מחנה חיים אבן העזר חלק ג שעג

סימן נג

שאלה פה קהלתינו מונקאטש יע"א בא לפני שלושים שנים איש ממדינת רוסיא והביא עמו נער קטן ואמר שהוא בנו יחידו אשר הוציא בעבור גזירה אחת ר"נ והי' פה עם בנו איזה חדשים עד אשר ראה שיוכל להשאר ואח"כ שב למדינתו ומקומו ויגדל הנער ויתחזק לאיש ויבא נו בשורה כי מת אביו ואח"כ נשא אשה וחי עמה איזה שנים וימות ושבק חיים לכל ישראל ולא נשאר ממנו זרע ואמר תמיד הן קודם נשואין וגם אחר הנשואין שהוא בן יחיד ואין נו אח והאשה עומדת ומבקשת לינשא ותתעורר לפני הב"ד פן ברוב השנים נולד נו אח א"כ אפשר בשעה שנשא האשה כבר הי' נו אח בעולם ולא דמי למה דמפורש בש"ע סי' קנ"ז סעיף ט' דלמא נתעברה חמותה דשם אחר נשואין הי' בבטח שאין אח לבעלה אבל כאן אפשר כבר הי' לו אח והות באיסור ספק יבמה לחוץ ח"ו ע"כ הספק

תשובה לפום רהיטא תלי' בפלוגתא אבות הפוסקים המה המהרי"ט בסי' פ"א ובדברי מהר"י צאלין סי' כ"ז דמהרי"ץ חידש שם דדווקא אם אפשר דיש לו בנים מהני אם לא מוחזק לן באחים הגם דליכא חזקה שאין לו אחים דעכ"פ לא מוחזק דיש לו אחים דאת"ל אפשר דיש לו אחים אנו אומרים דלמא יש לו ג"כ בנים אבל אם ידענו שאין לו בנים כגון שבא בנערותו ללמוד טרם שלקח אשה אז צריכים להיות מוחזק שאין לו אחים שלא נשמע ברבות השנים בארץ מגוריהם שיש לו אחים אבל בספק איסור כגון בנידן מהרי"ט שאתמול בא ובקרוב נשא אשה דאפשר שיש לו אחים אסורה לחוץ אפי' בלא עדות ע"א רק מסתמא ניחש לספק יבמה לשוק אבל המעיין בדברי מהרי"ט יראה שאם לא הי' ע"א שאמר שיש לו אחים לא הי' חושש דלמא יש לו אחים בארץ מולדתו אבל עכ"פ ע"א נאמן שמהרי"ט חקר ראי' מגבינות דלעולם לא נתברר החזקה לא אזלי' בתרה וכ' וז"ל אף כאן הואיל וחזקה זו לא נתבררה אלא דמסתמא הוה שרינן לה משום דלא איתחזק באחים דין הוא שיהי' ע"א נאמן לאוסרה עכ"ל וכן אח"כ אחר שהביא דברי הג"מ וכ' וז"ל ואם באת לומר דאיתחזק נן בדלית ליה אחים על פיו שאמר בשעת נישואין דאין לו אחים דמהימן הוא בהכי כדאמרי' בהאומר אין לי אחים נאמן איברא דמהימן אבל מ"מ לא מיקרי איתחזק התירה לענין שלא נסגי לדברי ע"א עכ"ל א"כ לפ"ז בנידן שלנו שאין כאן ע"א אשר יעיד שיש לו אח לפי דברי מהריט"ץ הוה ספק ואסורה לשוק אבל לדברי מהרי"ט מותרת לעלמא ודוק

אמנם אפשר דכאן גם מהרי"ט מודה שאסורה אפי' בלא ע"א דשאני בנידן מהרי"ט דלא הי' לו אב ואם בארץ מולדתו והי' נאמן בשעת נשואין דאין לו אח בארץ מולדתו ע"כ צריך עכשיו ע"א להכשירו אבל בנידן דידן שאביו הביאו למדינת אונגארן כאשר הי' נער ואביו שב לביתו כדרך איש עם אשתו ורוב נשים מתעברות ומחצה מהעוברין הם זכרים א"כ חיישי' דלמא הוליד אביו עוד בן זכר ואולי בשעה שנשא הנער במדינתינו אשה כבר נשאר מאבותיו עוד אחים או עכ"פ אח אחד א"כ הוה ספק איסור מיד בשעת נשואין דלמא יש לו אח בארץ מולדתו ודו"ק

אמנם נ"ל בנידן דידן בשעה שפירש אביו ממנו הי' נודע מפי אביו שהוא בן יחיד וכל החשש שמא נולד לאביו אח"כ עוד בן ואמרי' דאיכא כמה ספיקות דלמא לא נתעברה אמו עוד הגם דרוב נשים מתעברות ויולדות היינו שרוב נשים אינם עקרות אבל משילדה בנים נאמר שתתעבר עוד בנים יש מיעוט שאינם מתעברות ויולדות הרבה בנים דמן הרוב נשים שמתעברות ויולדות יש מיעוט שאינם יולדות הרבה בנים ואת"ל דנתעברה עוד דלמא יולדות נקיבה והגם שחידש הרשב"א במשמרת הבית בבית א' דמיעוט שאינם מתעברות אינו מצטרף למחצה נקיבות היינו לומר שאינו מקבלת ההריון כלל כי בזה הוא התנגדות לרוב ולא נחשב למיעוט אבל שנאמר שגם האשה אשר ראה ראינו שקבלה הריון לא תנד הרבה בנים אותו המיעוט הוא נופל מהרוב שגם מרוב נשים שאינם עקרות ואיילנות ומקבלין הריון אעפ"כ לא יולדות הרבה בנים א"כ מצרפין אותו מיעוט למחצה נקבות ולא חיישי' שמא נולד לאביו עוד בן זכר ונשאר הוא בחזקת בן יחיד כי יש ג' ספיקות שמא לא נתעברה אמו עוד כלל ואת"ל נתעברה דלמא הפילה ואת"ל שלא הפילה דלמא ילדה נקבה ונשאר הוא בחזקתו שאין לו עוד אח ודו"ק

ובזה מיושב לי פליאה על הנב"י מהד"ת בא"ע סי' קמ"ג שנתקשה לפי דברי הב"ש בסי' קנ"ז ס"ק ז' שחידש להנמ"י דנא הוה חזקה מה דנא מוחזק לו אחים א"כ נאמן ע"א לאוסרה והקשה הנב"י א"כ בלי ע"א תהי' אסורה מספק דלמא יש לה לבעלה שמת אחים ותי' דרובה להתירה דלמא לא הוליד אבי המת עוד ואת"ל הוליד דלמא נקבה כמו דאמרי' ביבמות דלמא הפילה ודלמא נקבה יעו"ש ולכאורה דלמא נא הוליד עוד הוא התנגדות לרוב נשים מתעברות מבעליהן ויולדות כמ"ש הרשב"א דאז לא מצרפין מיעוט כזה למחצה נקבות וצע"ג

ונ"ל דהגאון הנ"ל חקר בסי' קמ"ה דלמא הגמ' ביבמות איירי אם ליכא למיחש רק על עיבור דחד ולד אז אמרי' דלמא הפילה או היתה נקבה אבל אם החמות היתה רוב שנים במד"ה א"כ אמת דמיעוט מפילות אבל לא נאמר דשאר ילדים הווין כולם נקבות א"כ ברוב שנים חיישי' שמא יש נו זרע רב ואם יש בהם רק זכר אחד א"כ היא זקוקה ליבם וסיים שמרמב"ם וש"ע משמע אפי' היתה חמות רבות בשנים במד"ה לא חיישי' דלמא יש יבם והדבר פלא

ולפמ"ש יש לישב חקירה הנ"ל בשלומא אם אנו חוקרים דלמא לא הולידה כלל אז יש ספק נגד רוב נשים מתעברות ויולדות דאל"כ דנאמר שאשה הזאת אינה מקבלת הריון כלל שהיא עקרה או איילונית או אין בה כח להוליד בר קיימי' בזה אנו מוציאין אותה מרוב נשים מתעברות ויולדות אפי' בר קיימי' וע"כ אמרי' בהיפך שבודאי היא מרוב נשים שמתעברות רק דלמא הפילה או דלמא נקבה אבל אשה שכבר הולידה א"כ לא יצאה מרוב נשים שמקבלות הריון וגם יולדות בר קיימי' רק דחוששין דלמא הולידה עוד זכר אנו אמרי' דלמא לא הוליד אבי המת עוד בנים רבות הלא יש מיעוט מן המתעברות ויולדות שאינן מולידין זרע רב וא"כ יש ספק ספיקא דלמא לא הוליד עוד כלל ואת"ל דהוליד דלמא נקבה דכאן נפל המיעוט שלא הוליד עוד מן רוב נשים שמתעברות ויולדות שגם מהנשים שמקבלין הריון וגם מולידין בר קיימי' יש מיעוט שאין מולידין זרע רב ודו"ק

וא"כ מיושב הרמב"ם והש"ע שמתירים אפי' אם החמות דרה ימים רבים במד"ה דלא חיישי' דלמא הולידה עוד זכר א' ברוב זרע אשר לה דמי יאמר דהולידה כלל ואת"ל דהולידה דלמא נפל ואת"ל בר קיימא דלמא נקבה ודו"ק

היוצא מזה דיש שני דברים בהא דאמרי' רוב נשים מתעברות ויולדות (א) אם נחקור שמא האשה