מחנה חיים אבן העזר חלק ג תז

נעול ברישא אמר דינא הוא דרב"ה לעייל ברישא וכו' וכתב רש"י בד"ה קמו גמלי וז"ל עמדו הגמלים נושאי המטות במקומן עכ"ל א"כ מפורש יוצא שגמלים הי' נושאים ארונות של שני ת"ח ולא נשאו אותם בני אדם והרי גמלים נושאים משאות דכתוב בפ' וישב וגמלים נושאות נכאות וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה ועיין רש"י שם ע"כ נגלה שהוליכו שני ת"ח שמתו ע"י גמלים שהי' מעולם הדרך לישא משאות כמו בזמנינו שדרך סוסים למשוך עגלה אשר שם משאות סחורה ודוק. סימן עח אלקים יענה את שלום אהובי כבוד הרב המה"ג המפורסם בתורה וביראה כבוד הרב ר' יצחק גליק נ"י אבדק"ק ספ"ט יע"א

אחד"ש היום קבלתי שאלתו בענין הזקן הנקבר במקום אשר קנתה אשה אחת להיות קברה אצל קבר בעלה ושלחתי קארטל שחפצי לדעת מה הי' גבאים דח"ק נ"י נתנו בידה שטר קנין או שטר ראי' ואח"כ נתתי ללבי גדול כבוד הבריות וחקרתי בעזה"י שאין רשאי לפנותו ולא אתרשל מלהודיע לו מיד

שאלה שזקן איש ירא אלקים שבק חיים לנו ואמר הגבאי להניחו אצל קבר ידוע שמת זה שנתים וכן עשה השמש וכאשר ראו קרובים של הקבור שם מכבר שנחפש שם קבר להזקן ששבק חיים לנו כעת הרימו קולם הלא אשתו של המנוח קנתה בכסף מלא מקום הקבר לפני עצמה כאשר תמות תקבר אצל בעלה רק הי' סמוך לשבת ולא שמעו לקול הקרובים והניחו את הזקן בתוך הקבר אשר חפרו לפניו עכשיו צעקה האשה לפנותו הנקבר שמה כי היא אינה מוחלת על מקום ההוא אשר קנתה להיות נקבר לפניה ולא תתרצה אם בני הח"ק יצ"ו יחזירו לה מעותיה ונפשו בשאלתו אם מותר לפנותו להניחו בקבר סמוך לשם או לא והעיר כ"ת נ"י כאשר אי"ה אביא בעזה"י

תשובה אשיב כפי אשר יאר ד' עיני בתורתו הקדושה והטהורה בילקוט ישעי' (ק' כ"ב) על פסוק לך נא אל הסוכן וז"ל הוא שהנביא מקנתרו ואומר לו מה לך פה גלואי בר גלואי איזה בית בנית כאן איזה עמוד העמדת כאן איזה מסמר קבעת כאן אמר ר' אליעזר צריך אדם שיהי' לו מסמר או יתד קבוע בבית הקברות כדי שיזכה ויקבר באותו מקום עכ"ל והמאמר פלא איזה תכלית בו עד שאמר ר"א שצריך אדם שיהי' לו מסמר או יתד קבוע בבית הקברות שאם יזכה יקבר באותו מקום הלא דבר הוא להבין זאת

ונלע"ד לחקור בעזה"י הדבר ברור שכל הקרקע בבהק"ב הוה דופן למתים שיוקברו שמה ונאסר בהנאה כמבואר בש"ע יו"ד סי' שס"ח יע"ש וא"כ הקונה מקום קבר לא קנה שיחפור במקום ההוא לעשות שם דבר תשמיש כי קנה רק להיות קבור שם בתוך אותו מקום שבחר ואין להקונה שום הנאה בחייו ולא תפס בו שום קנין כלל כי רק הבטחה השיג מן הגבאים שכאשר ימות יעשו רצונו לקבור אותו שמה וממילא לא יעברו בני הח"ק נ"י על הבטחה דאם יעברו הלא גזלו ח"ו מעות הנ"ל אשר שילם האשה או האיש לחברא קדישא אבל לא נאמר שהמקום ההוא הוה קרקע שלו לעשות בו כאדם העושה בשלו הגבאים לקחו המעות בעבור הבטחה שביום פקודתו וקברו אותו שמה אבל מעולם לא מכרו לו או לה הקרקע לעשות במקום ההוא כאדם העושה בשלו ודוק

ונחזה אנן אם הקונה מקום על קבר בבית הק"ב בעירו ונסע לדרך מרחק ומת שם הכי יוכלו יורשיו למכור מקום קברו לאיש אחר או אפי' שאחד מיורשין יחזיק בו לעצמו בודאי יאמרו הגבאים אנו הבטחנו רק אם הוא ימות במקומינו בעת פקודתו שנקברנו אותו שם במקום ההוא אבל לא מכרנו לו המקום ההוא לצמיתות הן להנאות ליורשיו או למכור אותו לאיש אחר כי מי אנחנו למכור חלק מבהק"ב להיות נחלת אדם אחר ואם הוא נאנס שמת למרחוק ולא בא לקבורה בעירו אונסו לא יחייב אותנו עיין ש"ך ח"מ סי' כ"א בשם ירושלמי והר"ן ודוק

ואוסף עוד דאפי' הקונה מקום לקבר הוא בעצמו אם יחפץ למכור מחמת דחקו ועניות אם ירד מנכסיו הכי יוכל למכור המקום לאיש אחר אפי' אם הוא קרובו ומכירו אעפ"כ יאמרו הגבאים מי שמך לאיש ולאדון על הקרקע איך אתה תעשה בו סחורה אנו הבטחנו לך שנעשה רצונך שחפצת להקבר שם אבל הכי מכרנו לך קרקע להיות שלך למסחר וקנין ודוק

ולדעתי נ"ל ברור מי שקנה מקום קבר לעצמו ומכר קברו לאיש אחר דלא מהני מכירתו ולא משום דהוה כאלו התנו הגבאים דלא ימכור לאחר ואם עבר ומכר הוה כאלו עבר על תנאי וממילא לא הי' לו מקום למכור דא"כ יהי' בטל קנינו כמבואר בלח"מ בפ"ג מהל' זכיה ומתנה ה"ו הגם דלא מהני מכירתו אבל עכ"פ הוא עבר ובטל כל המכר וע"ש בטוב טעם דבקנה קבר לא מכרו לו כלל מקום להיות קרקע שלו כי רק יש בטחון מח"ק שימלאו לו משאלתו שלא יקברו שמה איש אחר וכאשר ימות בעירו יקברהו אותו שם אבל מעולם לא מכרו לו והוא לא קנה ודוק

ואומר אני אפי' אם נאמר שהקונה מקום קבר בחייו ודעתו שיהי' נקבר בתוך קרקע שלו כי כאשר מת ויורשיו נותנים לקנות לו קבר הוא נקבר בקרקע קרוביו דמיד שאדם מת אין לו כסף כמו שהערותי בשו"ת גבעת פנחס בשם הר"ן נדרים יע"ש א"כ אפשר דגם גבאי דח"ק מכוונין שברגע קודם יציאת נשמתו תהי' מקום ההוא לקנין ממש אבל עכ"פ קודם לזה בשעה שנותן כסף לא מוכרים לו המקום לצמיתות שלא יוכל למכור לאחרים ושלא יעשה שם שום תשמיש או לבקש להנות מפירות ועשבים שיצמחו שם א"כ הוה כאלו מכרו לו המקום שיחול הקנין ביום מיתתו אם ימות בעירם הגם שלא אמרו מעכשיו בכל זאת מהני עיין בסמ"ע ובש"ך ח"מ סי' קצ"א סעיף ד' דיש חיוב בהחזרת הממון יע"ש אבל עכ"פ קודם יום פקודתו של הקונה לא הוה המקום שלו וזה נכון בעזה"י

וגם זאת דכלל גדול אין אדם פותח פיו לשטן שיקנה לעצמו מקום קבר אשר יובל בו לקבורה בשלומא בזמן המשנה וגם בזמן הגמ' שהי' מערות או שדה להיות לכל משפחה א"כ ע"כ הקדימו כמו בזמן הזה שבני עיר קונים שדה לעשות בו בית הקברות לכל בני עיר יען דמיתה בתוך רבים שכיח וגמירא דאין צבור מתים עיין תמורה דף ט"ו א"כ ההכרח לא יגונה שצריכין להזמין בבה"ק וגם לא הוה פותח פיו לשטן דהא לא נקנה ליחיד שנאמר אין מקדים אינש פרעניות לנפשיה אבל אדם יחיד יקנה מקום ידוע בבהק"ב המוכן להיות נקבר באותו מקום זה הוה בכלל דלא ופתח אדם פיו לשטן ולא יקדים פורעניות לנפשו והגם שחשקה נפשו להיות קבור אשה אצל בעלה או בן אצל אבותיו