מחנה חיים אורח חיים חלק ב טו

מלכים בכל זאת הוא רע ומר בפי המוטל על ערש דוי אשר נתהפכה בו סדרי הבריאות על כן תעב יתעבנו את אשר הובאת לו מכל מעדנים וממתקים כן הוא באדם אשר הוא חולה חולי נפש שתעב נפשו בכל טומאות הוא פועל שישונה כח העליון שעונותיו מבדילין בינו לבין אביו שבשמים וזה חלותי מה שאני חולה היא שנות ימין עליון דפח"ח וזה אמר לו אביי דורות שלפנים הי' חרדים על דבר ד' לא היו מעלימים עינים מסוררים ולא הי' יכולים לסבול לראות ברע חרבן הדור לא המתינו עד שאספו חטאים בנפשותם ועמד קשר הרשעים המואסים בגוף התורה ומשליכים יסודי אמונה אשר הוא חילול שם שמים אלא מיד כאשר הלך איש או אשה ועברו גבול אשר גבלו ראשונים שיהי' בני ישראל מובדלים מכל דבר אשר יוכל להיות לאבן נגף להרגל עבירה קנאו קנאת ד' צבאות לשלוח יד להכות באגרוף רשע לא המתינו לבדוק מי הוא זה האיש אולי הוא צמח ממשפחה יקרה לא שאלו לדרוש מי היא אשה הזאת אולי היא ממשפחה מיוחסת גם לא התחפשו לאמור להפורץ גדר בני או בתי מה ראית לעשות כזאת אולי לא ידעת כי חטאת ואשם הוא לגנוב לבבם לאמור אני דן אותך לזכות ולא ידעת בתי או שמע בני ואאלפיך למען תדע כי לא יעשה כזאת בישראל גם לא הלכו בערמה לאמור לא אפונה שאתם תלכו לפני השרים והסגנים להשתדל להציל לקוחים למות ובעבור זאת אתם הולכים בלבושים כמוהם ובגלוח תער ובקצוצי פאה ותדברו בלשון לאומים ובעקבות המצות אתם דשים עבירות קלות ולעשות מכסות על פשע לא אלו ולא כאלו הדברים חפשו הקדושים מלפנים להתיפות עצמן להעלים צין מסוררים כי החזיקו כלל גדול ביראה שאין טוענים למסית זכות רק עמדו במהירות ובזריזות ופקדו החטאים האלה בנפשותם אשר פרצו גדירות של אבות עולם ומשיגי גבול אמונת ישראל עמדו ברחוב העיר ובראש הומיות קראו קול גדול ארור האיש הזה וארורה האשה הזאת כי נבלה עשו בישראל אנחנו קמנו לקיים יד העדים תהיה בו בראשונה להבזות אותם לעיני כל רואי שמש ויד כל העם באחרונה להבדיל אותם מעדת קהל ד' זה היה קידוש שם שמים ברבים לדעת שכל איש ואשה אשר ימרו פי ד' ולעשות בזדון ביד רמה נגד חוק ומשפט בישראל יבדל מתוך הקהל ועל ידי זה נתגדל ונתקדש שם ד' ודלא המתינו עד שיוצמח חילול השם

וראה בעיניך עומק המשל אשר הביא אביי מאיש צדיק תמיד בדורותיו הוא רב אדא בר אהבה משם נלמד ומשם נדע מעלות מסירות הנפש של קידוש השם שראה אשה הולכת בחוץ בבגד אדום אשר בנות ישראל לא הורגלו ללבוש בגדי אדומים שלא יתנו רודפי זימה עיניהם בם לזנות אחריהם הערוך פירש כרבלתא בגד אדום שהוא פריצות שמביא לידי עבידה, מיד נתמלא רב אדא בר אהבה חימה לא הי' מעצור לרוחו ליתן מתג ורסן לפי אהבה אשר אהב כבוד שמים הנם שידע שלא נאה שאדם גדול כמוהו יפגע באשה בשוק לקרוע כרבלתא כי חם לבו בקרבו וכאבו נעכר ואמר בלבו מוטב שאהיה שוטה בעוה"ז ואל אהיה רשע שעה אחת בעוה"ב וכאשר נגלה שהיא אשה כותית והוצרך לשלם לה ד' מאות זוז לא התנחם ולא התחרט על שהיה מהיר בקנאת ד' נהפוך הוא שמח בלבו שהיה זריז בקנאות קנאת הד' לגדור גדר פריצות של ערוה אשר כל חפצים לא ישוו בה וזה שאמרו "אמר לה מה שמך אמרה ליה מתון" רמזה לו שהיא אינה מובהלת לעשות דבר טרם שתחקור לדעת סוף מעשה מחשבה תחילה להודיע לו אלו היה מתון בדבר ודרש וחקר מי היא אי כותית או ישראלית לא היה צריך לשלם ד' מאות זוז "אמר לה מתון מתון ד' מאות זוזי שוויה" המתינות יש לו קצבה כמה היה שוויה אבל הזריזות ומהירות אשר קנאה לד' כל הון ועושר לא יערוך ערכה וזה הוא קידוש השם של דורות ראשונים אבל אנחנו יושבים נאנחים ונאנקים ורואים להרוס ולפרוץ עד שמגיע לעוונות ופשעים שהוא חילול השם כי אנו מחשבים מחשבות לעשות רק החיוב עול המצות אשר מוטל על צוארינו "לא לנו ד' לא לנו" אין עינינו ליה שיהי' בוער האש בקרבינו ליתן כבוד לשמו וזה לא לנו ד' אין ד' בקרבינו לא לנו אין ד' לפנינו ללחום מלחמתינו כחכז"ל "אישתרו חד חבל אישתרו תרין חבלים", פועל אדם ישולם לו וכאורח איש ימצאנו כמו "אני לדודי ודודי לי" כשם שאני לדודי כך דודי הוא לי כי אהבה חוזרת כמים פנים אל פנים על כן אמרו אכל המדות בטילות מדה כנגד מדה לא בטל" מה אמת ויציב שאמרו אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם החשו החשו נדעו להבדיל בין דורות האחרונים לדורות הראשונים המה בשמים ואנו על הארץ

ושפתי לא אכלא להביא בטנא אגדה מפרי עץ חיים בכורי ראשית מוסר השכל אל הכהנים המה מורים ושופטים כי אשר הנחתי והצגתי לפניך קורא נעים הוא כי לבי ככנור יהמה ומננן מאליו כאשר רוח צפון נוגע בו בזכרי על הקדושים אשר בארץ המה רבותי הגאונים המפורסמים בעולם ה"ה בזכרם קדוש בעמ"ח ספרי חתם סופר ובעמ"ח ספרי שערי תורה ובעמ"ח ספרי אמרי אש זכרונם לברכה עליהם אני אומר ראשונים כמלאכים שהי' אנשי שם ואנשי מופת ואנשי קודש להם היה זרוע התורה עם גבורת היראה רגליהם רגל ישרה בכל מידות שמנו חכמים וידיהם זרועות עולם כי בתורתם ויראתם וצדקתם היה מושלים בכל קצוי ארץ ובכל מדינות יצא קום אני קורא לכל אחד אתה אל ראי דאות פניך כראות פני אלקים ואני כבן אדם לאמור הלום אחרי רואי אראה להביט על חכמתכם ולהסתכל על תורתכם ולהציץ על יראתכם ליקח שמץ מאור זיו שכינתכם ואתחנן לפניכם נשמות הזכות מכוחכם שחדו בעדי ותעמדו לפני ד' ותתפללו שיאיר עיני בתורתו ואזכה ללמוד תורה לשמה ברחבת הלב אמן ואמן

ואבותי הצדיקים אשר שמכם וזכרונכם תאות נפש ה"ה אבי אדמ"ו הצדיק מו"ה מרדכי אפרים הנקרא בפי כל ר' פישל סופר זצ"ל בן הצדיק ר' זוסמן סופר ז"ל ואמי מורתי הצדקת לאה ז"ל בת החשוב וירא אלקים מכבד התורה כבוד ר' יהודה לאשברין ז"ל זכרונם לברכה אם אזכר על הצדקות ופרישות והצניעות ותמימות וישרות אשר היה בתוככם אני קורא עלי אנא כחלא בר חמרא לגבא אבא ואמא ואתחנן לנפשיכם נשמות טהורות שתעמדו לפני ד' ותבקשו מלפניו להאיר עלי פניו ליתן לי חיים ארוכים חיים מתוקים חיים טובים וימלא לי כל משאלות לבי לטובה ולא אבוש בעוה"ז ולא אכלם בעוה"ב ואזכה אני עם זוגתי תחי' לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כאות נפשינו ואין פרץ בגבולינו אמן ואמן

ואשתחוה לפני ד' ונותן הודאה על העבר וצועק על העתיד שיזכינו ד' ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים והערב נא ד' אלקינו את דברי תורתיך כפי ובפי צאצאינו וצאצאי כל עמך בית ישראל אכי"ר. הק' חיים בן הצדיק המפורסם מו"ה מרדכי אפרים סופר ז"ל חונה פה ק"ק מונקאטש והגליל