מחנה חיים אבן העזר חלק ג שפט

ולפמ"ש למעלה נשאר עכ"פ נימא אוקמי החפץ על חזקה כאשר נעשה עיסה הי' מותר בודאי אפי' באכילה ובהנאה וא"כ עדיין הותר באכילה ובהנאה דנעשה אחר הפסח ולא נאסר כאשר נתחמץ ובחזקת קמייתא גם ספק דאורייתא מותר אפי' באכילה וכי תימא דלא הי' חזקת קמייתא בתורת פת א"כ אולי הוא פת עכו"ם ואסור באכילה ע"ז נאמר ספק דרבנן להקל אולי הוא ישראל שנאפה אחר הפסח וכי תימא לא ויש ספק דאורייתא עכ"פ לענין הנאה הוה ספק דרבנן להקל וקצרתי ודוק. סימן סה

שאלה אשר תלמידי הב' המופלג משה נ"י שאל מפי שנשאל ממנו מסוחר אחד שבא לבהכנ"ס ונזכר שלא עשה עירוב תבשילין והי' סמוך ללילה אם ילך לביתו לעשות עירוב תבשילין לא יהי' זמן להתפלל תפילת מנחה ואם יתפלל תפילת מנחה לא יבוא לביתו עד הלילה מה יעשה אי תפלת מנחה קודם עירוב תבשילין או יקדים ערוב תבשילין לתפלת מנחה עכ"ה

תשובה בודאי אם האיש דר בהעיר אשר יש שכן שיוכל להקנות קמחו לאחר בוודאי תפילת מנחה עדיף דלא יתבטל מעונג יו"ט ושבת דיתן קמחה לאחר במתנה במשיכה כמבואר במג"א סי' תקכ"ז ס"ק א' יעו"ש אבל אם דר ביחידות בכפר שליכא שכן להקנות במשיכה וקנין סודר אסור אז יש מבוא לשאלה כדת מה לעשות אם לרוץ לתוך ביתו או להתפלל מנחה

ונראה לפום רהיטא דתפילת מנחה קודם דהוא תדיר בכל יום ויום ומצות עירוב הוא רק מצוי כשחל יו"ט ושבת יחדיו או זה אחר זה וא"כ תדיר קודם ונדחה מצות עירוב ודוק

אך א"כ יפלא למה הצריך המג"א בס"ק א' להוציא טעם דיוכל להקנות קמחו לשכנו משו"ה יקדים תפלת מנחה תיפוק ליה דמנחה תדיר ומחויב להקדימו וצע"ג

ועלה בדעתי כיון דתפילת מנחה אם נאנס יש לה תשלומין אחר תפילת מעריב להתפלל שתים אחר תפילת חובה יוכל להשלים תפילת מנחה הגם שעכשיו יו"ט כמבואר בסי' ק"ח שמתפלל שתים של שבת ובמ"ש מתפלל שתים של חול א"כ נגלה שמצות מנחה אינו מתבטל לגמרי ומצות עירוב יהי' מתבטל לגמרי א"כ לו יהי' דתדיר קודם לשאינו תדיר וה"ה דתדיר קודם לדחות לשאינו תדיר היינו אם לא יהי' לתדיר תשלומין אבל אם יש לתדיר תשלומין ולשאינו תדיר אין תשלומין אז האינו תדיר קודם וישלם תפלת מנחה בלילה דוגמא במ"א סי' תרנ"ו דקדים לקנות אתרוג ויפדה בנו פ"א שאתרוג מצוה עוברת ופדיון אינו עוברת מבואר בקדושין דף כ"ט יעו"ש וה"ה כאן מנחה אינה עוברת דיש לה תשלומין ומצות עירוב אין לה תשלומין והבן זה ב"ה ומצאתי ראי' בשאג"א סי' י"ט אם יש לפניו תפילת מנחה ותפילת מוסף יתפלל מוסף דתפילת מנחה יש לה תשלומין במעריב ומוסף אין לו תשלומין ויש לי להאריך על דברי שג"א הרבה ואכ"מ

אמנם נפלא בעיני א"כ מאי חידש המג"א דתפילת מנחה קודם שיוכל להקנות קמחו לשכנו הלא הגם שיהי' לו מה לאכול עכ"פ ע"י תפילת מנחה נתבטל ממצות עירוב הלא טוב שיקדים מצות עירוב וישלים מנחה בערבית שיתפלל שתים וצע"ג

והרהרתי בלבי הלא בלא"ה קשה לי מהכ"ת לבעל תפילת מנחה בעבור לעשות עירוב הלא העירוב הוא תיקון שיוכל להתענג בשבת הבע"ל שיהי' יוכל לבשל ולאפות מיומא טבא לשבתא א"כ תפילת מנחה הוא חובת שעתא של חיוב יום זה מהכ"ת לדחות חיוב מצוה בזמנה בעבור לתקן עונג שבת אשר יבוא למחר עיין מנחות דף ע"ב חביבה מצוה בשעתא ועיין ר"ן פר"א דמינה דיכול למול הגם שיוצרך אח"כ לחלל שבת בהשתפך חמימא ועיון במג"א סי' רמ"ז ועיין בש"ך יו"ד סוף הל' מילה ק"ו שלא יבטל תפלת מנחה מצוה בשעתא בעבור שיהי' יוכל לקיים מצות עונג שבת אשר יבוא בעתיד ולא יוכל לבשל מיו"ט לשבת וצע"ג

רק הא גופה חקר המג"א דהלא כאן לא יובטל מתפלת מנחה דאם נאמר דמשום עונג שבת יקדים יש לעשות עירוב מאשר יעמוד להתפלל מנחה א"כ נא הוה פושע ויוכל להתפלל ערבית שתים א"כ טוב לעשות עירוב שלא יתבטל מעונג שבת לכן החכים המג"א שיוכל להקנות קמחו ולא יתבטל מעונג שבת וכ"ת עכ"פ לא יהי' לו מצות עירוב ע"ז נאמר חביבא מצוה בשעתא עכשיו הוא זמן תפלת מנחה בשעתא חובות היום וגם תדיר קיום מצות תפלת מנחה מקיום מצות עירוב ודוק

ודע דאין לדמות עירוב לנר חנוכה בערב שבת שחידש הט"ז סי' תרע"ג ס"ק ט' דנחשב בעוד יום זמנו ממש מצוה ממש ונא הכשר מצוה יען דבתוך ח' ימים יש ע"כ שבת ובשבת א"א להדליק וע"כ תקנו הזמן בעוד היום גדול יעו"ש דפח"ח וה"ה דנאמר דע"כ עשיות ערוב תבשילין צריך להיות בעיו"ט ומטעמים הנאמרים בביצה פ"ב יע"ש וא"כ נחשב עשיות עירוב ג"כ לחביבא מצוה בשעתא כמו מנחה זה שיבוש גדול דשם תחילת מצות הדלקת חנוכה ע"כ נתקן ביום ע"ש להדליק בעוד יום אבל בעירוב תבשילין הכי מצוה לעשות עירוב תבשילין בזמן מנחה הלא יוכל לעשות עירוב אפי' בשחרית ואפי' מיו"ט אחד לחבירו עיין בש"ע או"ח סי' תקכ"ז סעיף י"ד ודוק כי קצרתי

סוף דבר הכל נשמע נ"ל אם דר בכפר יחידי וא"א להקנות קמחו ירוץ לעשות עירוב ויתפלל ערבית שתים כנלענ"ד

ואחרי התבוננות חשבתי הלא בשנה הזאת חל יו"ט יום ה' יום ו' א"כ יכול להתנות ביום ה' ולעשות עירוב תבשילין אם היום קודש ולמחר חול בודאי יכול לאפות ולבשל על שבת הבע"ל ואם היום חול ולמחר קודש א"כ היום עיו"ט ועושה עירוב תבשילין בעיו"ט שיוכל לאפות ולבשל למחר ביו"ט על שבת וא"כ למה יבטל היום תפלת מנחה בשעתיה בעבור שיוכל להשלים בערבית להתפלל שתים והגם שרמב"ם פ"ו מהל' יו"ט הל' ט"ו כתב יען שבקיאין בקבוע דירחא נא יניח ע"ת ביו"ט יע"ש וראב"ד השיג עליו והכ"מ מיישב דבריו שלא יוכל לומר אם היום חול דיודע דהיום קודש ובלי אמירה כלל יש בו אזהרה במנהג אבותיכם יע"ש ובש"ע סי' תקכ"ז סעיף כ"ב הביא דעת הרא"ש שמתיר להתנות ועיין בעט"ז היינו להחמיר אבל לבטל תפלת מנחה בשעתיה מפני מצות עירוב בודאי יש בו לחוש הלא יכול מן הדין להתנות למחר רק מצאתי בבינה לעתים מהגאון ר' יהונתן זצ"ל שכתב אם הטעם שיאמרו מיו"ט לשבת אין אופין ק"ו מיו"ט לחול אז מדינא אסור להתנות ביו"ט יע"ש דפח"ח וא"כ יש פנים לחקור גם בכה"ג שחל יו"ט יום ה' ויום וי"ו ודוק כי קצרתי. ופשוט אם יכול להתפלל ג' ראשונות וג' אחרונות ובאמצע לקצר ראש וסוף הברכה שיקצר הש"ע וירוץ לעשות