מחנה חיים אורח חיים חלק ב קלט

ואוסיף עוד אפי' לאביי דסובר גרירה לגרירה ונפטר בקרבן אחד הקצירה וטחינה של זדון שבת ושגגת שבת הוא אם הביא הקרבן על קצירה של זדון שבת אבל אם מביא הקרבן על שגגת שבת אז לא נפטר הזדון שבת וצריך עוד ב' קרבנות וטעמא דמילתא בשלומא אם מביא קרבן רק על קצירה של זדון שבת ושגגת מלאכות אז מביא הקרבן על קצירה בלבד כמו שחל החיוב רק ממילא נפטר בתורת גרירה הכל אבל אם מביא על שגגת שבת שמביא על שם קצירה וטחינה העיקר הקרבן על השני שמות ביחד אין אין הקרבן בא כמו שחל החיוב שצריך להביא על ב' שמות ב' קרבנות נפרדים ולא נפטר של זדון שבת כלל ודוק

ופקחתי עיני וראיתי שדבר זה מחלוקת בנוסחת תוס' בד"ה נודע לו אך מראשית אבאר דברי תוס' הנ"ל כפי אשר תשיג ידי בעזה"י וז"ל פי' רבינו שמואל שנודע לו והפריש קרבן וקודם שנתכפר חזר ונודע לו על הקצירה וטחינה של שגגת מלאכות אבל אם לא נודע לו עד אחר הכפרה אין נגררין וצריכין שתי חטאות דלכ"ע כפרה מחלקת עכ"ל ולכאורה שפת יתר יש כאן דהי' די אם חדשו שאם לא נודע עד אחר כפרה אז אין נגררין דכפרה מחלקת ולמה הוסיפו עוד ג' תיבות וצריכין ב' חטאות הלא פשיטא כיון דאין נגררין צריכין ב' חטאות דאטו עד השתא לא ידענו דעל שגגת מלאכות יש חטאות הרבה וצע"ג

ונ"ל דהכוונה כך דהנה תיבת גרירה יש לפרש בב' פנים א' דנחשב לנו כאלו קצר וטחן הכל בשגגת שבת וכאלו לא הי' כאן שגגת מלאכות ואז העבירות נגררין זה בזה ואין כאן אלא חטאת אחד, ב' דנחשב לנו לב' סוגי עבירות לשגגות שבת ולשגגת מלאכות אבל הקרבן שבא בעבור שגגת שבת על שם קצירה וטחינה אז אותו קרבן שמביא על שם איסור מלאכות הנ"ל מכפר הכל והנ"מ אם נאמר דעבירות נגררין ונחשב הכל לשם שגגת שבת ולפ"ז גם אם לא נודע מהשני עד שנתכפר על הראשון ואמרי' כפרה מחלקת והוא דומה כאלו קצר וטחן ב' פעמים בשגגת שבת וכפר על קצירה וטחינה הראשונה וכפרה מחלקת וצריך להביא רק קרן אחד ה"ה כאן כיון דגרירה פועל דנחשב הכל כשגגת שבת והגם שהכפרה מחלקת לא נשאר רק עוד חיוב על שגגת שבת ודי בקרבן אחד אבל אם נאמר דלעולם נשארו סוגי העבירות נפרדות רק קרבן של שגגת שבת מכפר על שם מלאכות ולפ"ז אם כפרה מחלקת נשאר חיוב ב' חטאות על שגגת מלאכות ולכן התחכמו תוס' וכתבו דאם כבר הביא כפרה אז אין נגררין כלל ונשאר חיוב ב' חטאות דלכ"ע כפרה מחלקות ואי אפשר שכפרה יהי' גורר לכפר גם על שגגת מלאכות דתוס' סברו דפי' גרירה הוה שהקרבן מכפר גם על סוג שגגות מלאכות ולא שנחשב הכל כשגגת שבת ודוק ואי"ה אבאר דרמב"ם סובר דפי' גרירה על העבירות ותוס' סברו על כפרה ודי כעת להערה

אך עדיין בער אנכי מאיש להבין דעת תוס' הנ"ל דכתבו וז"ל אבל אם לא נודע לו עד אחר הכפרה אין נגררין וצריכין שתי חטאות דלכ"ע כפרה מחלקת עכ"ל והוא פלא להבין אם נאמר דדעת תוס' דלא אמרי' גרירה רק אם יודע מאותן שגגות של שגגת מלאכות דאז ראוים המה להקריב עליהם קרבן בפני עצמן דהא כבר נודע לו החטא ולכן מהני גרירה להתכפר בקרבן שגגת שבת אבל בלא ידיעה שחטא דאינו ראוי' להקריב עליהם קרבן דהא נודע אליו חטאתו כתיב בקרא ואז גם גרירה לא מהני דאינו טוב יותר מכאלו הקריב עליהם קרבן דלא מהני בלא ידיעת חטא א"כ הי' די אם כתבו תוס' אבל בלא ידיעה קודם הכפרה אין נגררין וצריכין שתי חטאות ולמה מסיימים דלכ"ע כפרה מחלקת אפי' אם נימא דכפרה לא מחלקות יען דהי' הכל בהעלם אחד ואין כאן אלא חטאת אחת ומכפר אפי' בלא ידיעה ועיין בכ"מ פ"ו משגגות אבל עכ"פ כיון דאין נגררין בלא ידיעה א"כ חייב ב' חטאות ולמה מסיים התוס' דלכ"ע כפרה מחלקות וצע"ג ואם יהי' כוונת תוס' דאם נימא דהעלם אחד מכפר בלא ידיעה וע"כ דלא צריך ידיעת חטא רק לענין אם יוכל להביא קרבן אבל כיון שמביא על אותו שם קרבן וודאי אז שאר עבירות מכופרין בלי ידיעת חטא יען דיש עכ"פ על אותו קרבן ידיעת חטא ועיין ירושלמי פ"ג מהוריות נתכפר מקצת חטא נתכפר כולו יעו"ש ה"ה דאמרי' גם גרירה אפי' בלא ידיעת חטא ולכן הוצרך תוס' לסיים דלכ"ע כפרה מחלקת וע"כ דלא מהני בלא ידיעת חטא וה"ה כאן דלא מהני בתורת גרירה א"כ יכתוב תוס' אבל אם לא נודע לו קודם כפרה לכ"ע כפרה מחלקת וחייב שתים הגם אי אמרי' גרירא לא יהי' טוב יותר מהעלם אחד ואפי' בהעלם אחד אמרי' כפרה מחלקת ולמה כתבו דאין נגררין ממנ"פ אם אין גררין א"כ לא הי' חטא אחד ולא צריך עוד שכפרה מחלקת א"כ מה שכתבו דלכ"ע כפרה מחלקת שפת יתר ומחוסר הבנה אך כוונת התוס' דאין נגררין דבלא ידיעה לא מהני גרירה ולכן חייב שתים ואם יקשה דלמא לא צריך ידיעה כיון דכבר יש כאן קרבן עם ידיעה ולכן מסיימים דלכ"ע כפרה מחלקת אפי' בהעלם אחד יען דאין כאן ידיעה ופשיטא דלא מהני גרירה בלא ידיעה ויש כאן חיוב שתי חטאות ובאמת לא צריך כאן כפרה מחלקות רק משם נשמע לכאן דלא נוכל לומר בזה גרירה אבל מכח כפרה מחלקת הי' די כאן בקרבן אחד ודוק אמנם עכ"פ קשה דהי' לתוס' לכתוב אבל אם לא נודע קודם כפרה אין נגררין דהי' משמע דהטעם משום בלא ידיעה לא שייך גרירה ולמה כתבו אבל אם לא נודע עד אחר הכפרה דהלא אין כאן החסרון בכפרה רק יען שלא נודע לו החטא וצע"ג

וגם זאת לא אבוש מלהזכיר שבער אנוכי מאיש להבין הדברים הגמ' דף ע"א ע"ב דפליגי אי כפרה מחלקות והוא פלא בשלומא בהפרשה דנודע לו בשעת כפרה מחטא השני ואעפ"כ אין מתכפר בקרבן אחד וע"כ דהפרשה מחלק ועושה לכזית שני לחטא בפני עצמו אבל בכפרה אם לא נודע לו בשעת כפרה מזית שני א"כ תיפוק ליה דאין חטאת מכפר בלא ידיעת חטא ואפי' אם הביא על אותו זית שני קרבן בפני עצמו לא הי' מתכפר ולמה צריך כפרה מחלק ועיין רש"י בד"ה כזית ומחצה קמ"ל דכתב בפירוש דלכך הפרשה מחלק בכזית יען שכזית צריך ידיעה וא"כ אם לא נודע בשעת כפרה א"כ אפי' אי כפרה לא מחלק עכ"פ ידיעה אין כאן וצע"ג וגם דברי תוס' כאן נפלא בזה כיון דלא נודע עד אחד כפרה א"כ פשיטא דצריך עוד ב' חטאות הכי יהי' גרירה טוב יותר מכאלו הביא קרבן בלא ידיעה דלא מתכפר ולמה נצריך תוס' דאין אמרי' גרירה יען דכפרה מחלקות

והתבוננתי דעמוקים דברי חכז"ל דהנה הרבה עבירות בהעלם אחד לא חייבה התורה אלא חטאת אחת דעל כל העבירות בא חיוב חטאת אחת וכן מבואר ברש"י בד"ה ומי אית ליה לרבא גרירה דמסיים וז"ל דקצירה וקצירה בהעלם אחד לאו גרירה הוא דכל שם עבירה הוכפל כמה פעמים בהעלם אחד אין בו אלא חטאת אחת עכ"ל ולכן הסברה הגם דתורה אמר דחטאת צריך ידיעה היינו בלא ידיעה אין כאן חטאת אבל אם יש ידיעה על כזית רק