מחנה חיים אבן העזר חלק ג שפה

קודש ודומה לנזיר שכל אשה שרוצה לקדש שמא היא האשה האסורה לו ודוק

ובזה יש לי הערה על דברי שעה"מ סוף הל' מגילה שאמר סתם עיר קורין המגילה בי"ד דהולכין אחר רוב עירות שאינם המוקפים ומביא קו' הא קבוע כמחצה על מחצה יעו"ש ולפמ"ש יש לפלפל עליו

ואגב גררא אזכיר כעין חילוק זה אשר חקרתי על חקירת טו"א בר"ה דף כ' בד"ה אמר ליה שנתקשה איך אחד נאמן לומר דעברוה לאלול הא רוב שנים אין אלול מעובר הא ע"א אינו נאמן נגד חזקה ק"ו נגד רובא והערותי נגד רוב שהוא בעולם אין ע"א נאמן אבל נגד רוב שאינו בעולם והעד מברר שהשנה הזאת היא ממיעוט נאמן ע"א לברר ואעתיק מה שכתבתי בגליון טו"א שם וז"ל ולדעתי הא השנה הזאת אשר מעיד העד שעברוהו לאלול הזה לא הי' בעולם ולא נכנס בתוך הרוב עם השאר שנים דהא השנים הולכים זה אחר זה וא"כ הגם שברוב השנים שעברו לא יהי' אלול מעובר ואם לא הי' בא עד שאומר שבשנה הזאת נתעברה אלול היינו סומכים שזאת השנה הוא ג"כ כמו רוב השנה שעברו אך כיון שעד כשר מעיד שהשנה הזאת היא ממיעוט שנים שעברוהו לאלול ולא נכנס השנה הזאת ברוב השנים למה לא יהי' נאמן והלא אפי' אם הרוב והמיעוט בעולם יחדיו הוה הדין דע"א נאמן לומר שעל בהמה הזאת אמר השוחט או הבודק שהיא טריפה אם אין השוחט ובודק לפנינו אשר מכחישים לאותו העד ואעפ"י שבלי עדות העד רוב השוחטים שוחטים שפיר ורוב בהמות אינן טריפות אעפ"כ נאמן ע"א לומר שבהמה הזאת אמר השוחט ובודק שיצא מהרוב וק"ו שע"א נאמן לומר ששמע מפי הב"ד שאלול שנה הזאת מעובר דלא כמחבר שכתב אם ע"א אמר ששמע מפי הב"ד הי' רק מחמירין על עצמן אלא הי' נאמן בתורת עדות וק"ו אצל עיבר האלול שאינו הרוב והמיעוט כאחת בעולם ודוק ואין הגליון מספיק להאריך כאן

ואולי סובר הגאון טו"א בהיפך דיש סברה בשלומא אם העד מעיד בדבר שהוא רק בירור המיעוט שיש בעולם הגם שיש ג"כ הרוב בעולם כגון בטריפות דידענו שמיעוט בהמות טריפות בעולם וכן יש מיעוט שחוטות ונתגלה בשחיטה עיין משמרת הבית בהבנת רוב מצוין אצל שחיטה מומחים רק רוב ולא כל אז ע"א נאמן לברר המיעוט מתוך הרוב אבל בעיבר אלול דאין המיעוט עם הרוב בעולם אמרי' דאין ע"א נאמן דשנה הזאת יצא מסדר רוב שנים דנתעבר אלול ודו"ק. סימן סג

שאלה אירע שיום אחרון של פסח הי' ביום ג' ובעש"ק אחרי כן לוקח אצל נכרי יערבען לחמץ עיסה על לחם משנה לשבת ובשבת קודש בצהרים נתנה האשה על לבה כי לא חששה כי הגעזעלנשאפט אשר עושים היערבען יש בהם כמה ישראלים אשר להם שותפות בו ובודאי לא מכרו א"כ הוה חמץ שעבר עליו הפסח שאסור אפי' לאחרים משום קנס אם לפסוק מלאכול אותן חלות בסעודה שלישית אחר תפילת מנחה אשר הוכן לסעודה הזאת

תשובה חקרתי להתיר בעזה"י דלכאורה קשה מנ"ל דאפי' חמץ של שותפות ישראל דעובר עליו בב"י הלא כתוב לא יראה לך חמץ דווקא של יחיד אבל בשותפין אין אחד עובר ומבואר בט"ז סי' תמ"ה ס"ק ה' שהשיג על הב"ח שרצה נפרש הגם שיש הבדל בין חמץ בחצר של רבים ובין חצר של יחיד וכתב הט"ז וז"ל ואינו מתיישב בזה דשותפין חייבין ממש כמו אדם אחד לכל מילי עכ"ל וראיתו בחק יעקב שם בס"ק י"א שכתב וז"ל ואין להקשות דהא כתיב לא יראה לך חמץ ומתיבת לך יש למעוטי דשותפין וכדאיתא בחולין דף קל"ו ועיין תוספות סוכה דף מ"ב י"ל דהא כתיב תשביתו שאור מבתיכם דמשמע דאפי' דשותפין ולך למעוטי של הקדש ושל אחרים כדאיתא שם בפסחים עכ"ל א"כ קשה נימא תינח דשותפין של ישראל דכל ישראל נקרא בלשון יחיד עיין רש"י בחולין דף קל"ה בד"ה למעוטי שותפות דעכו"ם וכתב וז"ל אבל דישראל מיוחד לך קרינן ביה הואיל ושניהם בני חיוב וכל ישראל קרואים בלשון יחיד עכ"ל והוא סברת הגמ' שם עמוד שני עכו"ם לאו בר חיובא יעו"ש ברש"י בד"ה ישראל בר חיובא וא"כ תינח שותפות ישראל אבל שותפות עכו"ם עם ישראל מנ"ל והא דכתיב תשביתו שאור מבתיכם הוא שותפות ישראלים רבים אבל שותפות גוי וישראל מנ"ל דעובר עב"י או על עשה דתשביתו הלא בגמ' שם בחולין מחדשים סברה הזאת דשותפות ישראל הוה לחיוב ושותפות עם גוי פטור וצע"ג

ועלה בדעתי למה כתבה התורה תשביתו לשון רבים לרבות שותפות הלא אפי' הוה כתבה התורה תשבית שאור מבתוך הוה ג"כ שותפות ישראלים רבים מחויבים כמו דכתבה התורה ולא יראה לך שאור ואעפ"כ שותפות ישראלים עוברים על בל יראה כסברת רש"י לך קרינן הואיל ושניהם בני חיוב א"כ ה"ה אם כתבה התורה תשבית שאור מביתך הוה ידעי' דשותפות הוה כיחיד ואעפ"כ כתבה התורה תשביתו שאור מבתיכם הוא לרבות אפי' אם גוים בשותפות הישראלים מחויבים עכ"פ בעשה דתשביתו ודו"ק

אך לפ"ז יהי' דין חדש דחמץ של ישראל וגוי בשותפות אין הישראל עובר בב"י רק מחויב בעשה דתשביתו וא"כ אם לא מכר הישראל חלקו עבר רק בעשה דתשביתו וא"כ אם עבר עליו הפסח אינו אסור בהנאה דהלכה כר"ש דמן התורה מותר החמץ אחר הפסח רק קנסא קנסו רבנן הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא עיון פסחים דף ל' וא"כ דווקא אם עבר על הלאו של בל יראה קנסו אבל אם עבר רק על עשה דתשביתו לא קנסו רבנן ומותר חמצו לאחר הפסח ודו"ק

ומצאתי ראי' דעל עבירת עשה דתשביתו לא קנסו בשו"ת פנ"י א"ח סימן י"ב שצוה למי שלא מכר חמצו להשליך בחוץ ויקח גוי ומותר לאחר הפסח הגם שלא קיים מ"ע דתשביתו ודו"ק

שוב עלה בדעתו דלכך עובר אפי' בבל יראה אם הי' לישראל שותפות עם עכו"ם דכל דבר חמץ אפשר לחלק וא"כ הוה כמאן דכבר נפלג דאמרי' בסנהדרין דף קי"ב בגמ' אמר רב חסדא בהמה חציה של עיר הנדחת וחצי' של עיר אחרת אסורה עיסה חצי' של עיר הנדחת וחצי' של עיר אחרת מותרת מאי טעמא בהמה כמאן דלא פליגא דמיא ועיסה כמאן דפליגא דמיא וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' עכו"ם הלי"א יעו"ש ועיין בכ"מ הי"ט וא"כ אם להקל סמכי' כמאן דפלג דמיא ק"ו דאמרי' כמאן דפליג דמי' להחמיר לומר שנקרא שלך לעבור עליו בבל יראה לך חמץ הגם דיש נו שותפים גוי בכל זאת חלק ישראל כמאן דמופלג ועובר הישראל עב"י לך חמץ דלא כחק יעקב דילפי' מן תשביתו לשון רבים וצע"ג (ועיין ברמב"ם פ"ו מהל' בכורים גוי