מחנה חיים אבן העזר חלק ג שעח

ובמזרחי בראשית פסוק ומכל חי אפי' שדים כתב וז"ל ומכל חי אפי' שדים בב"ר דאל"כ לא לכתוב קרא אלא מכל בשר כדאמר קץ כל בשר לשחת כל בשר ויגוע כל בשר מכל החי ל"ל אלא להודיעך שאפי' אותן שאין להם בשר וגויה אלא החיות בלבד שהן השדים הביא אל התיבה להחיתן שלא ימותו במבול שגם הם מתים כבני אדם כדאיתא בחגיגה עכ"ל ועיין רמב"ן ע"פ ע"כ יעזוב איש את אביו וגו' ועיין במזרחי שהשיג עליו מגמ' סנהדרין הנ"ל ודוק

ומה שחידש מהר"ם לובלין דרוח ושד לא נקרא איש והשיג עליו הגאון ר"ח כהן ז"ל מגמ' מגילה דפריך ע"פ והנה איש עומד לנגדו ודלמא שד הוה יעו"ש וכבר הובא שם שהגאון מלבוב השיג עליו בזה דבאמת שהי' מלאך שפיר כתב הקרא והנה איש עומד לנגדו יעו"ש ואביא ראי' לדברי מהר"ם דשד לא נקרא איש דעיין במדרש רבה רות סי' מ"ח וז"ל אמר לה מי את רוח או אשה אמרה אשה עכ"ל הרי שרוח נקבה לא נקראת אשה ה"ה רוח זכר לא נקרא איש כמובן

סוף דבר על משמרתי אעמודה שיפה פסקתי שלא לגלות הדבר הן מהיתר מהר"ם וגם מסניפי היתר אשר חקרתי בעזה"י

וראה זה במדרש רבה בראשית פרשה כ' וז"ל ר' סימן אמר אם כל חי אמן של כל החיים דאמר ר"ס כל מאה ושלושים שנה שפירשה חוה מאדם הי' רוחות הזכרים מתחממים ממנה והיא יולדת מהם ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו עכ"ל הרי משמע שחוה הולידה שדים אשר נתעברה מרוחות הזכרים דלא כמ"ש למעלה בהבנות הרשב"ם אבל מגמ' עירובין דף ח"י וברש"י שם לא משמע כן אלא שנעשו מזרע אדם אשר יצא לאונסו רוחות יעו"ש ופשיטא בתר גמ' דידן אזלינן דאין למדין הלכות מן אגדות אם אם התנגדות מגמ' כנגד המדרש עיין תוי"ט בזה בזרעים ברכות פ"ה מ"ד] דאל"כ למה הביא הגאון מהר"ח הכהן מפירוש השני של רשב"ם ולא הביא דברי הנ"ל רק דאין למידין הלכות מן אגדות ודוק. סימן נו

הלום ראיתי הלכה למעשה בשו"ת צמח צדק סי' ע"ט שכתב בד"ה אבל למעשה וז"ל אבל למעשה נ"ל להורות בנידן דידן שצריך הבעל להוציאה בבא לצאת ידי שמים אי מהימן לו כבי תרי לפי שאין הגדות העד הזה דומה להגדות העד דעלמא העד זה מתפעל לומר שזנתה בודאי כאלו הי' רואה עין בעין שזנתה אעפ"י שבאמת לא ראה מידי מ"מ הוא מתאמץ לומר שלא יהי' מפקפקים בדבריו כלל כי ידוע מאותן ענינים ששמע שבודאי זנתה ואע"ג דאינו יכול להגיד לנו אותו עניני ניאוף שיהי' משמע לנו מאותן הדברים שזנתה בודאי כדמשמע לי' מ"מ הוא יודע בעצמו מה ששמע מהוויית ההם שלא הי' אלא זנות ממש וכיון שהוא כה"ג נ"ל שצריך להוציאה בבא לצאת ידי שמים אי מהימן לי' כבי תרי וטעמא דמסתברא הוא דהרי אנו רואים שהעיד הזה מתאמץ בדבר לומר שזנתה ודאי ומה לו ולצרה זו יעיד ויגיד דבריו כהווייתן מה ששמע קול תנועה והרגשה גדולה ושנראה ונדמה לו שזינתה ממש והב"ד יפסקו כפי ראות עיניהם ולמה הוצרך ולהתפעל ולהתאמץ לומר שידוע לו שבודאי זנתה ושלא יהי' מפקפקים בזה אלא ע"כ צריכים אנו לומר שעושה כן מפני שקנאת ד' צבאות תעשה זאת שיודע הוא האמת והאמת יעשה דרכו או שעושה כן להכעיס לאוסרה על בעלה וכיון דהכי הוא א"כ שפיר קאמרי' אי מהימן לי' האי עד כבי תרי שצריך להוציאה משום דאי האי עד מהימן לי' כבי תרי תו לא חשדינן אותו שיעשה כן להכעיס שהרי מהימן לי' אלא שאומר כן על צד האמת לכך צריך הוא להוציאה וטעמא דמסתבר הוא עכ"ל היוצא מזה יען כי העד מתאמץ לאמור שידוע לו שבודאי זנתה ושלא יהי' מפקפקים בדבר א"כ אי העד מהימן לי' כבי תרי לא חשדי' לי' שעשה כן להכעיס וצריך הוא להוציאה

ובלבבי לא כן הוא הגם שראות עיני הוא כעין רחש כנגד עין ארי דבי עילאה בכל זאת אגלה דעתי לקולא בעזה"י

הנה בקידושין דף ס"ו בהאי סמיא שאמר ליה מר שמואל אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקע ועיין בא"ע סי' קט"ו ובב"ש ובפי' הגאון מווילנא מדלא אמר אי מהימן לך שזינתה למה אמר לו אי מהימן ליה כבי תרי מזה ילפי' שצריך להיות נאמן לו בכל ענינים יעו"ש

ולדעתי בהבנת אי מהימן לך כבי תרי ולא אמר אם מהימן לך שנאסרה שבו מקור הדין דכלל גדול בתורה תרי כמאה אם מאה מכחישים שנים הוה ספק השקול דתרי כמאה ותרי אפי' כאלף אם יעידו אלף אנשים כנגד תרי הוה ספק השקול ועיין בנב"י ח"ר א"ע סי' ס"ו יעו"ש ולא עוד אלא אפי' אם המאה או האלף המה תלמידי חכמים גדולים ומצדיקי רבים אפי' חוזים ונביאים ותרי המה מעמי הארץ סוחרים וכנעני ארץ בכל זאת המה שקולים התרי כמאה ועיין ברמב"ם פ"ז מה' יסודי תורה ועיין ברמב"ם בהל' עדות

וא"כ הגם שרב שמואל חידש הגם שאין דבר שבערוה פחות משנים דילפי' דבר דבר אפי' הכי אם איש אחד נאמן עליו צריך לגרש אשתו לצי"ש זה דווקא אם כ"כ נאמן אצלו כבי תרי שאפי' אם מאה אנשים צדיקים יכחישו אותו יהי' אצל הבעל ספק השקול מי משקר אם האיש הלזה משקר או המאה האנשים משקרים שנחשב בעיניו כאלו מאה עדים יכחישו תרי עדים אז נאמן האיש שיגרש אשתו לצי"ש אבל אם לא מהימן אצלו כבי תרי שאלו יכחישו שני עדים וק"ו מאה אז לא יהי' אצלו עוד ספק השקול שיאמין לצדיקים וחסידים יותר מאיש הזה אז אין לו נאמנות כבי תרי ולא צריך להוציאה בגט דאין דבר שבערוה פחות משנים ואפי' לצי"ש לא צריך לחוש אם העד אין לו נאמנות כבי תרי כנלענ"ד בעזה"י בהבנת חכז"ל ודו"ק

ועוד נ"ל להוסיף בהבנת אי מהימן לך כבי תרי היינו שלא יהי' צריך הוכחה שאמר האיש אמת כמו שנים עדים נאמנים בדיבור פיהם בלבד דכתיב על פי שנים עדים וחידש התוס' בקידושין דף מ"ד בשם הר"י אם צריך שבועה שוב אינם נאמנים דכתיב עפ"י שנים עדים יעו"ש ה"ה העד שידע שתהי' אשתו אסורה צריך להיות נאמן עליו עפ"י דיבורו לבד ולא שצריך הוכחה יען שמתאמץ העד לומר שזינתה בודאי הגם שלא ראה בעיניו רק שמע קול תנועת תשמיש והי' לו להגיד אשר שמע והב"ד יפסקו כפי אשר יתן ד' בלבם למה מתאמץ לומר לב"ד שלא יפקפקו בדבר שבודאי זינתה אלא עכ"ח קנאת ד' תעשה זאת שיודע האמת א"כ אין זה נאמנות כבי תרי שצריך להאמין לעדות על הדיבור שיצא מפיהם בלבד כך צריך להיות הע"א נאמן אצלו יען שיצא העדות מפיו כנלע"ד בעזה"י ודלא כצ"צ וחלילה להורות כנגד גאון ישראל ובאתי רק להרחיב גבולי תורה.