מחנה חיים אורח חיים חלק ב קכו

ועייל עצי מוקצה דעל איסור מוקצה שהיא איסור הכנה לא משכחת הואיל אבל על חיוב הבערה שפיר פטור מטעם דהואיל דחזי לצרכו דמגוף הבערה יהנה ע"י גורם היתר בצירוף ודו"ק

ובזה מיושב קושי' שראיתי בס' ברוך טעם למה ליה לרבה לחדש אזהרתה מהכא דכתיב לא תעשה מלאכה תיפק ליה כיון דמוקצה אסור משום הכנה ולא שייך ביה הואיל א"כ הזהרה שלו משום הבערה וצע"ג

ולפמ"ש נכון מאוד דגם בעצי מוקצה אינו חייב משום הבערה דהואיל דחזי לצרכו עם עוד עצי היתר ויהנה מהבערתו אבל עכ"פ על איסור הכנה שנהנה מן מה שלא הוכן ג"כ הוה מלאכה בפני עצמו וחייב דעל איסור הכנה שלא שייך בו הואיל וחייב והבן: סימן מ

נקודה נפלאה ראיתי אשר השיג בעל פנ"י בפסחים דף כ"ו על מהרש"א דכתב אם זה וזה גורם מותר אז מותר לאפות בתנור ישן לעולם דעצים הווין גורם איסור והתנור ישן גורם היתר והפנ"י בד"ה בתוס' בין חדש ובין ישן שם דבריו כמטרה לחץ אשר הרבה להפליא עליו בסברה וסיים וז"ל ובאמת שעמדתי ומשתומם על דברי מהרש"א ז"ל בזה מה ראה לומר כן כיון דבלא"ה לא משמע שום סברה שהתנור עצמו שאין בו מהסקת של היתר יחשב גורם כלפי עצי איסור שעיקר השבח עצים בפת מאותן עצים והתנור עצמו לא מיקרי גורם כלל אלא שעשה לשמור החום שלא יתפזר כמ"ש התוס' להדיא בפרק כיצד צולין בשם הירושלמי לענין צליית פסח דשרי בתנור עיי"ש עכ"ל

ונראה לי אחר מחילת גודל עמקות תורתו שדברי מהרש"א עמוקים וישרים המה ואבאר סברת מהרש"א ויהי' מיושבים עוד כמה קושי' גדולות עליו וזה החלי בעז"ה

הנה נקדים בודאי הקרבן פסח שתלוי בתוך התנור הוא נעשה צלי מכח האש המונח על קרקע התנור ושלהבת עולה לנגד הקרבן ומכח חום העולה מהגחלים ומסבב את קרבן פסח מכל צדדים השלהבת וגם חום הגחלים פועלים יחדיו צליות הפסח זה הוא דבר הנראה לעינים ומושכל בשכל שהאש וגם חום הגחלים יפעלו בכחותיהם על צליות הפסח והחכים בירושלמי להקשות הא גם מחרסי התנור בא חום ופועל ג"כ על צליות הפסח דאל"כ איך נצלה הפסח בתנור בחצי שעה ואם צולה חוץ לתנור על הגחלים צריך שעה לצליתו והשיב בירושלמי דחום אש החזק מנצח חום חרס של התנור ואין כאן אלא חום האש ומה שנצלה מהרה בתוך התנור הוא יען שחרסי דפנות של התנור משמרים חום והבל האש שלא יתפזר לד' רוחות העולם ואם צולה בלא תנור אז נתפזר רוב חום האש של הגחלים לד' רוחות ולא בא כל כח האש על קרבן אבל עכ"פ כיון שיש כאן חום אש הוא מנצח חום התנור ונשאר הקרבן נצלה מחום אש ולא מחום חרסי תנור אבל פת הנדבק בגובה רקיע התנור מלמעלה או בדפנות התנור אשר חום דפנות מגיעים אל הפת ופועלים האפיה משם מי הוא זה ואיזה הוא אשר ימלא לבו לומר שלא פועלים חרסי הדפנות לאפיה דלא שייך לומר שכח חום של שלהבת העצי איסור מנצחים חום הדפנות כי מה שנוגע לדפנות הוא כאלו נאפה בתנור גרוף אשר אין שם אש כמו שמבואר במתני' בפסחים דף ע"ה ע"ב ברש"י נגע בחרסו של תנור יקלוף וז"ל יקלוף מן הפסח מקום שנגעו בתנור כדמפרש בגמרא שנתבשל שם מחום התנור ולא צלי אש הוא כדאמרי' לעיל משום שנאמר צלי אש שני פעמים למעוטי תנור שגרפו וחרס הדפנות גרוף ועומד הוא עכ"ל כי מה שנוגע בגוף התנור אז אי אפשר שדפנות החמימות לא יפעלו לצלות ולא שייך לומר שכח האש אשר בתנור יעכב הדפנות שלא יצלו ולא יאפו בשלומא חום הבל חם היוצא בתוך החלל התנור מנצח מכח חום חזק של האש העולה בחלל התנור אבל זה שנוגע בגוף הדפנות ומעכב שלא יוכל לבוא שם חום האש מן החלל אז חמימות הדפנות מאפים הלחם והוה כאלו נאפה הלחם בתנור גרוף הניסק מן עצי ערלה והלא מבואר בפסחים דף ע"ה פת שנאפה בתנור גרוף הניסק מן עצי ערלה מותר דלא עצים דאיסורא הוא וא"כ אמת ויציב דברי מהרש"א דהוה זה וזה גורם ומותר דלא שייך לומר יש שבח עצים בפת דהלא יש לשבח הפת זה וזה גורם עצים דאיסורא פועל שבח עצים ותנור גרוף אשר הוא יותר פועל ג"כ שבח בפת ויש זוז"ג לשבח הפת וג"כ מותר ודו"ק

ובזה מיושב קושי' שניה של פנ"י הלא כ"ע מודים אם יש באיסור כדי לפעול ובהיתר אין בו כדי לפעול דהוא אסור וא"כ עצים בלא תנור הי' ג"כ יוכל לאפות ותנור בלא עצים אינו יכול לאפות יעו"ש שהתפלא

ואני אומר חלילה לרבן של ישראל המהרש"א לטעות בזה רק כפמש"ל דתנור גרוף האופה הפת מותר הפת כמבואר בפסחים וא"כ כאן הדפנות אשר דבוק בו הפת הוא פועל אפיה כמו גוף האש פועל אפיה ומה תאמר שיש משכחת לאפות בלא תנור ה"ה תאמר דיש לאפות בתנור גרוף בלא אש כמבואר בפסחים דף ע"ה ואם תשאל אז יהי' ע"כ שהתנור ניסק מאוד יותר מאשר הוסק עכשיו שפועל עליו ג"כ האש ה"ה תשאל בלא תנור יהי' צריך אש שני שעות לאפות פת וע"י שסייע חמימות הדפנות נאפה בשעה אחת ונמצא שזה וזה גורם שוה בשוה ודוק ואקוה שמקום הניחו לי מן השמים להתגדר בו

אך בודאי אם הושם הלחם בתנור ומתחילה קודם שהוסק או מיד אחר שהסיקו ועשה אבוקה בפי התנור כנגדו אז בודאי הפת אסור דטרם שהוחמו הדפנות שיהי' להם כח לאפות הי' עצי האיסור פועלים באבוקה על הלחם לאפות וא"כ הי' גורם איסור בעולם טרם שבא גורם היתר לעולם וא"כ יש שבח עצים בפת של איסור לבד ולא נותר במה שבא אחריו פועל היתר אבל אם מתחילה הוחם התנור ואח"כ אפה בו א"כ בא זוז"ג בפעם אחד לשבח הפת ומותר למ"ד זוז"ג מותר והבן

ולפ"ז מיושב קושי' חמורה של פנ"י שמבואר פ"ג דערלה תנור שהסיקו בערלה אפה בו את הפת תדלק וע"כ מבואר עכ"פ שהפת נאסר באבוקה כנגדו יעו"ש. ולפמ"ש נכון דשם איירי דמיד שניסק התנור אפה בו את הפת ונאסר מכח שבח עצים של איסור לבד דעדיין לא הי' בעולם כח היתר שיסייע לאפות אבל הך ברייתא דנקט אפה בו את הפת אסורה בשלה ע"י גחלים ד"ה מותר וכיון דלא ודע להגיד היתר רק ע"ג גחלים ע"כ אם אפה אצל אבוקה הגם ששם הפת אח"כ אחר שכבר הוסק התנור והי' מצוה לצנן ולא לאפות בו ועבר ואפה בו אסור וקשה אם כבר הוחם התנור א"כ הי' גורם היתר לשבח הפת והוה זה וזה גורם שמותר וע"כ דאפה בו איירי באפה בלא תנור ול"ק מידי על פי' מהרש"א ודוק

ומעתה יש ליישב קושי' חמורה של שעה"מ על מהרש"א שהקשה לפי דבריו דבתנור ישן אפי' באבוקה כנגדו הוי זוז"ג שמותר תיקשה מן פסחים דף ע"ה דמבעי לרבי