מחנה חיים אבן העזר חלק ג שעד

הזאת אין מקבלת הריון להוליד בר קיימי' אין זה מיעוט להצרף לספק נקבה דא"כ מוציאין אנו את האשה מחזקת הטבע של רוב נשים בעולם שיולדות לבעליהן זרע קיימא (ב) שמן הנשים אשר שלימין בטבע שמתעברות ויולדות יש רבות עשו חיל להוליד זרע רב ומיעוט אשר לא מולידין זרע רב א"כ יש מיעוט דלמא לא נתעברה עוד ואת"ל נתעברה דלמא נקבה ודוק והדבר צריך עוד לצרף מסוגי' הש"ס בדף קי"ט שמדמה רישא לסיפא רק שם אזלי' לר"מ דעכ"פ מיעוט יש מכח רוב נשים שמתעברות ויולדות זרע רב אפי' ודוק כי קצרתי ויש בזה להסביר דברי הנמ"י ביצאה מליאה חוששת שנתקשה בהם הנב"י שם בסי' קמ"ה וקצרתי כעת

ואמרתי להוסיף עוד דיש ס"ס היינו רוב להתיר ספק אם הוליד עוד זכר ואת"ל דהוליד דלמא מת והגם דשמא מת לא חיישי' עיין גיטין דף כ"ח זה דווקא אם אנו דנין על גוף אשר ידענו שהי' חי רק אנו חוקרים שמא אותו איש או אשה אשר הי' חיים לפנינו בעולם מתו אמרי' מי שהי' נו חזקת חי לא חיישי' שמא מת דאוקמי אותו על חזקת חי הגם שבכל יום מתים כמה וכמה בעולם אמרי' אלו שמוחזקים בחזקת חי המה עומדים קיימים אבל אם אנו לא החזקנו בו שהי' חי פעם אחד רק אנו חוששין שמא נולד מן האיש או האשה זרע זכר יען דרוב נשים מתעברות ויולדות א"כ דלמא הך אשה הולידה ג"כ מן בעלה ברוב שנים אז אמרי' דלמא מת אותו בן ברוב שנים הנ"ל אטו ליכא מיעוט ילדים שמתו בנעוריהם ברוב שנים כשם שאתה חוקר שעפ"י הטבע נולד ה"ה יש לך לחקור שעפ"י מהלך הטבע מת שמרוב הנולדים בר קיימי' יש שימותו בני שני או חמשה שנים עכ"פ אין נשאר בעולם יבם והגמ' ביבמות לא הזכיר מיעוט מתים יען דבגמ' אזלי' אם יש לחקור רק בזמן קצר דלמא מיעברא אבל אם אנו דנין שע"י רוב נשים נולד בן זכר אמרי' דלמא מת ברוב שנים ובשעה שנשאר האשה לבעלה כבר מת דכמו דלא ידעי' אם נולד ברוב שנים כך לא ידעי' אם לא מת ברוב שנים ואת"ל הולידה ונשאר חי דלמא נקבה ועכ"פ ליכא יבם בעולם ודו"ק

עוד נ"ל להוסיף עיין בכורות דף כ' דר"מ חייש ביבום שמא היבם הוא סריס ואינו בר יבום רק רבנן אזלו בתר רובא אבל עכ"פ סריס לא הוה בר יבום וא"כ בשלומא אם היבם קטן לא חיישי' דלמא הוא ממיעוט סריסים אבל אם לא ידענו אם נולד יבם כלל אמרי' מחצה נקבות וסמוך מיעוט סריסים למחצה דנקבות א"כ יש ס"ס דלמא נקבה ואת"ל זכר דלמא סריס דהא ליכא לפנינו איש לדון עליו דנימא דהוא מן רוב שאינם סריסים דהא יש ספק אם נולד ולד כלל ודו"ק

אך מה שיש לפקפק דלא נתיר על ס"ס דניחש דלמא היום או מחר יבואו עדים ויאמרו שיש לבעלה שמת אח ומה נעשה אז הלא בעינינו יהי' נראה שהס"ס אינו אמת ומצאתי באדמ"ו הגאון שערי תורה ח"ש כלל ל' פרט ט' שהעתיק בשם ספר דברי אמת טעם על דברי תשו' רשב"א שלא סמך על ס"ס בנידן שאלתו באחד שקידש גרושת אביו והי' בה ס"ס שמא היתה בשעת קידושין של אביו קטנה שלא הגיע לכלל שנים ואת"ל הגיע שמא לא הביאה שתי שערות וכ' בשם ספר הנ"ל וז"ל טעם ד' כ' בס' דברי אמת בשם מוהר"ש הלז ומוהר"ש גאון דרשב"א סובר דלא אזלי' בתר ס"ס להקל אלא בדבר שאין עשוי לגלות לעולם אבל דבר שאפשר היום או למחר יתברר שיבואו עדים ויעידו לא אמרי' בזה ס"ס לקולא ולענ"ד דין זה צ"ע דלא משמע כן בשאר פוסקים האי כללא עכ"ל הרי מאן אסעיד הוא אדמ"ו שר התורה כ' שלא משמע כן בשאר פוסקים [אח"כ מצאתי שגם הגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קי"ג חקר בזה אם אפשר להתגלות לא חשוב ס"ס בנידן גרשום וגרשון]

אמנם עוד נ"ל דדווקא בעריות שיש בהם מיתה או כרת חשש רשב"א יען שראה ראינו שאפי' שוגג צריך קרבן א"כ אם אנו סומכים על ס"ס ואח"כ יתגלה שהיתה גדולה בשנים א"כ לא יהי' טוב שגגת הוראה משגגת מעשה דעכ"פ נחשב לשוגג ועיין רמב"ם פ"ה מה' שגגות ואולי אם היינו חוקרים היטב לא הי' בא לידי כך אבל באיסור יבמה לשוק דהוה לאו דליכא קרבן על שוגג ואטו גרע אם יבורר שגגת הוראה משגגת מעשה והגם דבאמת יש גם בשגגת לאו חטא גם בלא דעת נפש לא טוב עכ"פ קרבן ליכא ולא חיישי' שמא יתגלה כמו דלא חיישי' וסומכי' על רוב לשתות חלב מן בהמה הגם שאפשר אם תשחט א"כ דסוף בהמה לשחיטה עומדת נראה שהיא טרפה אעפ"כ אנו סומכים שלא נמצא טריפות ה"ה אין אנו חוששין באיסור יבמה לשוק שהוא לאו לא תהי' אשת זר החוצה שיהי' נגלה שטעינו ודוק עיין מג"א סי' שי"ח]

והגם דלא דמי לרוב דשם הרוב מעיד שלא נמצא טריפות אבל כאן חיישי' שרק נגד ספק אחד שמא לא היתה בת י"ב שנים יבואו עדים וממילא יהי' רק ספק אחד שמא לא הביא שתי שערות בכל זאת נראה דרשב"א מחמיר רק בעריות אם הבן לוקח גרושת אביו ודו"ק

וראיתי בשב שמעתתא שמעתא ה' פ"ה שיצא לדין בדבר חדש הגם שחולק על המהרי"ט דלא שייך להחזיק מאיסור א"א לאיסור יבמה אעפ"כ צדקו דברי מהרי"ט לדינא דבשלומא שם בקידושין דף ל"א דבשעה שנשאה לאיש הי' כאן צרת ערוה והי' לה חזקה דבמות בעלה תהי' מותרת לשוק שנשואין שלה לא יאסרנה רק אח"כ נולד ספק ע"י ספק גירושין להצרת ערוה אז אמרי' אוקי אותה על חזקת קמייתא דהיתה עומדת בחזקת היתר לשוק אם ימות בעלה אבל אם בשעת נשואין יש ספק דלמא יש בעולם יבם אז הגם דלא מחזיקי' מאיסור לאיסור עכ"פ גם חזקת היתר אין כאן ואסורה מספיקא ולמד זה מדברי רש"י שכ' שם ביבמות דף ל"א וז"ל אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק קודם לכן אם ימות בעלה שהרי צרת ערוה היא עכ"ל הרי דווקא אם הי' לה חזקת היתר לשוק אחר שנשאת והביא ראי' דזה גופא הטעם דאיכא הבדל בין כנס ואח"כ גירש ובין גירש ואח"כ כנס יעו"ש היטב

ואחרי נשיקת כפת רגלי תורתו הנעימה נ"ל דלא דק דשאני התם דאיכא כאן אח אשר הוא יבם רק אם יש כאן צרת ערוה א"כ לא יוכל לקיים מצות יבום ואם הי' ספק גירושין קודם הכניסה ספק אסור דהא בודאי יש בעולם יבם וגם הבעל מת בלא בנים ואולי כבר היתה הערוה מגורשת בשעת נישואין ונכנסה בנשואין להיות זקוקה לאח בעלה אשר עומד חי בשעת נשואין ע"כ הספק אסור חוץ אם בשעת כניסה היתה בודאי צרת ערוה כמו דיש אח בודאי כן הי' צרת ערוה בודאי ואוקמי אותה בחזקת היתר לשוק הגם דיש כאן אח בודאי אבל בנידן דמהרי"ט דיש ספק אם הי' אח בעולם בשעת נשואין מהכ"ת דליכא חזקת היתר אם מת בעלה כשם שקדושין אסרה כך מיתות בעלה התירה דמעולם לא ידענו אם יש אח בעולם אשר יוכל להטיל עליה חיוב זיקוק יבום אם ימות בעלה והבן זה עיין רשב"א בסוגי' דדרוסה ובת"ה שם ובש"ע יו"ד סי' נ"ז].