מחנה חיים אבן העזר חלק ג שצ

ע"ת דהוה שעת הדחק רק אם יאמר אשרי אח"כ עיין בפוסקים שזוהר מחמיר [שלא] לאמור אשרי אחר תפילת המנחה ורק ביוכ"פ שכל היום חסד ורחמים אומרים בנעילה אשרי ויש מקילין לומר אשרי ואין כאן מקומו להאריך ודוק [ועיין בשג"א סי' ס"ב בתדיר ומקודש ואחד יהי' בטיל אי תדיר עדיף תדיר דלמחר קדים]. סימן סו שלוכ"ט לבני הרב המאור הגדול לממשלת התורה כבוד בני הרב ר' יעקב שלום נ"י סופר

אודות אשר כתבת וז"ל המג"א בסי' תרפ"ז הביא דברי הגמ"נ גר שנתגייר קודם הנץ החמה פטור מקריאת הלילה דעיקר מצותה ביום עכ"ל ועיין בפרמ"ג ולדעתי יש לחקור לולי טעם הנ"ל ג"כ פטור דאנן אמרי' רק דבר שמצותו בלילה זמנה כל הלילה מי שיש עליו חוב קריאת מגילה תחילת הלילה נמשך זמן החיוב כל הלילה אבל גר שנתגייר סוף הלילה ולא הי' חיוב עליו תחילת הלילה מנ"ל כשנתגייר סוף הלילה שיבוא עליו החיוב מיד לקראותה הלא כשהתחיל החיוב חכז"ל על העולם להקרות המגילה של הלינה לא הי' עליו התחייבות וכיוצא בזה חקרת במ"ח ח"ג (או"ח) סי' ל"ח בגר שנתגייר בתוך הפסח דדלמא אינו עובר על ב"י רק ז' ימים אמרה תורה שאור לא ימצא ולא ג' או ד' ימים וכאן עדיף מהתם

אהובי בני נ"י א"כ לפי דבריך אפי' בר ישראל שנעשה בר מצוה שנולד לפני י"ג שנים בלילה יהי' ג"כ פטור מקריאת מגילה דכאשר בא תחילת הלילה לא הי' בר חיוב הן אמת שהתומים בסי' ל"ה ס"ק א' הביא ראי' דאם נולד בסוף יום א' של ר"ה נעשה בר מצוה אחר י"ג שנים בתחילת יום א' דר"ה דאין מונין שעות דלא כהר"ר אלחנן ועיין בש"ך ח"מ שם וא"כ לשיטת הסוברים דמונין שעות ונעשה בר מצוה אחר שעה בלילה יהי' פטור מקריאת מגילה וכן נימא מי שנעשה בר מצוה באמצע שבת או ביוכ"פ אין חיוב עליו לשבות ולהתענות וכבר עמדתי על זה לפני רבות בשנים בחדושי וכבר רמזתי עליו בספרי ח"ר סי' ק"ב בד"ה ומי הוא זה יעו"ש

אמנם האמת הוא אשר מבואר בגמ' סוכה פ"ב דף כ"ו דקטן שנתגדל בתוך ימי סוכות חייב במצות סוכה וביאר בט"ז יו"ד סי' שצ"ו דהעיקר בכל המצות אשר מתחילה נותנו עול החיוב על אותו יום וכן בהבדלה החיוב ניתן עד יום ד' משא"כ באבילות דעיקר הוא על רגע מרירות ואז ממשיך אותו חיוב ז' ימים ואם לא חל באותו רגע לא חל עוד וכאשר הביא ראי' מן סנהדרין דף מ"ז דפח"ח מתוקים וערבים דבריו מאד ולכן במגילה דדרשי' אלקי אקרא יומם ולילה לא דומי' לי עיין בגמ' א"כ נותן מתחילה חיוב על הלילה כולו כמו בק"ש שהביא בט"ז שם יעו"ש וא"כ אם נתגדל בחצי הלילה או נתגייר בלילה לשיטות דסוברים דמהני גירות בלילה עיין במחצית השקל או לשאר שיטות אם עמוד השחר למגילה הוה כלילה חל עליו אז חיוב מגילה ודוק

ואוסף נופך בעזה"י דשם באבילות וכדומה אי אמרי' כיון דלא חל אז החיוב שוב לא בא עליו ושאני מגילה דבכל שנה בא החיוב זכרון הנס ותקנו אז להזכיר בקריאה ב' פעמים העיקר ביום דכתיב אלקי אקרא יומם המוזכר בקרא קודם חיוב הלילה דכתיב אח"כ ולילה לא דומי' לי א"כ ע"כ חיוב היום בודאי בא עליו וממילא בא עליו ג"כ החיוב של לילה אם נתגייר או נתגדל דאת"ל כיון דלא בא מיד תחילת הלילה לא חל עליו חיוב עוד אעפ"כ יהי' חייב בקריאה של אותו יום י"ד אדר אלא אפי' אם נתגייר באמצע יום או נתגדל באמצע יום חייב במגילה דמתחילה נותן החיוב קשור ביום י"ד אדר מה לי מי שנתחייב בתחילת הבוקר או בסוף מנחה עכ"פ יום י"ד אדר מביא החיוב ואין בו בבוקר רק מצות שזריזין ומקדימין למצות ועיין ברמ"א במת מצוה וחיוב מגילה והבן

וראה זה מצאתי כעת לאדמ"ו חת"ס ז"ל בא"ח סי' קע"ב שהעיר שהתינוק שנולד ביוכ"פ אחר י"ג שנים חייב בכניסות יוכ"פ יעו"ש שפי' דברי ראב"ד שבר תליסר מעל"ע ולא קאי על תענית מעל"ע יעו"ש

ועיין סברה מתוקה בטו"א בר"ה באבני מלואים דבשבת דיש מצוה לשבות כל היום א"כ כל שעה מביא החיוב על האדם אפי' נתגדל בשבת חייב משעה שנעשה י"ג שלימין כמבואר ביבמות דף נ"ד יען דחיוב שביתה הוא כל היום אבל באכילת מצה אם אוכל פ"א כזית פטור מלאכול עוד א"כ יש לחקור מי שהי' תחילת הלינה שוטה ונשתפה יהי' פטור דבשעה שחל החיוב הי' פטור שוב לא חל עליו החיוב רק גם זה אינו אמת דגם אי בחגיגה כולל תשלומין דראשון אבל מי שנתפשט ביום א' חייב דעל אותו יום כל עצמו של יום עיקר החיוב ואין שעה תשלומין על שעה דפח"ח וא"כ ה"ה בנידן דמגילה דכל הלילה הוה עצם החיוב ואין שעה אלא כל שם ליל י"ד הוה עצם עיקר החיוב ודוק

(ב) מה שהקשית אם הדין שצריך לקרוא ביום א' פעמים אחד לתשלומין הלילה כמו בתפילה א"כ מה חקר המג"א אם ישראל לא קראה עד עמוד השחר אם יקרא המגילה תיפוק ליה ממנ"פ או מעיקר החיוב או לתשלומין עכ"ד

בני נ"י לא אכניס עצמי בגוף הדבר שנימא יש תשלומין ביום תחת הלילה דכאן יש רק חיוב קריאת לילה וחיוב קריאת יום ואיך יהי' קריאת יום תשלומי חיוב לילה כיון דשם לילה פועל הקריאה ולא דמי לתפילה במקום קרבנות שיש תשלומין רק בלא"ה הלא מכח תשלומין צריך להקדים החיוב של עכשיו קודם תשלומין כמבואר בהל' תפלה וכאן אי אחר שעלה עמוד השחר לילה צריך להקדים חיוב של לילה אבל בכח תשלומין צריך לכווין לשם חיוב של יום ואח"כ יקרא שנית לתשלומין ודוק

ובחדושי חקרתי טעם דכל זמן שהוא מחויב בתפילה של עכשיו הוא עוסק במצוה שקבוע לה זמן עכשיו פטור ממצות תשלומין שהוא של זמן עבר דכל עוסק במצוה פטור ממצוה א"כ אם מקדים תשלומין לא עשה כלום דכל זמן שלא נפטר מחיוב אין עליו חיוב תשלומין רק אחר שהתפלל של חיוב עכשיו בא עליו גם תשלומין של תפלה שעברה אבל כשמוטל עליו תפלה של עכשיו לא חל עליו חיוב תשלומין כי חביבה מצוה בשעתא עיין מנחות דף ע"ב ואין בידו להקדים מצוה שלא בשעתא והארכתי כי תפילה בשעתא הוה תדיר קודם ואפי' אם נימא אם הקדים לשאינו תדיר מהני עיין מג"א סי' ק"מ היינו אם עכ"פ היום שווים בעיקר החיוב אבל כאן הוה אחד עיקר חיוב של עכשיו והשני רק תשלומין של העבר וק"ל וק"ו דקדים קריאת מגילה של יום דעיקר החיוב הוה רק של יום ודוק כי קצרתי

(ג) הערה אשר חדשת להמתיק למה ליכא שליחות על מצות שבגוף אשר עמד עליו אדמ"ו חת"ס ז"ל בא"ח סי' קפ"ב ואמרת יען דכלל גדול יש כל שאינו