"ל ואומר אני הרי הכהן השולח לו לקדש גרושה מלבד הלאו שעובר מצד עצמו עובר ג"כ על לפני עור שהרי גם