מחנה חיים אבן העזר חלק ג תיח

לחולה הגם שהוא איסור סקילה כדי שלא יצרך לעבור כמה לאוין על אכילות נבילות והקשה הנ"ל מפ"א דנזיר יטמא נזיר ואל יטמא כהן שקדושת כהן קדושת עולם וקשה הא נזיר טהור שטמא עצמו עובר על ד' לאווין כמבואר ברמב"ם פ"ה מנזירות הלכה כ"א וקשה לו הגם שקדושת כהן קדושת עולם עכ"פ הוה רק לאו אחד כנגד נזיר שהוא ד' לאוין אם מתירין איסור סקילה בעבור הרבה לאוין ק"ו שמתירין איסור לאו בעבור ד' לאוין הגם שקדושות כהן חמורה והניח בצע"ג

ונלע"ד דנבילה הוה אכילת כל זית נבילה מעשה עבירה בפני עצמו שאין אכילת כזית אחד יש לו שייכות באידך אבל בנזיר שמטמא עצמו הוה ד' לאוין במעשה אחת דלא משכחת נזיר טהור בלי שעובר במעשה זאת שטימא עצמו שלא יעבור ד' לאוין כמו אוכל צרעה לוקה שש ג"כ כמו אכילת איסורים שכל כזית וכזית הוה מעשה בפני עצמו ועבירה בפני עצמו ואסביר טעמא דמילתא בעזה"י

ואקדים לבאר דברי הר"ן דחידש סברה הזאת דמתירין לשחוט ואל יאכל נבילות וצריך תבלין מנ"ל לילך בתר הכמות כפילות הלאו דלמא לילך בתר האיכות שאיסור סקילה חמור מאיסור מלקות

ונראה לי ב"ה הלא כל איסורים שבתורה המה רק איסורי לאוין לא תאכל נבילה לא תאכל חלב לא יאכל קודש הוא הזר וכדומה לזה א"כ גוף העבירה שוה בכל שס"ה לא תעשה רק מי שעבר בשאט נפש אחת מכל אשר לא תעשנה ואשם וחייב עליו עונש אז הבדילה התורה על נבילה וטריפה בא מלקות ועל חלב בא כרת ויש שבא עליו ד' מיתות ב"ד א"כ כלל גדול לא ענוש הכתוב אלא א"כ הזהיר כח האיסור הוא לאו רק העונש יש ויש עונש קל או עונש חמור אבל בהתחלה לעבור עליו הכל רק לאו כי מראש טרם שעבר הוה הכל רק איסור לאו לא תאכל נבילה ולא תאכל חלב כמובן

ומעתה חידש הר"ן כיון שאנו דנין שמותר לעבור עבירה מפני פקוח נפש דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם וע"כ צריכין לעשות אחת מאשר לא תעשנה ואעפ"כ לא ימצא עון א"כ הלא כל איסורים רק איסורי לאו מה לי אם לעבור איסור לאו או איסור כרת הלא מתחילה המה כולם רק איסורי לאוין והתורה התירה לעבור בלאו להציל נפש א"כ המה כולם שווים וחידש הר"ן להסתכל אם הוא שוחט בשבת עובר רק לאו ואם יאכל נבילה יעבור הלאו כמה פעמים והגם מי ששחט בעבירה חייב סקילה היינו עונש על עבירות חילול שבת אבל לשחוט לחולה להציל נפשו נדחה לאו לא תעשה מלאכה ביום השבת כמו לא תאכל נבילה וא"כ למה יעבור כמה פעמים לא תאכל נבילה טוב לעבור פ"א לא תעשה מלאכה כי במקום סכנה לא יביא עונש בעולם על שעבר לאו של תורה א"כ אין עבירות חילול שבת חמור נגד עבירת לא תאכל נבילה

בזה יובן הגם דהר"ן לא חידש רק דשבת לא נחשב חמור נגד נבילה ויהי' לכאורה רשות לשחוט או ליתן נבילה והמג"א בסי' שכ"ח ס"ק ט' העתיק דנבילה חמור יעו"ש ולפי מה שכתבתי ממילא נכון דנבילה חמור דצריך להדחות הלאו כ"פ ובשבת נדחה בהשחיטה הלאו רק פ"א ודוק

אך כל זה בכל עבירות שיצרך לעבור הלאו כמה פעמים אז טוב לבחור לאו פ"א אבל בטומאת נזיר וכהן למת מצוה כיון דאינו עושה רק פעולה פ"א ברגע שמתחיל להתעסק במת מצוה נעשה כל הלאוין וכיון עבירות לא יטמא מותר למת מצוה ממילא אינו עובר על לא יחלל ולא תאחר או דתכלית איזה קדושה תהי' נדחית פ"א ואמרו שקדושת כהן קדושת עולם וקדושת נזיר אינו קדושת עולם טוב שיטמא קדושה שאינה עולמית אבל על הלאוין אין להסתכל דהכל כעשה בפ"א ומת מצוה דוחה לא יטמא והבן

ולכן הגם שהרמב"ם בהל' שב"ע כותב שמאכילין אפי' נבילות ושקצים לא גילה שצריך להבחין שיש שקצים שחייבים עליו כמה לאוין כמבואר בגמ' במכות אוכל נמלה ועיין ברמב"ם סוף פ"ב מהל' מ"א כי במעשה אחד הגם שיש כמה לאוין הוה כאלו עליו לאו אחד ודוק

ולדעתי אפי' חל יוכ"פ בשבת שיש סקילה וגם כרת בשחיטה אעפ"כ חד מעשה הוה ובנבילות יש כמה מעשה עבירות ודוק (ועיין במ"ל הל' מלוה ולוה פ"ד הל' ב' בד"ה ואני שחקר שטוב יהי' לעבור על השבועה מלעבור לא תשיך לפני עור שהמה שני אסורי דרבנן

(טז) ראיתי בכפ"ת ובפרשת דרכים דרוש י"ט שנתקשו על הר"ן שמתיר לשחוט שהוא עבירה אחת מלהאכיל נבילה שכופל האיסור א"כ מאו חקרו בגמ' אם להאכיל טבל או תרומה טוב להפריש תרומה ויאכל רק כזית אחד תרומה הגם שתרומה חמורה עכ"פ אם יאכל טבל עושה איסור בכל כזית

נ"ל לחקור בעזה"י אם נפריש תרומה א"כ זוכה בו מיד שבע כהנים עיין נדרים דף פ"ה אם נדר בהנאה דיטלו כהנים בע"כ דהוא ממונם א"כ יעבור בכל פרוטה ופרוטה שבתרומה איסור גזל וגם יעבור על איסור תרומה שלא קשור בממון דהא אפי' אם ירש ישראל תרומה מאבי אמו חייב מיתה באכילת התרומה א"כ יעבור איסור בגוף איכות שם תרומה וגם עובר על גזל בכל פרוטה הגם שמותר להציל בממון רבים היינו דהותר גזל בעבור פקוח נפש כמו שהותר נבילה א"כ אם יאכל טבל עושה איסור אחת כמה פעמים כמו באכילות נבילה כמה זתים ואח"כ יפריש תרומה עובר איסור תרומה בכזית ואיסור גזל בכל פרוטה ופרוטה א"כ אין איסור טבל חמור כנגד איסור תרומה וגם כפילת איסור גזל ודוק

ואגב גררא אזכיר דנ"ל פשוט דהר"ן חידש דכפילות עבירות סקילה פ"א הוא דווקא הב"ד אשר יצריכו לדחות איסור מפני החולה וה"ה החולה בעצמו אשר יצרוך לדחה עבירה אחת בתורת מצוה וחי בהם ולא שימות בהם א"כ לא הי' חטא ועון ופשע על אותו עבירת עבירה אז חידש הר"ן מה לי לדחות עבירה חמורה פ"א או לדחות עבירה קלה כמה פעמים אבל מי שעובר בשאט נפש עבירה אשר יהי' נחשב לעון ופשע אז אפי' אלף עבירות לאוין לא שווים לעבירת כרת או מיתה דכלל גדול החשוד על הקל אינו חשוד על החמור ואפי' עבר העבירה הקל אלף פעמים אעפ"כ אינו חשוד לעבור עבירה חמורה אפי' פ"א וכן מי שעבר שני פעמים כרת מכניסין אותו לכיפה סנהדרין פ"א] אבל מי שעבר אלף פעמים לאו אחד אין מכניסין אותו לכיפה עיין ברמב"ם בפי' המשניות שם יען אם יהי' עבירה וחט ועון אז אורח חיים פן תפלס נעה מעגלותיה לא תדע

אך מצאתי בספר מגן אבות דף י"ד על המשנה השוחט בשבת וביוכ"פ שחיטתו כשירה שכתב הגאון משמע דהי' לומר השחיטה אסורה וחקר דלא נאמר החשוד על החמור על איסור סקילה בשבת חשוד על הנבילה שהוא קל קמ"ל כסברת הר"ן ביומא פ' יוכ"פ דכמה אכילות כזית נבילה הוה כמו איסור שחיטה ולא שייך החשוד על החמור