מחנה חיים אבן העזר חלק ג תא

וגם בזה שגג ברואה שיהי' נחשב כסדרן הגם שכתב מתחילה י"ה שלא נשמה דעכ"פ נכתבים האותיות כסדר עיין בספרי ח"ב יו"ד סי' נ"ב דלדידי פשיטא לי דנחשב שלא כסדרן והבאתי בהגה שם שפרמ"ג מסופק אם נחשב כסדרן אם מעביר קולמוס לשמה אי הוה הדין דדיו ע"ג דיו הוה כתב ודו"ק

אך מלבד זה אעשה לו מטעמים בעזה"י דבכה"ג יהי' כל השם פסול אם מעביר קולמוס ואכתב בקצירת אומר מה שהערותי בחדושי בחסדי ד' השואל בנב"י ח"ר סי' א' העיר השואל שאסור להעביר קולמוס יען דדיו התחתון מפסיק שנא יהי' כתב השני על הקלף והנב"י השיב משו"ת רא"ש כלל ג' פ' י"א באם נבדקו אותיות השם אין צריך להעביר עניו הקולמוס משמע אם רוצה רשאי ולדברי השואל הלא מעביר גרע שפוסל לגמרי יע"ש

ואמרתי בסברה בעזה"י בודאי אם הכתב התחתון ג"כ נכתב לשם קדושת הוי' אם כן אין לכתב אשר מעביר בקולמוס מעלה על כתב הראשון עיין תוס' גיטין דף כ' וא"כ נתבטל הכתב השני לגבי כתב הראשון דכל דבר העומד מתחילה חשוב עיין ר"ן ע"ז פ"ה בטעם רביעית מים שאובים בתחילה פוסל המקוה ולמעלה דווקא בג' לוגין יעו"ש וא"כ כתב התחתון קאי על הקלף וכתב עליון נעשה טפל ובטל לכתב הראשון וכל הכתב עומד על הקלף דכתב עליון נא מבטל כתב התחתון דכתב עליון לא חשוב כתב לפני עצמו רק נטפל לכתב התחתון אבל אם הכתב הראשון לא הי' לשמה וכתב השני נעשה לשמה א"כ הכתב השני חשוב בעצמו יותר יקר ואיך יהי' כתב לשמה טפול לכתב שלא לשמה החשוב לא נעשה טפול לשאינו חשוב דאלו הי' הכתב השני טפול לכתב הראשון יהי' גם הוא כמו כתב הראשון שלא נכתב לשמה דכל טפול הוא כעיקר וכיון דלא נעשה טפול לכתב הקודם א"כ כתב השני עומד על כתב הראשון ולא עומד על הקלף דכתב הראשון מפסיק בין הקלף ובין כתב השני ודוק

ולפ"ז דין הש"ע בא"ח סי' ל"ב סעיף כ"ז אם עוד רשומן ניכר יכול להעביר קולמוס ולא הוה שלא כסדרן דכתב השני נעשה טפל לכתב הנכתב לשמה וניכר עוד וכן בשו"ת הרא"ש נכון דאם יחפץ רשאי להעביר קולמוס דנעשה כתב השני טפל לראשון אבל אם אינו יהודי השחיר הרצועות ואח"כ השחירום שנית יהודי נשאר חקירת השואל הלא צבע הראשון מעכב ודוק אלו דברי בחדושי בעזה"י

ומעתה אם נכתב שלא בקדושה אם מעביר אח"כ קדשם ממנ"פ אם נימא שכתב השני מכסה ומוחק כתב הראשון א"כ ממחק השם דלענין מחיקה אפי' לא נתקדש יש בו איסור מחיקה וממילא הוה שלא כסדרן דכתב הראשון כלה ועבר ואם נאמר דליכא בו מחיקה והוה כסדר א"כ מפסיק כתב הראשון דלא יהי' עומד כתב השני על הקלף ובזה יש לי הרהורי דברים איך מסופק הפרמ"ג להיות נחשב בתפילין כסדר א"כ לא קאי כתב שני על הקלף ודוק כי קצרתי והוא ענין עמוק בעזה"י

(ד) העיר מעלתו נ"י שצריך להיות נזהר במחיקת ויו הנ"ל לגרור מלמעלה דאל"כ כאשר יגרור מלמטה למעלה כאשר מקבל צורת יוד אסור למוחקה יוד הזאת כשם שהעיר הנב"י בסי' ע"ח בענין אם נוגע רגל ה' לגג שצריך לגרור מלמטה למעלה דאל"כ משגרר מלמעלה נשאר רגל ה' ואסור למחוק וכאן הוא בהיפוך דצריך לגרור מלמעלה למטה דאל"כ ישאר יוד דפח"ח

ולענ"ד לדבר בו דבר חדש ב"ה הגם דבודאי אסור למחוק שם הויה הנעשה אפי' ע"י חק תוכו כמו שיש מצוה לאבד ע"ז הנעשה ע"י ח"ת דאטו כתיבה כתיב בלא תעשון כן לד' אלקיכם דנאמר ח"ת לא הוה שם כתב כמובן נ"ל היינו דווקא אם רצה לחדש שם קדוש ע"י ח"ת אז כיון שחפץ נקדש שם הויה אפי' ע"י ח"ת אסור אח"כ לאבד אותו שם קדוש אבל מי שחפץ לגרור ולאבד אות הנכתב והוא מוחק ע"מ לכתוב שיהי' נקרא כתב ולא שם חקיקה אז בשעה שגורר חצי אות ונשאר חצי אות אשר דומה לצורת אות שלם כמו אם גורר חצי ויו ונשאר יוד ע"י ח"ת א"כ אין על היוד איסור מחיקה דהא לא חפץ לקדש יוד ע"י חק תוכו נהפוך הוא מתחיל לגרור על דעת לגרור כל האות ולכתוב מחדש יוד דאם יעשה יוד ע"י ח"ת הוא פסול לסת"ם א"כ בודאי לא מכווין לעשות יוד במחיקה הזאת א"כ אין בו איסור במחיקה של היוד וכן בודאי אין מצוה לאבד אם אחד חושב באבן שמבקש לעשות פסל וכאשר מתחיל לפסול באבן יהי' בו צורת פסל אבל עכ"פ הוא מחשב לחצוב בו עוד שיופסד צורה זאת ולעשות בו צורה זאת בכח אומנות שלו ולא שיהי' הצורה מעצמו עדיין לא נעשה ע"ז ואין מצוה לאבדהו וה"ה אין בו איסור מחיקה בשם הויה אם כיון לכתוב מחדש והוא נעשה מעצמו וק"ו אם א"א לבוא אל תכליתו להכשיר לסת"ם חוץ אם יגרור כולו א"כ בודאי בכה"ג אין איסור מחיקה בח"ת אבל אם כיון לעשות שם הויה בח"ת אז אח"כ יש עליו איסור מחיקה א"כ הן בנידן הנב"י אין קפידא אם מתחיל לגרור למעלה ובנידן דידן אין קפידה אם מתחיל לגרור למטה ודוק

ובזה יש לי הרהורי דברים על כמה שו"ת ופוסקים אשר נחלקו אם יש לאו דמחיקה על הויה של חק תוכו ולפמ"ש יש הבדל אם כיון לקדש הויה בפעולת ח"ת ואחר זמן בא איש למחוק עובר על לא תעשון כן אבל אם נתהוה ח"ת בפעולת שגורר ומוחק או בשגגה אז אין בו איסור מחיקה כלל ויש לי להאריך מסוגי' דחולין סוף פ"ה ד' נ"ה חק קפיזא בקבא דטהור ובשבת דף ק"ג דחייב לענין שבת ועיין תוס' חולין נ"ה ד"ה שיעורין שיש הבדל אם חפץ להניח כך או לא ומה אעשה בעוה"ר מרוב חולשתי לא אוכל לבאר כעת

וסוף דבר עיין באדמ"ו חת"ס ז"ל ביו"ד סי' רס"ז בד"ה מ"מ בשם שו"ת הרב"י והי' לי הרהורי דברים על מכתבו באריכות וגם הי' לי הערה ששנים ביחד ועשו המחיקה דזה יכול וזה יכול ועשו ביחד יהי' פטורים או זה דווקא בשבת מטעם מלאכת מחשבת ולא בשאר עבירות כגון הנהגה בכלאים או במחיקה בקודש וכדומה ולא אשיב רק מפני כבוד התורה אשר בקש מאוד להשיב לו הד"ש ושלום כל לומדי ד'. סימן עה ברכת מז"ט וכ"ט לראש ענף עץ אבות הרבני המופלג החרוץ כמוה' ר' מרדכי נ"י. מכתבו בשאלתו הגיע לפני ביום ב' ומרוב חולשתי וטרדותי לא יכולתי לעיין רק ביום אתמול והלילה אחריו ואשר נראה לדעתי אחלק לו לעשות כדת בעזה"י

שאלה אודות חתנו נ"י אשר פתאום הוצרך לילך למסעיו בריחוק מקום ושכח שבשבוע זו ביום ד' צריך לעשות פדיון לבנו הבכור אשר נולד לו למז"ט ואי אפשר שיבא משם לביתו לעשות הפדיון בעצמו רק מעלתו נ"י חושב מחשבות