מחנה חיים אבן העזר חלק ג שעב

ומבלעדי זה הכי הכרח שיתן חליצה מיד הוא אמר שחפץ לגלות כמה יהי' שכרו כפי העושר אשר הניח אחיו ואז יתחיל ויגמר בפעולתו כי מה שפשט רגל שמאלו לא הוה אפי' התחלה חוץ אם יש אחים פועל שתהי' צריכה חליצה מכל האחים ואם אין עוד אח לא פעל מאומה ומי יכריחו להסיר האיסור מעליה היום דלמא למחר אחר זמן אם יתברר הדבר כמה הניח אחיו מעושר ונכסים ודוק ושמחתי שמצאתי שאדמ"ו ז"ל אמר ג"כ שלא שייך כאן מתוך שנאמן להפסיד שכרו יען שחושב שעי"כ ירויח בעתיד זכיתי לדעתו בעזה"י וטוב העצה אשר יעץ אדמ"ו ז"ל להודיע ליבם שקולר תלוי בצוארו ואם יודע שאמת אותו יחלוץ שנית בלי עיכוב חנם אין כסף ואם לא יחפץ תנשא לבעל השני כי חזי להצטרך דעת הגאון ר"ז עמריך ז"ל ואין כאן מיחוש כלל. סימן נב

שאלה אנו ח"מ מעידים מה ששמענו מר' צבי גאטטליב מזאהאן שאמר לנו בפנינו קודם פטירתו שהי' ג' חדשים קודם פטירתו בין פסח לעצרת שנת תרל"ז שאשתו שלחה אחרינו ואמר בפנינו שהי' לו אח רק כשנולד הוא הי' אחיו כבן ששים שנה והי' זקן ושבע ימים וכן אמר כלשון הזה שודאי מת עד עכשיו זאת שמענו מפיו ועל זה אנו מעידים פה זאהאן ג' פ' שמות תרל"ח ה"ק יוזף יואל פריעדמאן, שלמה זלמן נייאמאן

אני ח"מ מעיד שאמר לי המנוח כ"ה צבי גאטטליב ז"ל מישוב זאהאן כשהי' בדעת מיושבת שאין לו שום אח ע"ז בא עה"ח ה"ק ארי' ברא"מ ז"ל מישוב בעזדוד שו"ב דשם

איך אונטער געפערטיגטער צייגע דאס ר' הירש גאטטליב פאן זאהאן האט מיר געזאגט דאס ער האט גאר קיין ברודער ניכט אונד קיין פריינד יהודה שואסען. בעה"ח יום ג' שמות תרל"ח לפ"ק פה טשאפף

נעשה בפנינו כשלושה כחדא הוינא יחזקאל גראספעלד, יונתן בנימן לוסטיג, יהושע קליין בר"א. תשובה את חג המצות יחוג בשמחה ה"ה הרב המאור בתורה ושונה הלכות יושב על מדין הרב בק"ק טשאפף כבוד הרב ר' יחזקאל גראספעלד נ"י

כאשר הי' פה ושאל אותי בעבור נידן של האשה בקהלתו ואמרתי לו שתל"י כבר עסקתי בשורש הנ"ל ודעתי יהי' להתיר רק אם אראה הגב"ע וכעת שקבלתי אשיב לו בקצירת אומר על הגב"ע שהותר אשה זאת לשוק לדעתי בעזה"י

(א) כפי העדות שמעידים שקודם ג' חדשים קודם פטירתו של צבי הנ"ל בעלה של האשה אשר מעלתו נ"י חוקר על התירה אמר כאשר הוא נולד הי' אחיו בן ששים שנה א"כ כאשר הי' בעלה בן כ' שנים הי' כאן רוב שאחיו מת דמן פ' עד אחר ק' הוא כגוסס ורוב גוססים למיתה ממילא גם יש רוב שמן פ' עד ק' אדם מת והאיש הלזה שמת הי' קרוב ששים שנה והי' דר עם אשתו רק ט"ו שנים א"כ הי' הוא בן מ' שנים בשעת נשואים ובאותן מ' שנים מת אחיו עפ"י רוב וא"כ קודם שהוחזקה לא"א הי' כבר רוב שאין לו אח אשר תזיקה לו ליבום אם ימות בעלה ויש רוב קודם חזקת אישות שאם ימות בעלה תהי' מותרת לעלמא ודוק (ועיין בח"מ בפטור קודם החיוב)

(ב) הב"ש כתב בסי' קנ"ז ס"ק ט' וז"ל ואם לא התחזק באחים ואמר אין לי אחים וחזר לפני מותו ואמר יש לי אחים מותרת לכ"ע אפי' לדעת הרמ"ה שהביא בסי' הקדום וכו' מה שאין כן כשאינו מוחזק באחים וכן מבואר בש"ס דמתני' איירי דלא הוחזק לן באחים תו אין נאמן בעת מיתתו לומר יש לי אחים מכ"ש כשאמר אין לי אחים ומ"ש הב"ח לרמ"ה חולצת כמו שסבר בסי' הקודם ל"ד בסוגי' עכ"ל וא"כ בנידן דידן שאמר תמיד שאין לו אחים שאינו נאמן לומר בשעת מיתה יש לי אחים וב"ש בס"ק ז' דן בע"א שמעיד שהוא יודע שיש לו אח או אחד בא ואמר שהוא אחיו אבל בנידן הנ"ל שאמרו עדים משמו של מת שהוא אמר שהי' לו אח זקן לו יהי' שאמר יש לי אח סתם אינו נאמן ק"ו שאמר שהי' לו אח בן ששים כאשר הוא נולד ויהי' עכשיו בן מאה ועשרים שנים מי יחוש לדבר הזה ולא ראה שפיר מי שהבין שהב"ש שדא נרגא בדין נגד הש"ס כי בס"ק ז' קאי על ע"א ודוק והנב"י מהד"ת סי' קמ"ד קאי אי חמיה נאמן אצלה יעו"ש דע"א אפי' קרוב נאמן ודוק ומהרי"ט בסי' פ"ב איירי דווקא ע"א מעיד שהוא מכיר האח ולא שמעיד מפי הבעל ודו"ק

(ג) כי יש כאן עדים אשר מעידים שאמר להם סתם אין לי אח אם הי' עדותם בזמן מאוחר מזמן אשר אמר לעדים שהי' לו אח א"כ אפשר בנתים שמע שכבר מת אחיו לפני רבות בשנים ועיין בב"ש סי' קנ"ז ס"ק ט' שכתב בשם רמב"ן וז"ל ולרמב"ן באומר סתם אין לי אחים לא הוה אבד חזקה די"ל דהי' לו ומתו אא"כ שיאמר דלא הי' לו אחים עכ"ל וא"כ העדים העידו שאמר וז"ל אין לי שום אח עכ"ל ועד השני אמר וז"ל ער האט מיר געזאגט ער האט קיין ברודער עכ"ל א"כ קודם הזמן אמר לשני עדים שהי' לו אח ובנתים שמע מפי עובר אשר נודע לו שמת ואמר בבטח שאין לו אח וק"ו הוא דהא לא הוחזק באחים ודו"ק רק פן הי' כת עדים שאמר להם שהי' לו אח בן ששים בזמן מאוחר מעדים שמעידים שאמר סתם שאין לו אח אם כן אפשר שמאומדן הדעת אמר אין לו אח דהא גם להעדים שהודה שהי' לו אח אמר וז"ל שודאי מת עד עכשיו עכ"ל אז אין כאן היתר לתלות ששמע שמת דאיך הודה אח"כ ואמר שמאומדן הדעת אמר בודאי הוא מת ע"כ יש לחקור ולדרוש איזה עדים הוא מאוחר בזמן שאם הי' העדים אומרים שאמר סתם אין לי אח מאוחר בזמן הוא היתר גדול ודו"ק

(ד) יש כאן לחקור דיהי' נאמן אין לי אח במגו דיכול הי' לגרש והגם דלא מהני מגו נגד חזקה היינו אם הי' מוחזק באחים עיין בסי' קנ"ז ס"ק ע' אבל כאן דלא הוחזק באחים ואפי' לדברי עדים שאמר שהי' לו אח אמר מיד שבודאי הוא מת דהא הי' זקן חוץ לטבע בדור הזה שאחד מרבוא רבבות ישיג ק"ך שנים וא"כ יהי' יכול לגרש ואם אמר אין לו אח לעדים השנים נאמן מכח מגו בידו לגרש ודו"ק חוץ אם נאמר שטעה בדעתו שבודאי מת ולא רצה לשקר עיין תוס' יבמות בע"א מת במלחמה הלא חפץ לשקר רק בדדמי לא שייך מגו דוק ויש לי עוד כמה חקירות להתיר אשה הזאת אבל לדעתי הוא כיתר שאת ובלבד אני מקפיד לדרוש מפי האשה אם לא קיבל אגרת בתוך ט"ו שנים משום קרוב אשר אפשר לדרוש עליו מי הי' ומי משפחתו ואם לא נודע לה כלל אני מצרף אם יסכים הגאון מאונגוואהר נ"י אשר יושב בדגלו לו המשפט ואם לא יסכים הוא דברי בטלין ומבוטלין בביטול דמעיקרא ואם יסכים הגאון מאונגוואהר נ"י אז בל"נ אכתוב ההתירים הנ"ל ברוחב ויתר הערות ברצות ד' הטרוד.