מחנה חיים אבן העזר חלק ג שפב

נינהו כי מסמכינן להו בהדי נבילות וטרפות הו"ל רובא א"נ מע"מ וכ"כ הרשב"א דאמרינן סמוך תרי מיעוטא ואף דתוס' ור"ן ורשב"א תי' שם עוד תירוץ אחר יש לומר כמש"כ רשב"א דאין לשון הש"ס מדוייק לפי' זה אבל בגוף הסברא אמרינן סמוך תרי מיעוטי כ"ע מודים ועיין כיו"ב במס' ברכות דף נ"ג ע"א מיעוטא לכשפים ומיעוטא לגמר את הכלים אשתכח דרובא לאו לריח עבידי ועיין בפליתי סי' ט"ו ס"ק ג' וא"כ קשה בהאי דקיי"ל רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם ואף דאיתא בטושו"ע יו"ד סי' א' ס"א באם הוא לפנינו צריך לבודקו מ"מ לכ"ע היכי דליתא למיבדק סמכינן על רובא וכאמוראי דחולקים על רבינא וכן קיי"ל בחולין דף י"ב ע"א באבדו גדייו ותרנגוליו ומצאן שחוטין במקום שרוב ישראל מצוין מותרין כדאי' ביו"ד סי' א' ס"ד הא כתב הרשב"א במשמרת הבית דף ו' דאיכא מיעוט מומחים ששוהין או דורסין או מגרימין בדרך המקרה בנפלה מידו הסכין או עוף או שהי' סכין רעה ודורס שאין ברית כרותה למומחין שלא יעפו ולא ייגעו ולא ישיגו סבה בשחיטה ועיי"ש וא"כ האיך יש לו שם רוב כיון דאנו דנין על השחיטה אם נעלה בהכשר נימא סמוך תרי מיעוטא בהדדי מיעוט שאינן מומחין ומיעוט מומחין שפוסלין השחיטה במקרה והאיך סמכינן על רובא היכא דליתא השוחט קמן או באבדו גדייו ותרנגוליו דאולי לא נעשה השחיטה בהכשר עכ"ל

ונלע"ד לתרץ בעזה"י בכמה אופנים כשאר אבאר ברצות ד' (א) בשלומא בבצים הגם שעופות טהורים מרובים מן הטמאים אם נצרף בצים מן עופות טהורות שהם נבילות וטריפות עם בצים מעופות טמאים יהי' מחצה על מחצה דאם באמת הביצה מן נבילה וטריפה היא אסורה בודאי וכן אם הביצה מן עופות טמא אסורה בודאי א"כ יש שני מעוטים המצטרפים להחזיק בהבצים בספק איסור כמובן אבל במצא תרנגוליו וגדייו שחוטין אזלינן בתר רוב המצויין אצל שחיטה מומחה ונעשו גדייו ותרנגוליו שחוטים כדין ואם תחוש שיש שגם מן המומחים מיעוט מכשילים אשר יהי' השחיטה פסולה נאמר הלא גם אם השוחט אינו מומחה בכל זאת אפשר דשחט שפיר שלא אירע בשחיטתו שום פסול מן ה' הלכות למשה מסיני א"כ המעט שאינם מומחים אעפ"כ שחטה שפיר הנה כנגד מיעוט מומחים שיוכל לבוא להם פסול בשחיטתם יש מיעוט כנגד מיעוט ונשאר עוד רוב מצוין אצל שחיטה מומחין ודוק

(ב) בשלומא בבצים חידש הר"ן דינו דמנ"ל ידעינן דרוב עופות טהורין הכי ידענו סך עופות טהורין וסך עופות טמאין דנימא דרוב בצים באין מן העופות טהורין רק מדכתבה התורה הטמאים בשמם ולא הזכיר שמות עופות טהורים כמו שכתבה התורה בבהמות ע"כ דכלפי שמיא גלוי דעופות טהורין מרובין מן הטמאין ומזה לא ידעינן רק דטהורות מרובין ואולי אפשר הטהורין כעת (ג"כ) יותר מן הטמאין וא"כ אם נצרף מיעוט בצים מן העופות טריפות יהי' כנגד מיעוט אשר הטהורין מרובים מן הטמאין והוה כמחצה על מחצה אבל בשוחטין לו יהי' שיכול לבוא גם למומחין דרך המקרה מכשול שיהי' שחיטתו נבילה אבל עכ"פ ידענו שרק אחד מאלף אשר מצוין אצל שחיטה ימצא רק אחד מהם שלא יהי' מומחה וגם לאחת מן עשרת אלפים עופות אשר ישחט השוחט מומחה יקרה המקרה שיבא להמומחה שיתעלף ויתעף או שיפול מידו הסכין בתוך השחיטה וכדומה א"כ גם נצרף השני מיעוטים האלה נשאר עוד רוב גדול שרוב מצוין אצל שחיטה מומחין דרוב גדול וחזק הוי' אשר השני מיעוטין לא יגרע כחו ודוק

(ג) עוד נ"ל לחדש הגם דבבטח יוכל לבוא גם למומחה מכשול באחד המכשולים אשר סיפר הרשב"א היינו באיזה שנים זה אחר זה אשר השוחט ישחט בכל ימי חול יוכל לבוא באחד הימים ובאחד השחיטות אשר ישחט בכל יום כמה עופות וגדיים ובהמות יארע פעם אחד מכשול אבל ברוב ימים אשר ישחט לא יבוא למומחה אחד מן המכשולים וגם ברוב שחיטות בכל יום לא יבוא למומחה מכשול א"כ ביום שמצא תרנגוליו וגדייו שחוטין אזלינן בתר רוב המצוין אצל שחיטה מומחים הם ואמרינן שהיום מן רוב ימים שלא יארע שמומחה יכשול בשחיטה ואזלינן בתר רוב שחיטות אשר יצאו מן המומחה בכשרות אפי' באותו יום המה כשרות והבן [ועיין פרק כלל גדול]

(ד) גם נראה לי בשלומא בבצים בודאי יש מיעוט עופות טמאים אשר יטילו בצים וגם יש בבטח מן עופות טהורין מיעוט בצים אסורין א"כ מצטרפין השני מיעוטים אשר המה שניהם יחדיו בעולם אבל במצא תרנגוליו וגדייו שחוטים הכי ברור הוה שביום ההוא נמצא בעולם מיעוט שוחטים שאינם מומחים אשר שוחטים או הכי ברור הוא שיארע גם משוחטים מומחים מכשול וכי שני מעוטים שאינם ברורים שבודאי המה בעולם לא יוכלו לדחות רוב שהוא ודאי וברור בעולם ודוק

וראה זה מצאתי לאדמ"ו הגאון אמרי אש ז"ל בא"ע סי' צ"ו בד"ה אשר כתב וז"ל ואולם לכאורה הרי במכה אביו גופא איכא לפי תלמודן שם תרי מיעוטא דלמא לאו אביה ודלמא עדי עריפה הן והוה עדות שאי"ל ולפענ"ד נראה ברור דהר"ן לא אמר דחיישינן לשני מיעוטא רק בכה"ג דהתם דאיכא מיעוט עופות טמאים ומן הטהורים עוד נגרע דיש ביניהם וודאי מיעוט טריפות נמצא דאין לומר רוב בצים מותרות דאיכא תרי מיעוטא בצים אסורות בבירור משא"כ כאן דל"ל דודאי איכא דלאו אבוה ומאותם שהם כשרים בני אבותם וודאי איכא סריסים כיון דנגד כל אדם איכא רוב גמור ואינו נגרע בבירור מן המיעוט וכיוצא בזה כתב הרשב"א במשמרת הבית דפוס ברלין דף ה' ע"א מסופו] דלכך חוששין בהלך בעלה וצרתה למד"ה דאסורה לשוק אף לרבנן לדעת הרי"ף וסיעתו דמיעוט אינן מתעברות ומאותן דמתעברות איכא מיעוט דמפילות לכך אף לרבנן חוששין כיון דנגרע בבירור מן הרוב וזה לא שייך במיעוטא דלאו אבוה הוא ומיעוט דסריס דאין שייך לצורפן כיון דאיכא נגד כל אחד רוב גמור ואין בירור שיש שני המיעוטין יחד לעולם אף על פי שיוכל להיות אבל אינו ברור כמו בבצים דבודאי במיעוט טהורים מיעוט טריפות עכ"ל אודה ד' הרי שפתיו ברור מללו הבדל בזה וכאן עדיף ביותר דשני מיעוטין אינם ברורים שהמה בעולם או יבוא בעולם כלל והבן וכעין זה השגתי בגליון הפלתי ביו"ד סי' ט"ו בד"ה בחדוש דחפץ לדמות לדברי הר"ן בדלא שהה יש תרי מעוטי דלמא במקום נקב קשחט ודלמא נפל הוא יעו"ש ולדעתי לא דמי לדברי הר"ן ודוק. סימן ס שמחת פורים וכל טוב לההמ"ג הרב ר' דוד נ"י אב"ד בק"ק איללאווא

אחד"ש קבלתי אתמול מבע"ד מכתבו נפשו בשאלתו להשיב מיד אירע ר"ל מעשה שהלך איש סוחר ירא ד' מרבים לעשות חשבון עם השררה מעבר לנהר וואג ובאותו