מחנה חיים אורח חיים חלק ב יב

ונכסה בכלימתינו כי אנחנו אשמים בדבר ומה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק אותנו אלקים מצא עונותינו ופשעינו כי חטאנו ופשעינו כי חטאנו ומרדנו בו לכן בא עלינו הצרה הזאת בהתחברנו אל הר שעיר והיינו כובשים פנינו בקרקע להתעלם עינינו מראות כבלע החוטאים את הקודש לאט לאט מעט מעט על כן פרץ ד' מעשינו והגדיל עלינו אויבינו עד שירכיבו על ראשינו ועתה לכו ונלכה עד הרואה ונשאל בדבר אלקים והוא יגיד לנו את המעשה אשר נעשה שלא יפול מבית ישראל נדח וראשית ביראת אלקים כפי המסורת לנו מאבותינו שנאספו ונקבצו ונעמדו יחדיו איש את רעהו יעזור ואת אחיו יתחזק נתנה ראש ונשובה לד' וראשית חכמה ביראת אלקים שקטן וגדול במאזנים לעלות כל מנהג וגדר ונמוס יהי' בעינינו כגופי החוקים ומשפטים אשר ציונו ד' אלקינו כי כולם נתנו מרועה אחד וממקור צדק יצאו יחדיו על כן משפט אחד לכולם וכל מי שיפרץ בשום מנהג או נמוס יהודי דמיו בראשו ואחר זה לכו נשובה לד' להתוודות על חטאתינו כי לא דרשנו כמשפט רע ומר אשר עזבנו דרכי אבותינו בדרך רע עמדנו ובקרן חשך ישבנו ונקרא אל ד' בחזקה אולי יתעשת לנו ולא נאבד בפשעינו היום הזה ראינו כי המרפה יניח חטאים גדולים טוב להחזיק במוסר ולא לירף כחוט השערה ואחרי אשר יהי' נעשה כזאת לא יפלא מד' דבר להביא לנו עזרת מצר שעוד יבוא הזמן שאלף אנשים יחזיקו בכנף מעיל איש ירא אלקים ויאמרו לו בא ברוך ד' באורך נראה אור כי גם מהחוטאים והפושעים ומורדים ישובו אלינו כי נצח ישראל לא ישקר זרע קודש מחצבתם רק הוכו בסנוורים מנביאי שקר אשר בשפת חלקות ובלשון מדבר תהפוכות הסיתו והדיחו אותם מאמונת אבותם וכאשר יראו מכלל יופי מקהלות ד' אשר ילכו בדרכי אבותיהם מעולם ובאו האובדים מעדת החנפים והנדחים מקהל מרעים ויאמרו לנו אחינו בני ישראל למה תהי' מריבה בינינו וביניכם הלא אנשים אחים אנחנו לכו ונלכה באור ד' ד' אחד ושמו אחד תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכולנו שפה אחת ודברים אחדים יהי' לנו לבנות מגדל עוז שם ד' מה נמלצו אמרי יושר בדברי חכז"ל על פסוק אשר חרפו עקבות משיחך וז"ל: אם ראית דוד אחר דור מחרף ומגדף צפה לרגלו של משיח שנאמר אשר חרפו עקבות משיחך עכ"ל, רמזו בעת אשר השכל ובינת אנושי גוזר שאפס תקוה שדור אחר דור מחרף ומגדף אבל נהפוך הוא אז בא העת אשר ניכר האמת מהשקר כיתרון אור מן החושך ויש לעץ החיים תקוה שלא יכרת מריח מים של תורה ויראה יפריח ויך שרשיו כלבנון וזה שתצפה לרגלו של משיח והבן

וכן בנות צלפחד דוברות אשר ספרו מהם חכז"ל שחכמניות היו ואמרו למשה רבינו אבי החוזים אם בעיניך יפלא למה באנו כעת לבקש חלק בארץ ושאל שאלת לנו הכי לא שמענו שקול תרועת מלחמה במחנה לאמור נתנה ראש ונשובה מצרים ואם כן איפה למה נעמוד רגלינו בשערי משפט לבקש לנו נחלה וירושה בארץ ישראל סלח לנו אבינו הנביא נהפוך הוא עכשיו הוא העת לעשות יען שהסוררים הרימו ראש ובעזות מצח באו להפר התורה לעיני כל רואי שמש עכשיו בא העת דודים לעמוד בשער משפט בעבור חלוקת ארץ גם לבנות כי קרוב הדבר מאוד מאוד שיתהפך הכל כחומר חותם שכל ישראל יחזיקו לכבוש הארץ שזה טבעם של שבטי יה כשהם ירדו מהר האמונה ירדו עד עומק תהום רבה מינות ואפיקורסת שידברו בד' ובמשה יפירו התורה יהרסו היראה ישליכו הדת עד כמעט שלא נשאר יתרם מהם ובחבי כמעט רגע יקיצו משנתם וינערו מעפרם מעפר החטאת ומאפר עונות וכשהם עולים לגבעות היראה ועל הר ההר התורה עולים עד השמים ויטו שכם אחד לשמור ולעשות ולקיים כל נזירות ופרישות כל צדקות וחסידות של גדרים וסייגים כל נמוסי ומנהגי יהדות עשר מחיצות של אש ועשר הבדלות של שלהבת יה יבדילו בין בני ישראל לאומות עולם ומחזירים עטרה ליושנה כתר תודה למקומה ופאר היראה על מעמדה שיעמדו יחדיו חי לפני אלקים ויראו כל עמי ארץ כי שם ד' נקרא עליהם כי זרע קודש מחצבתם הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב והבן וזה שמו חכז"ל בשפתי חכמניות שאמרו לו שמפורש הוא הדבר בכתוב "עת לעשות לד'" אם ישאל האיש אותך איזה זמן הגון ואיזה מועד נכון לחזק בריחי שערי תורה והיראה תגיד לו "הפרו תורתיך" אז אשר החוטאים והמורדים ירימו ראש להפר התורה ביד הרמה לעיני כל רואי שמש אז תתן על לבך הנה העת והמועד זה היום אשר עשה ד' להקים התורה ולהרים היראה "הפרו תורתיך" אם ראיתי דור אחר דור מחרף ומגדף לעקור התורה ולשרש היראה "עת לעשות לד'" צפה לרגלו של משיח הגיע העת שאיש מתחתיו יצמח אשר יעמוד בשער המחנה ויקרא מי לד' אלי כי נחה עליו רוח ד' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה דרוח דעת ויראת אלקים אשר יקום התורה ויבנה מגדל היראה ויעמיד אפסי הדת על תלם והבן

ונקהלו היהודים לעמוד על נפש זרעם משכו לבניהם הזכרים בדברים טובים וכה דברו אליהם דעו כי מעולם ד' מנסה את אוהביו ואת יראיו לראות אם לבבם נאמן לפניו שגם אם לא יתן להם מטוב הארץ ומחלב המדינות ונוסף עוד שיאמר אליהם רדו בעמק הבזיון ובעמק השפלות ותהי' לשחק וללעג ולקלס בגוים אם לא ימרדו בו ולא ירגנו באהליהם על הרעב ועל הצמא ועל החוסר כל אם לא ימרמרו בלבבם על שפלותם ובזיונם וירדותם וכאשר ימצאו לבבם נאמן לפניו שסבלו הכל בשמחה אז ישיש עליהם לטוב יהפך הגלגל שתחת אפר פאר שירכיבם על במתי ארץ וכסא כבוד ינחילם להושיבם בין שופטי ארץ ובין שרי המדינות ישפיל עליהם מטל השמים מעל ומשמני ארץ מתחת יצליחם בהון ועושר ויעשרם בסגולת מלכים ויהי' נשיאי אלקים ויתברכו בהם כל גוי ארץ עקב אשר גם בימי ענים ומרודם שמעו בקולו ולא סרו ממנו לא כן הרשעים והחוטאים אשר שנאה נפשו בנעוריהם משגיא אותם יתן להם כל מאוים מהון ועושר וכבוד ותפארת וכל אשר ישאלו לבבם בתענוגים וחמדות ימלא להם ואחר אחרון בא שיתהפך הכל העושר והכבוד יעשה לו כנפים לעוף בשמים וינקש נושה לכל אשר להם ויתעגנו זרים מיגיעם וישארו לחרפה ולכלימה ולדראון עולם על הראשונים נאמר "אשרי למלך שמצליח בזקנותו" ועל האחרונים נאמר "אוי למלך שמצליח בנערותיו" הכל הולך אחר החתום סוף דבר הכל נשמע שימי רעב נשכחו בימי שובע וימי שובע נשכחו מפני ימי רעב אשר באים אחריהם ועל זה נאמר "טוב אחרית דבר מראשיתו" יסתכל האדם להיות ממטיבי לכת בימי ילדות שחרות ובחרות טוב לגבר שישא עול בנעוריו ויהיה לו אחרית טוב עטרת זקנים ותפארת שיבה ועל זה נאמר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" החכם עיניו בראשו שיהי' כל תהלוכותיו ופעולותיו ומידותיו ערוכים ושמורים שלא יבייש זקנותו ואם יזכה איש שיהי' לו עטרת תפארת שיבה מעושר וכבוד נכסים ויזכור על ימי נערות ושחרות שלו אשר היה רבץ תחת משאו בחוסר כל ויראה על גדולתו ותפארתו באשר הוא שם לבו ככנור יהמה קרביו כנבל ועוגב יתנו קולם מרוב שמחה וגילה על זה אמר דוד "עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר" אם יראה כבודו בזקנותו