מחנה חיים אורח חיים חלק ב טז

מחנה חיים סימן א שפעת שלום וברכות ורב הצלחות לראש הרבני המופלג החרוץ כמו"ה ר' גבריאל נ"י בעיר ד' שמה ק"ק מאטטערסדאורף יע"א

שאלה אודות האי צורבא מרבנן אשר לא יחפוץ לעסוק במו"מ בחנות ויבחר לנפשו להחיות עצמו בריוח על ידי לייביבליטהעק מספרי העמים זה מזה שונים שוהלביכער וגם ספרי חשק ככל אשר יחפוץ האיש או האשה להגות בהם וישלמו להמשאיל על יום יום ושאל מעלתו נ"י אם נכון הדבר לעשות אם אין בו חטא ועון או סרך עבירה ויצא בדברי תורה לחקור על הדבר

תשובה לולא ראיתי מכתבו לא האמנתי שיעלה זאת ע"ד ירא אלקים ועוסק בתורה לבחור לו עסק כזה אשר הוא הדלת לעמק שאול ואבדון והוא הפתח של שער הגיהנם אשר הוא בארץ ר"ל מדעת כזה, טוב לבחור לילך לשקוד על פתחי נדיבים ולבקש פרוסת פת כעני בפתח כי יש לו תקוה אם ימות יראה אור פני מלך, אבל לעוסק במסחר כזה גיהנום כלה ועונותיו לא תכלינה כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר ימלט נפשו מרדת שחת אם הוא לבדו יהגה בספרי מינות וחשק ואיך ימצא קץ לפדות נפשו אם יהי' כירבעם בן נבט להכשיל בית ישראל תמה אני וקורא בקול גדול אוי לדור שכך עלתה בימיו רבתי עם עיר התורה והיראה איך נהפכה לגפן נכריה שיוצרך בה ביכער לייע- אנשטאלט ואף גם זאת לחשוב מחשבות שיצא העגל מיד בן תורה האיש הזה אשר יעשה הלייביבליאטהעק יהיה שמו לחרפה ולשמצה וישא עליו עונות בית ישראל כי גדול חילול השם ורבה המכשלה עד שאין רפואה למכתו ע"ע והשומע ישלח ד' מלאכו לפניו להצליחו בקודש ולהיות מן המזכי רבים

ועתה באתי בקצירת אומר לראות היעמוד היתר דבר זה עפ"י דרכי תורה אשר מעלתו יצא לפתוח בזכות תחילה ואעתיק דברי מעלתו וז"ל פשיטא לי שאין כאן לפני עור בעבור שבלא ספרי חיצונים של צורבא מרבנן נמצאים כאן אחרים ונמצא בספרו מחנה חיים בשם הריטב"א שגם במרבה האיסור אין כאן לפני עור וגם בתשו' חתם סופר יו"ד סימן י"ט פוסק שם בענין מכירת בני מעים לנכרים דגבי עופות שכיחי להם אבמה"ח ולכן מותר למכור ותמהני שלא הביא מעלתו ראי' לנידון שלו שמוכח מכאן לענין פסק דאם שכיח עוד אין כאן לפני עור עכ"ל כ"ת נ"י

מה אשיב ע"ז ההיתר שנמצאו עוד אחרים במקומו לא ידעתי להפליא הדברים אם הכוונה שיש ביכער כאילו ביד בעלי בתים אשר ישאיל להם או הכוונה שיש עוד לייעביבליאטהעק של ישראל מלבד הך צורבא מרבנן אז דבר ברור שהך צורבא מרבנן עובר על לאו דלפני עור גמור דמה לי אם ישראל זה עובר על ל"ע או הצורבא דרבנן הלא סוד זה כבר גילה הגאון מ"ל בהל' ריבית פ"ד ה"ב דאם באו שני מלוין ללוה אחד וחידש הפני משה שמלוה אינו עובר על לפני עור דאם הוא לא הלוה הי' הישראל השני מלוה והמ"ל צעק ככרוכי' דבשלמא אי לא קאי בתרי עברי דנהרא ויוכל ליקח הנזיר בעצמו ולא יהי' נעשה כלל עבירת לפני עור אבל אם יש ישראל שרוצה להושיט לו בודאי אעפ"כ אסור לישראל שני להושיט לו יען דבכל אופן נעשה עבירת ל"ע והביא ראי' לחילוק הנ"ל מתוס' חגיגה דף י"ג דאמרו ביש עכו"ם אחר שרוצה ללמדו לגוי תורה אז ליכא לפני עור אם ישראל לומדו תורה אבל לא מתרצים שיש ישראל שרוצה ללמד גוי תורה אלא בודאי דאז דיהי' נעשה לפני עור ע"י ישראל שני א"כ גם הראשון עובר עיי"ש והוא נכון בסברא ואם כן ה"ה מה שישראל שני משאיל הביכער לא נפטר האי צורבא מרבנן מלאו דלפני עור ודו"ק

ועוד הבעלי בתים אשר יש להם ג"כ ביכער הנ"ל להלות אם ישאלו לאחד אין בידם להלות גם להשני באותו זמן ואם יהיה עוד לייהביבליאטהעק אז בזמן אחד יכשלו שני בני אדם ודין להרבות באיסור הוא אם יש לאדם זה הך חתיכת איסור והוא מוסיף עוד עליו תחת כוס אחד ב' כוסות או תחת חתיכת בשר אחד חתיכה שני' אבל כאן הוא נותן איסור לאדם אשר לא הי' כלל לו ואטו אם יש ליקח לנזיר אחד יין יהי' מותר להוסיף למכור יין שיוכלו שני נזירים לשתות והגם שיוכל להלות להשני אחר כך כאשר יחזור הראשון אבל הלא הקדימו עכ"פ יום או שבוע אחת לבוא לכפירה או לגרות יצה"ר בו יום מוקדם או דלמא בשבוע הבאה אין לו פנאי לעיין או בשבוע הבאה אשתו טהורה ולא יבוא להיות שוחט ילדים ובשבוע זו טבעו נטוי' לעיני השטן כי אשתו טמאה וכדומה לאלף דברים אשר יש בהקדימה עון גדול מאוד כמובן

ואף גם זאת מי יגיד לו אם הב"ב ילוו הביכער שלהם לכל איש ואשה אם בספרים הקדושים הוי הדין אסור לקרות בס' חבירו שלא מדעתו יען שיש חסרון כיס ע"י שידים ממשמשין בו ולא אמרינן ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממוני' מכ"ש דאיכא חזקת כשרות של ישראל שלא יהי' ניחא לב"ב להלות לכל מי שירצה לאבד ממונו לכל איש ואשה אשר ירצו לילך אחרי מראות עינים לראות דברי חשק וחמדת בשריות ובודאי האי צורבא מרבנן מחטיא רבים ואפילו אם יש עוד ביבליאטהעק מי יודע אם לא ימצאו אנשים או נשים אשר שם יכלמו מעונותיהם ולא ילכו לשאול ומצורבא דרבנן ילכו לשאול כי יחפה עליהם מחמת קרבות