מחנה חיים אורח חיים חלק ב יג

כנבל וכינור יעוררו ימי ילדותו ושחרותו והכסיל אשר בחושך הולך ישמח בטל ילדותו ובגשמי שחרותו ולא יראה הנולד לו באחרית הימים "אחרית רשעים נכרתה" כאשר הגיע לימים שאין בהם חפץ ונשכח כל השובע העבר בימי הרעב הבאים אחריו ועל זה רמז הרשע נביא אומות עולם "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד" שתום העין הזה הבין שראשית עמלק טוב רק אחריתו נאבד והתקנא קנאה גדולה כאשר ראה אומה ישראל ואמר "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" החכם להרע הזה הבין ראשית עמלק היה טוב ואחרית ישראל יהי' טוב והתפלל שיהי' לו אחרות כמו מות ישרים בישראל ומעשה אבות סימן לבנים שזה היה תכלית תכנית אשר נסה אלקים את אברהם ואת יצחק שהאב יעקוד את בנו ויקרבהו לעולה ואח"כ נשבע לו לברך אותו ואת כל אשר לו ולברך את זרעו להיות כככבי השמים והבן

וראה בני ריח שדה ד' בשמי הדעת שושנות החכמה יצמיחו באמרות חכז"ל במדרש רבה פ' וירא וז"ל: ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק מה ראה ענן קשור על ההר אמר ליצחק בני אתה רואה מה שאני רואה אמר יצחק הן אמר לשני נעריו אתם רואים מה שאני רואה אמרו לו לא אמר להם אתם דומין לחמור שאינו רואה, שבו לכם פה עם החמור עכ"ל, עומק מחשבתם אברהם אבינו נתן על לבו להתבונן מה זאת עשה אלקים לבקש שהאב יעקוד את בנו ויזרוק דמו על מזבח ד' והתפלא הירצה ד' בעולה זבחי אדם? ויותר היה נפלאת בעיניו שהמרחם על הבריות יצווה שהאב אשר בולד לו בן לזקוניו יתן בעצמו יד ליקח את המאכלת לשחוט את בנו אשר נפשו קשורה בנפשו ואם לנסות אותו בא אלקים הלא בידו נפש כל חי ויוכל ליקח נפש בנו ויהי' לנס אם האב ישב בדד וידום ולא ישים תפלה באלקים כאשר ישתה מכוס התרעלה ולמה ביקש הקב"ה שיעשה כאלה מידו ובא בסבך הדעות להבין משפטי ד' אשר המה כתהום רבה וחקר על המראה הזאת כשלשת ימים וביום השלישי גילה ד' את עיני שכלו לדעת את כל הנעלם כי אות היא לעולם בינו ובין זרעו לדעת מה ד' שואל מאדם הנאמן בבריתו שיהי' למופת שגם בפשע הארץ אשר רבים המתפרצים בעם לסור מן הדרך הטוב ויהי' להם ספר תורת ד' כספר חתום ויעזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות נשברות לחבק חכמות העמים ומצות אנשים מלומדים ומעליבים בכהני ד' העומדים בקודש ומלעיגים לכל הקורא בשם ד' וידברו לאיש אלקים קשות ראה כי אתה עוכר ישראל להבזות אותנו ביני העמים אשר קראו דרור בארץ שזכינו להיות לנו נחלת שדה וכרם ונוכל לישב בהיכלות כפחים וסגנים זכור את הימים אשר עשינו כוונים למלאכות שמים ועבדנו בכל כחינו את ד' וחסרנו כל ישבנו בקצה גבול העיר בשערי האשפתות באהלי קדר והעלנו על שולחנינו קשואים דלועים שומים ובצלים ואתה גבר שתום העין מראות כל אלה למה תעמוד לנגדינו לנו למוקש גם הלאה ואם לא נרע לך מאוד נצוה שלא תבוא בקהלותינו ולא תדור בסביבותינו ולא תאכל מלחמינו ולא תכסה מצמרינו פני אדם לך אבל עיניך כעיני עטלף אשר בחושך יראה לו אור איש כמוך בדד ישב מחוץ למחנה כי נטל מעליך בינת אדם ויאלצהו לו מאוד עד שישאל נפשו למות כי טובה לו המות מחיים כאלה בכל זאת ד' שואל מעמו שיחזיק במוסר ואל ירף מכל אשר צוהו ד' ולא יניח מלדרוש בתורה ולתור באמרות ד' אמרות טהורות לא יתן שנת לעיניו ולעפעפיו תנומה מלהיות שומר חומות הדת ומבצר היראה יקרא בגרון כשופר ירום קולו לייסר רשעי ארץ ולהכות בשבט אמרי פיו המורדי אור והמכות ומכאובים אשר יביאו עליו עדת מרעים ופועלי עון אשר ישימהו כמטרה לחץ שנאת הדת יקבל באהבה ויחשב בלבבו שדמו אשר יושפך הוא לרצון לפני ד' וידמה בעיניו כאלו נשחט על גבי המזבח לקרבן חטאת הקהל וזה הוא קבלת עול מלכות שמים "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" שכל איש ישראל מקבל בו ארבע מיתות ב"ד ויחשוב שגם זאת יבקש הד' שבדור תהפוכות אשר הושלך משמים ארץ תפארת ישראל היא התורה הקדושה בכל זאת הוא יגדל את בנו החביב לו לתורה ועבודה ולא יחשוב מחשבות לחום עליו לאמור בלבו מה יעשה הבן באחרית הימים ולא ישאל את עצמו לאמור איך אשלח ידי לעשות אותו לחסר לחם ובזוי הדור רק יתאכזר ויעקד את בנו בעבותות היראה ובכבלי הקדושה להיות עובד ד' כל ימים וידמו רעיוניו כאלו הקריב אותו כליל לד' ויאמין בד' וישען באלקים כי אין מעצור לד' מלהושיעו להצליחו שבנו עוד ינוב בטובה ולא יפלא מד' דבר שיוכל להגביהו על גפי מרומי קרת וימצא מאה שערים בברכת ד' בהון ועושר וכבוד ותפארת עד שיגדל האיש מאוד ויתברכו בו כל בית ישראל וגם ברוך יהי' מכל העמים

ועתה בא ברוך ד' והבן בחידת חכז"ל שספרו שביום השלישי פקח אברהם את עיני שכלו ורוחב תבונתו כמו "ולבי ראה הרבה חכמה" וראה "ענן קשור על ההר" עיני שכלו הביטו שענן צוק העתים וערפלי לחץ הזמן המה אחוזים אגודים וקשורים על ראש הר החכמה ודעת ושלימות האיש אשר יחפץ לעלות בסולם המעלות הוא מן הקרואים לבוא תחת אופל וחושך העולם כי השפלות והעניות צמודים בתפארת והצלחות מי שלא יטה שכמו לסבול עול בנעוריו לא יוצלח לזקוניו וזה שאמרו חכמי חידות שראה אברהם ענן קשור על ההר ענן הוא משל על איש אשר העולם חשך בעדו ונחשכו כל ככבי נשפו ולא יהיל עליו אור שמש הצלחה והר הוא משל על איש העומד על תל תלפיות הגדולה והכבוד שאור שמש הצלחה זורה עליו ומי שלא בא בנעוריו תחת ענן החושך לא יעלה על הר הגדולה ושאל לבנו החביב בני בני הראני את מראיך והשמיעני את קולך הגד נא לי כל לבבך ולא תכחד ממני דבר אם אתה רואה מה שאני רואה אם עיני שכלך פקוחות לבחור בטוב כמו רואה אני את דברי אדמון שבוחר אתה להיות מן העומדים בבית ד' בלילות ליתן גיוך למכים ולחייך למורטים ולשבוע בחרפת אנוש והשיב ידיד מבטן פרי קודש אבי לבי גם אני כמוך אדברה טוב לגבר לישא עול בנעוריו להחזיק במוסר יראת שדי הגם כי עולם חשך יחשך בעדו וזה "אני רואה ענן קשור על ההר" מי יעלה על גבעות השלימות מי שירד בעמקות השפלות שנפש האב ונפש הבן משורש אחד יצאו ופנה אברהם ושאל לשני נעריו אשר עמו אם גם להם לבב כמותם להיות מן העמוסים מני בטן להשליך אחרי גיום תאות בשריות ותשוקות גופניות ולהחליף תחתם לחזות בנועם ד' ולהנות מזיו שכינתו והשיבו לו "אין אנו רואים כלום" המה לא יתנו עינם לבחור בנחלת עין לא ראתה רק יתנו עיניהם לבחור במעדני הגוף ובהצלחות עושר וכבוד כי עין הבשר לא יראה במעלה מן השמש אז אמר להם אברהם אתם דומים החמור שאינו רואה. החמור אינו מכיר את בעליו ולא ידעהו את קונהו רק האבוס אשר ממנו יקח אוכל למו הוא יכיר שנאמר "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו" כן גם אתם לא תכירו הקונה שמים וארץ רק שח לעפר נפשכם כי דבק לארץ בטנכם "שבו לכם פה עם החמור" כרוח הבהמה