מחנה חיים אורח חיים חלק ב קלח

קצירה דאפשר לעשות מע"ש אבל מנין אם לקצור בשבת ביום ת"ל תקריב

אך משבשתא הוא א"כ איך מקדי' שמצותן לקצר בלילה ואם הכל על שבת קאי הלא אם אין מצותו לקצור בלילה אם יהי' הפי' נקצר ביום כשר אם נקצר ביום שבת איך הקדי' מצותן לקצר בלילה ועוד אמאי יהי' כשר הא הי' מחלל שבת בקצירה ביום השבת ולא עשה בקצירה מצוה דהא באם לא קצר ליכא מצוה א"כ הוה מצוה הבא ע"י עבירה שבלא עבירה לא הי' יכול לקיים המצוה ודוק (הגם דהי' יכול להביא מן העמרים אעפי"כ הוה בעומר הנ"ל שמביא אי אפשר בלא עבירה דאטו מי שיש לו לולב וגזל לולב ובירך עליו יצא דעכ"פ בחפץ זה לא משכחת לעשות המצוה בלי העבירה וק"ל) אבל אין להשיב למה לי במועדו להקריב אם נקצר מערב שבת הלא אפי' אם נקצר בשבת גילה התורה תקריב ק"ו אם נקצר מע"ש דלק"מ דלולא הדרש של במועדו הוה דרשי' תקריב אפי' בשבת אם נקצר מערב שבת אבל אחרי דיש במועדו על הקרבה אם נקצר בערב שבת ע"כ מורה תקריב אפי' נקצר בשבת ודוק

(יא) שם כתבו התוס' לר"א ניחא דאפי' אפשר לעשות מע"ש דוחה שבת וקשה לי לר"א למה לי קרא תקריב הלא במילה דליכא קרא יתירה רק ר"א סובר כשם שעיקר מצות מילה דוחה שבת ה"ה מכשירי' וא"כ כשם שהבאת עומר דוחה שבת דילפי' מן במועדו ה"ה מכשיריו אפי' אפשר לעשות קצירה מאתמול וק"ו הוא הלא עשיית איזמל ליכא בו מצוה כלל ומותר לעשות בשבת ק"ו קצירת עומר שהוא מצוה וא"כ תקריב למה לי וצע"ג (שוב נזכרתי דבשבת דף קל"ב אמרו לר"א הוא הלכה מסיני)

ועלה בדעתי לר"א מותר לעשות איזמל דווקא ביום שבת שאז בא עליו החיוב לקיים מצות מילה וכשם שזמן זה מותר לגוף מלאכות מילה מותר היום גם למכשיריו אבל בליל שבת שעדיי' לא בא הזמן להתיר שבת לגבי מילה לא הותר לחלל לגבי מכשיריו וקצירת עומר שהוא בלילה ולילה לאו זמן הקרב' אז לולא קצירת עומר מצוה שכתוב תקריב לא היינו מתירין קצירת עומר בלילה אבל מסתברא עכ"פ ללמוד מתקריב שתורה גילתה שמותר לקיים מצות מכשירי בלילה ועיי' בשבת דף קל"ב לר"א דחשוב ביום למכשירי' ועיי' בתוי"ט שם ודוק

אך כבר הערותי בחבורי קול סופר פ"א דמכשירין לגוף המילה מותר לדידן אפי' בליל ש"ק וה"ה אפשר לר"א המכשירי' אפי' בלילה דדרשי' ביום לר"א על מכשירי' כמו תקריב לקצירת עומר. בעזה"י מחידושי שבת דף ע' בסוגיא דגרירה **(נדפס בסו"ס מחנה חיים מהד"ג חלק יורה דעה

)** אומר רבא קצר וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות וחזר וקצר בזדון שבת ושגגת מלאכות ונודע לו על קצירה וטחינה של שגגת שבת וזדון מלאכות וחזר ונודע לו על קצירה וטחינה של זדון שבת ושגגת מלאכות קצירה גוררת קצירה וטחינה גוררות טחינה ע"כ הסוגי' משמע משטיחות הלשון דווקא אם נודע לו מתחילה על שגגת שבת וזדון מלאכות ואח"כ נודע לו אזדון שבת ושגגת מלאכות אז אמרינן כיון שכבר נודע על שגגת שבת שבו אין חיוב רק קרבן אחד על כל מלאכות שחילל אז נגרר אפי' קצירה וטחינה של זדון שבת שיש עליו ב' חיובים יען שכבר נפטרו ב' שמות מלאכות היום בקרבן אחד, אבל אי הי' נודע לו מתחילה של זדון שבת ושגגת מלאכות וכבר חל עליו ב' קרבנות מכח ב' שמות מלאכות אז שוב לא אמרי' שיוכל להביא קרבן אחד על שגגת שבת ולגרור של שגת מלאכות דאין קרבן אחד פוטר חיוב של ב' קרבנות וכבר חל החיוב מקודם ודוק

ולכאורה יש ראי' מסיום דברי רבא דאמר אבל נודע לו על קצירה של זדון שבת ושגגת מלאכות אז קצירה גוררות קצירה וטחינה של שגגת שבת וטחינה שכנגדה במקומה עומדת ומשמע אעפ"י שנודע אח"כ על שגגת שבת אעפ"כ טחינה שכנגדה במקומה עומדת וקשה יביא קרבן על שגגת שבת ויפטור קצירה וטחינה של זדון שבת אלא פשיטא אפי' אם יבוא הקרבן על שגגת שבת צריך להביא עוד קרבן על טחינה של זדון שבת ודוק

לפ"ז יש לחקור אם הביא באופן הזה שנודע לו מתחילה על זדון שבת ואח"כ על שגגת שבת והוא הביא קרבן על שגגת שבת אי נימא דצריך אח"כ עוד ב' קרבנות על קצירה וטחינה של זדון שבת דכיון דשניהם יחד אי אפשר לפטור בקרבן אחד והי מינייהו מפקית וצריך עוד ב' קרבנות על קצירה אחד ועל טחינה אחד או נימא שדי עוד בקרבן אחד שיהי' נקרב על שם זדון שבת ושגגת מלאכות דהלא אין צריך לפרש אצל הקרבה של הקרבן אם הוא בעבור קצירה או טחינה רק שהוא קרבן על זדון שבת ושגגת מלאכה וצע"ג

ולפמ"ש לעיל יש לפשוט לכאורה הגם דרבא חידש אם נודע לו מתחילה קצירה של זדון שבת שוב לא יוכל להביא קרבן על שגגת שבת ולפטור שניהם אבל עכ"פ למה לא השמיע רבא דיוכל להביא על שגגת שבת ולפטור קצירה של זדון שבת וטחינה שכנגדה במקומה עומדת מזה משמע אם יבוא על שגגת שבת צריך עוד ב' חטאות על זדון שבת דכיון דקרבן דשגגת שבת אינו פוטר ב' חיובים של זדון שבת אז אמרי' הי מינייהו מפקית וצריך עוד ב' קרבנות ולכן צריך להביא הקרבן על קצירה של זדון שבת ולפטור קצירה וטחינה של שגגת שבת ודוק. אמנם עיקרא דראי' פירכא אפשר דמודה רבא דיוכל להביא על שגגת שבת ולפטור הקצירה וטחינה של זדון שבת רק רבא רוצה להשמיע אם מביא הקרבן על זדון שבת אז נפטר רק קצירה וטחינה של שגגת שבת וטחינה שכנגדה במקומה עומדת ולא אמרי' גרירה לגרירה ודוק

אך לפ"ז קשה למה נקט רבא אבל אם נודע על קצירה של זדון שבת דמשמע דיש קפידה יען שנודע לו מתחילה קצירה של זדון שבת למה לא נקט רבותא יותר אפי' אם נודע לו מתחילה של שגגת שבת ואח"כ של זדון שבת והביא קרבן על קצירה של זדון שבת אז קצירה גוררות קצירה וטחינה של שגגת שבת וטחינה שכנגדה במקומה עומדת ויהי' נשמע דלא אמרי' גרירה לגרירה מזה נשמע דחידש רבא עוד דין חדש אם נודע לו מתחילה על קצירה של זדון שבת אז צריך להביא דווקא קרבן על קצירה של זדון שבת אבל אם מביא על שגגת שבת צריך עוד ב' קרבנות על הקצירה אחד ועל הטחינה אחד ומכ"ש שקרבן על שגגת שבת לא יפטור השניהם ודוק.