מחנה חיים אורח חיים חלק ב ק

שהמקנה מוציא מרשותו ומכניס לרשות אחר וכ"מ שחסר הרשות שוב נא יכול למסור כחו לאחר ולא מהני הרשאה עפ"י ד"ת לא על מלוה ולא על גזילה חוץ על פקדון דכ"מ דמונח ברשות בעלים קא מונח ועיין כ"ז היטב בב"ק דף ע' לא כתבינן אדרכתא על מטלטלין ועיין בשו"ע חו"מ סי' קכ"ג ובש"ך ועיין בקצו"ח אפי' על פקדון לא מהני אם יש שום טענה עליו ועיין שם רעש גדול על רשב"א דסובר דאם איכא עדים דראו הגזילה מהני להקנות לאחר עפ"י ד"ת והרעים עליו הקצוה"ח מאוד מאוד. ועיין בא"ע סי' כ"ח סעיף ה' אם קדשה בגזל שגזלה ממנו עיין בב"ש בשם שארית יוסף וכעת נזכרתי לאבני מילואים חלק ראשון מצאתי שחקר שהנגזל יוכל להקנות לגזלן עצמו והאריך בזה אי יוכל לקדשה יען דלא הוי ממון דידיה קודם הקידושין (ואם תראה בספרי פלס חיים בכלל הקדש ונדר שהארכתי בדברי רמב"ן ובעה"מ יהי' לך אור בזה) ועיין בקצוה"ח סי' שנ"ג סק"א שהאריך לבאר הבדל בין קידושין להקדש בישוב דברי הרא"ש וטור ודבריו נחמדים הגם שיש לפלפל עליהם (ומה שהשגת עוד במ"ש שביאוש שאינו מכניס לרשות אחר כתבת וז"ל מה נענה לשיטת הרמ"א בח"מ סי' שנ"ג דיאוש צ"ל דוקא קודם שינוי רשות עכ"ל הרבה טרחתי לדעת מזה השגה על דברי ולא יכולתי להשיג הלא עיקר פלוגתא של הפוסקים אי מהני יאוש אם בא מקודם באיסור ליד הלוקח אבל עכ"פ אין המייאש מכניס החפץ לרשות אחר רק ממילא מהני יאוש מרבוי דקרא ומצאתה עיין בגמ' רק לשיטת הנ"ל צריך להיות בא ברשות אחר בהיתר ולא באיסור אבל בודאי אין המייאש פועל להכניס מדעתו לרשות אחר רק רשות פועל אחר היאוש)

(ה) ויצאת עוד להשיג עמ"ש בסי' כ"ז הגם דיאוש מהני אם הזוכה עשה בו קנין דאורייתא וכתבת וז"ל דבר זה לפענ"ד אפשר לתלות בדברי קצוה"ח סי' שס"א שהוא פלוגתא בגמ' לפמ"ש שם עכ"ל

תלמידי נ"י ערבוב פרשיות אני רואה בלשונך עיין תו' ב"ק דף ס"ט בד"ה כל שבעלי תו' מסופקים אי צריך הגזילה להיות בבית הגנב בשעת יאוש או אם קנה אפי' אם הגזילה אז ברה"ר דאחר שהקשה למה לא מהני כל שלקטו עניים היום אשר אומרים הבעלים עכ"פ בתורת יאוש ותי' וז"ל דהא ל"ד יאוש דהכא גבי גזלן ליאוש דמציאה דאי יאוש קנה בכל ענין אפי' אם אין הגזילה ברשות הגזלן בשעת יאוש א"כ יאוש דהכא לא הוי אלא כלפי דידי' והוי כמתנה בעלמא ואין לו לפטור מן המעשר אפי' את"ל דלא קנה אא"כ הגזילה ברשות הגזלן אבל אם היא ברה"ר בשעת יאוש כל המחזיק בה זכה בה א"נ למ"ד יאוש כדי לא קנה כלל כל המחזיק בה זכה בה מ"מ אין זה יאוש פוטר מן המעשר עכ"ל הצריך (וקצוה"ח לא העתיק יפה שם דברי התו' והוא פלא) מי שמע כזאת ומי ראה כאלה הלא אם א' נותן לחבירו מתנה ברצון צריך קנין וגזלן לא יהי' צריך קנין ומאי מספקי' תו' שיקנה הגזילה אפי' אם עומדת ברה"ר

אמנם האמת עד לעצמו יען כי כל גזלן צריך לעשות בשעת גזילה קנין טוב במשיכה או הגבהה וצריך לכוון לקנות בו במעשה להיות חפץ שלו ואותו קנין פועל לו לקנות השמוש שאם משיב הגזילה אין צריך לשלם הנאת שימוש אשר הנאת שימוש אשר נהנה מהחפץ דמשלו בא לו הנאה דתורה הקנהו לו ולכן משלם כשעת הגזילה אבל בלי מעשה קנין דאורייתא ובלי מחשבת קנין לא הוי גזילה כלל ולא קנה לי' והוי בכלל גורם היזק כבר חקרתי ע"ז באריכות בספרי פלס חיים והבאתי ראיות ברורות מגמ' ושו"ע חו"מ שס"ג וי"נ הגדול בתורה ר' דוד יהוד' נ"י פלפל עמי עיין בספרי מחנה חיים סי' ס"ט תשו' ארוכה בעזה"י ולכן חקרו בעני תו' אי מהני אותו מעשה קנין ומחשבת קנין אשר עשה הגזלן בתחלה וע"י הקנין הנ"ל קנה הרשות של הכלי הנאת שימוש אם לא יוגמר פעולת הקנין עכ"פ אם בא אח"כ היאוש או נימא כיון שלא פעל הקנין מיד לקנות בו השווי' של החפץ אשר הוא נקרא של הנגזל יוכל עכשיו איש אחר לזכות ובזה תבין סוף דברי תו' שאסור אחר ניקח החפץ שהוא צריך להשבה ולכאורה פלא מה איכפת לי' לחברי' ולפמ"ש נכון דהלא הי' לגזלן בחפץ קנין הרשות ואותו הרשות צריך להשיב לקיים השבה הבן בדברים היטב כי קצרתי בהם ואני חקרתי שם בסי' כ"ז שבוודאי לא מהני יאוש אם לא נעשה קנין אשר הוא קנין דאורייתא שלא יוכל אדם לזכות בחפץ אלא ע"י קנין ולא בכח יאוש לבד בין אם יאוש מטעם הפקר לבד או מטעם דהוי כדעת מקנה (ועיין קצוה"ח סי' שס"ב אם הקנה לקטן אחר היאוש) עכ"פ לא הוי יאוש קנין לעצמו ודוק

(ו) כתבת ע"מ שחקרתי אם מצות פרי' ורבי' בעי כוונה והשגת הלא מצוה אשר יש בו הנאת הגוף א"צ כוונה כמ"ש בכפאו לאכול מצה וחלקתי קו' הפנ"י על שיטת הר"ן

אהובי תלמידי נ"י מלבד אשר רמזתי הבדל שמצות פו"ר תלי' מאשר יוצמח ממעשה הבעילה ולא די אם הוא בעל והבאתי סמוכין מדברי הרמב"ם מלבד זה דע דכאן יש לחקור בישראל אשר מקיים בגוף הבעולה מצות עונה אז אמרי' מינה מחריב בה כסברת הר"ן אם מכוון למצות חינוך גרע מתוקע לשיר וא"כ יהי' כל ולד אשר נולד בבעילת מצות עונה אשר כוון לשמוח אשתו לא יהי' קיום מצוה הנ"ל ואולי דבהערה בה ג"כ קיים מצות עונה וא"א להקמת זרע אלא בגמר ביאה א"כ לא שייך מינו מחריב עיין תו' יבמות דף כ' ודוק (ועי' בזוהר פ' וישלח על פסוק וישכב ראובן ובפ' ויחי ע"פ פחז כמים אל תותר דראובן הי' בכור בפעולה ולא במחשבה ועיין בעשרה מאמרות חלק ג' פ' ח"י ראובן בכור למעשה ויוסף בכור למחשבה ועיין ברמב"ן על התורה בפסוק הנ"ל ובאגרת הרמב"ן הובא בראשית חכמה פי' הקרא אברהם הוליד את יצחק ועיין בספרי"ח על פ' יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ועיין בעשרה מאמרות ח"ג פ' נ"ג פי' נפלא על פסוק ולא יסף עוד לדעתה הבדל בין שכיבה ובין ידיעה שלא נקרא ידיעה רק אם יצא זרע הריון ודוק)

עד עתה אחזתי בקסתי רק להשיב לך למען תדע שיקרים בעיני אותיותיך אך טרוד אני מאוד מאוד ולא אוכל כעת לצאת בכותבת הגסה ועוד חזון למועד אי"ה: דברי הד"ש הק' חיים סופר סימן ל מפלג אלקים מלא ברכות יוזל על ראש המוכתר בחן על פי מדותיו ה"ה הרבני המופלא ומופלג החרוץ בשכל ישר כבוד מו"ה ר' דוד פריעדזאהן נ"י בק"ק מישקאלטץ

אותיות מרגליות בלוית טוב הגיעני זה כשבועות שתים שהן ארבע ואז לא הי' לאל ידי לחזות בנועמו כי הייתי מוטרד בעמקה של הלכה בנידן ידוע והנחתיו למשמרת עד היום וראיתי ששוחר ומבקש אמת לכן אני אוהבי אהב לשעשע עמו במשמרת המחנה אשר בו נלחם מלחמות ד':