מחנה חיים אורח חיים חלק ב יח

מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לאמור אראה לבלע את הקודש אביט להכניס צלם בהיכל שלום יהי' בימי מי הגבר אשר יעיז בהותו לאמר אמעל מעל בד' רק שלום יהיה לו אין שלום אמר ד' לרשעים ואם כן איפוא איך אוכל לראות ברעה לאמור קשר לכל אשר יאמר העם קשר להסכים עמכם לעשות שלום להתיר הבימה למעלה אשר מפורש ברמב"ם ובש"ע שתהיה בתוך הבית ולהתיר ששליח צבור יעמוד בשכמו גבוה מכל עם ובגמ' כתיב היורד לפני התיבה במג"א [סי' צ'] ע"ש ממעמקים קראתיך או לכנוס בבהכ"נ בנוי במגדלים אשר מבואר ברמב"ם וכדומה לזה ומה בצע הלא נפעל הכנה דרבה לקאהר ולכל טומאות בני ישראל ולכל פשעיהם אם תלכו שמה אז גם לקאהר תתנו דעתכם כי דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך למחר עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז כנודע מחכמז"ל למה לזה תשאלו לשמי חלילה לי להסכים וחלילה לכם לעשות כזאת טוב להרחיק מעליהם כמטחוי קשת טרם שיתנגפו רגליכם טרם יחשך מאור עיניכם תדעו כי גם קול דמי בניכם ובנותיכם יצעקו אל ד' ברוב ימים ויאמרו אבותינו אכלו בוסר אמותינו אכלו בשר בניהם כי מכרנו ביד הצר הצורר את אמונתנו ואת דתינו ואין לאל ידינו לעזוב דרך רשע

אוהבי שלום זאת עשו וחיו תבקשו שלום תפילו רחמים ותחנונים לפני ראשי עדה שיתאחדו עמכם להסיר מגדלים ולשנות הבימה כי הלא אין עבירה אם יהי' הבימה באמצע ואין עון אם יהי' בהכ"נ בלי מגדלים אבל יש חטא ופשע להיות כאלה ואם נפשותם לא יפחדו ונא ירעדו בעבור אמרות טהורות חכמינו יאמינו לכם כי אתם קשורים בלב ונפש בדברי חכז"ל ויקיימו ראשי העדה ואהבת לרעך כמוך שלא להתגולל על אחיהם וליקח מהם מנוחת הנפש ושלימת הנשמה תרבו תפלות ובקשות לפניהם אולי ירחמו עליכם למלאות משאלותיכם

אך אם גם באלה לא ישמע אליכם אל תראו כי ד' ילחם לכם נגד הצר הצורר אתכם חלוצים תעברו לפני ד' למלחמה החלש יאמר גבור אני והקטן יהי' לאלף עברו משער לשער והציגו במשפט לפני המלך והשרים כי הן לצדק ימלוך מלך הוא אדונינו מלך ד' ירום הודו אני הגבר ראיתי בעיני שאוהב היהודים אשר יחזיקו באמונת אבותיהם ותורת חכמיהם ולמשפט שרים ישורו כל שרי המדינה עבדי המלך לא יעותו לאדם בריבו הן בעניני הגוף הן בעניני הדת וד' יתן אתכם לחן בעיני המלך והשרים

ואני תפלה לפני אלקי ישראל שיעשה שלום ביניכם שיהפך הלבבות החוטאים בנפשותם שידעו כי גם הם זרע קודש בני אברהם יצחק ויעקב אשר ד' בחר בהם להיות לו עם סגולה בארץ ויתנו ללב כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו בשם אלקינו נלך להיות בני ציון מצויינים עברים אנחנו ישראלים אנחנו יתמו חטאים ולא יתמו חוטאים רק ימלאה הארץ דעה. דברי הדש"ת הק' חיים סופר סימן ג כתיבה וחתימה טובה להרבני החרוץ ידיו רב לו בפלפול כמו"ה ר' חיים פנחס נ"י מק"ק בידקוויטיץ

כעת אשר באתי בחזרה תל"י ממרחץ קארלסבאד ופניתי מעמלי מעט עברתי בין בתרי ח"ת אשר כתב לי והגם שמודיע לי שהוא תלמידי לא אוכל לזכור אי' למד אצלי ובכל אופן אשיבהו על דבריו ואשר חנני אלקים בזה הענין בעזה"י

וטרם שאודיעהו אשר נראה לי ליישב דברי הטור והב"י באו"ח סימן א' אמרתי להקדים דברי כ"ת נ"י בקיצור ומה שיש לי לפלפל ולהשיג כחכז"ל בהלל וכל אשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר

הנה הטור סימן א' כתב שיש לומר בסדר איזהו מקומן יה"ר כאלו הקרבתי אשם אבל בחטאת לא ואמר יה"ר כאלו הקרבתי חטאת והב"י הביא ראיה מגמ' נדרים דף י' דאשם בא בנדבה דר"י אומר חסידים הראשונים הי' נודרין עצמן לנזיר כדי להביא קרבן יעו"ש והמ"א בס"ק י"א הרעיש העולם הא נזיר מביא חטאת ולא אשם וחסידים התנדבו להביא חטאת וא"כ יאמר יה"ר כאלו הקרבתי חטאת אבל אשם לא התנדבו דהא אשם אינו בא אלא אם נטמא הנזיר ואין בידם לטמאות עצמן דיעברו על ל"ת ועוד דאז יהי' חיוב ולא נדבה כמבואר שם

ועל זה יצא כ"ת נ"י והביא דברי הגאון מפוזנא שרמז המג"א שאי אפשר לומר שהביאו חטאת לכפר דהא חטאת נזיר אינו מכפר ולכן אי אפשר לאומרו על חטא אחר אבל אשם נזיר דבא לכפרה וכשאמרו מתכפר על חטא אחר יעו"ש והמתיק מעלתו דברי הגאון דבמשנה בנזיר האומר אהא נאה נזיר ופריך הגמ' מילתא דעבירה ואמרי' לי' נאה ומשני אין אפילו לר"א הקפר דאמר נזיר חוטא ה"מ נזיר טמא אבל נזיר טהור לאו חוטא ובתוס' בד"ה ואמאי הסביר הגם דאפילו נזיר טהור הוה חוטא שציער עצמו מן היין מכל מקום המצוה רבה על החטא כמו המתענה בשבת שעשה מצוה וצריך למיתב תענית לתעניתו ולכן הוה נאה יען דזכיותיו רבו על חטאתיו וא"כ אין חטאו בא לכפר וקשה א"כ מה הועילו שנדרו בנזיר (והוא באמת קו' מג"א על הגאון) אלא בוודאי שחשבו שאם יטמאו יבואו חטאת עוף שחטאת עוף בא על הספק כמבואר בגמ' נדרים דף פ"ג וכי תאמר מהכ"ת יהי' נודרין בדבר שנקראו חוטאין דנזיר טמא נקרא חוטא לק"מ כיון דהי' חסידים ומבקשים להביא קרבן חטאת עוף להתכפר בו בודאי לא יתחרטו וקשה למה לא אמרו בגמ' שנדרו בנזיר שאם יטמאו יבואו גם אשם אלא וודאי דאשם לא מכפר דוכפר אצל חטאת כתיב והם הי' מבקשים כפרה וחטאת עוף שבא לכפר יכפר חטא שלא ידוע להם וא"כ שפיר אמרוה חטאת וסיים וז"ל אלמא משמע דאשם בא בנדבה וא"כ שפיר יאמרו יה"ר אאשם בלא לשון ס' כדעת הטור וא"כ ממילא נשמע מזה דאם יש לאדם ספק חטא יכול לומר יה"ר אם נתחייבתי חטאת שיהא זה כאלו הקרבתי חטאת היינו חטאת העוף כמו שהי' עושין חסידים הראשונים עכ"ל

ישמע מעלתו נ"י דבר זה אינה נכנסת באוזן שומעת דתכלית חסידים הראשונים הי' לבוא לידי חיוב קרבן הגם שיוכלו להיות פטורים דוגמא שספרו חכז"ל ברכות דף ל"ה ע"ב אר"י משום ריב"א בא וראה שלא כדורות ראשונים דורות אחרונים דורות ראשונים הי' מכניסין פירותיהן דרך טרקסמין להתחייב במעשר ודורות אחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות לפטרן מן המעשר יעו"ש וכן ספרו חכז"ל כאן בנדרים שחסידים ראשונים הי' מתאוין לבוא לידי חיוב קרבן והתנדבו בנזירות אבל לחשוב מחשבות להיות נטמא אשר נקרא חוטא כדי להתכפר על שאר עבירות הוא תאוה למצוה הבא בעבירה בשלומא להיות