מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנו

לומר שמוחזק בתרי שמא דהלא הוא מוחזק רק בשם אחד דשמו הוא מעולם משה שמואל כי הגבילו גוף שלו לקרוא אותו משה שמואל בשלומא אם שמו ביהודא יוחנן ובגליל שמו יוסי ומן רוב בני עירם קוראים לה מרים ופורטא שרה זה נקרא שמוחזק בשני שמות כי כל שם יש לו מקום ידוע או אנשים ידועים אבל ב' שמות מעריסה נתאחדו ב' שמות בגוף פרטי לשם אחד וא"כ מי שנודע בשמו בשם אחד למשל משה ובא ואומר דשמו מעריסה הוא משה שמואל הוא שם אחר אשר לא נודע לנו כלל דלא נתחזק בשם זה כלל ואם ידענו איש שנקרא משה שמואל לא הוה דאיתחזק בתרי שמא אלא נתחזק בשם א' משה שמואל הוא שמו וא"כ אהובי חתני נ"י פירושך בגמ' לא עולה לדעתי

והרהרתי א"כ יהי' פסול לכתוב באיש ששמו משה שמואל לחלוק השמות ולכותבם בשני שיטין משה בסוף השיטה ושמואל בתחלת השיטה ומצאתי אח"כ מרגליות טובה בטיב גיטין בסוף דברי בית שמואל ד"ה גרסינן בטיב גיטין באות ב' כתב וז"ל ונלענ"ד דדוקא כה"ג דאור שרגא דאור אינו שם לעצמו כלל אלא שיש לו פתרון לעצמו וכיון שנצטרף למלת שרגא להיות שם לאדם הרי הוא כתובה אחת אבל לפי הרגיל בזמנינו לקרות לאדם א' ב' שמות אחר שני אנשים שמתו ממשפחתו אין לכתוב חד תיבה שהרי כ"א הוא שם לעצמו וגם מעיקרא אדעתא דהכי נותנו הב' שמות הללו שלא יהי' שניהם שם אחד ממש שהרי הרצון הקורא שמות אלו שעל הטוב יזכר שמו של זה ושמו של זה וא"כ פשיטא שיש לכותבם בשני תיבות ואפי' בב' שיטין לית לן בה מטעם שכתבתי שאין עינו הקורא משוטטת מסוף שטה לתחלת שיטה אלא בהפסק קצת ודרך הקורא להתכיפם יחד ובב' שמות ממש כגון ראובן שמעון לא שייך זה דהא טובא איכא דקרי לי' בחד שמא או ראובן לבד או שמעון לבד וזה האות כי אין השמות הללו אחד רק שנים באו אל התיבה ומ"מ כ"א נפרד לעצמו וידוע לכל שזה שם לעצמו וזה שם לעצמו ולענ"ד כל שהוא ידוע ששני שמות מחולקים הם אלא שנצמדו יחד להיות לזה לשם עולם ולכך מחלקינן להו לשני תיבות שוב אין קפידא בדבר בין אם הוא בשיטה אחת או בב' שיטין כיון שגם בקריאתם ידוע להקורא שאינם מתחברים להיות שם אחד ממש עכ"ל וכו' עוד שם וז"ל אבל בב' שמות כפולים ממש אין נ"מ כיון שהם נכתבים ב' תיבות ממש וכן ידוע להקורא גם בשני שיטין שפיר דמי ומ"מ לכתחלה יש ליזהר גם בזה לכתוב ראובן שמעון בשני תיבות ובשיטה אחד דקצת יש לומר דאיכא חשש לעז שהרואה בגט או שישמע הקורא בשם ראובן ומפסיק בו שהוא איש ששמו ראובן ויש חשש נכנסין ויוצאין עכ"ל וא"כ יש לכאורה מקום לפירושך שהפי' לא איתחזק בתרי שמא שהבעל אמר שיש לו עוד שם כבנידן שאלתך כמובן

ולא יהי' נקל בעינך אשר הערותי שלדעתי אם יש לאדם ב' שמות מעריסה אותן שני שמות הווין רק שם א' להכיר גוף פרטי בגבולו למשל משה שמואל וכפי הבנת ספר טיב גיטין שאין השמות הללו הנזכרים על זכרון אנשים שם א' רק שנים באו אל התיבה שכל שם נפרד לעצמו כי בזה יהי' תלי' בו להיות הולד ממזר אם השנים שם אחד ואם הווין ב' שמות הולד כשר כאשר אבאר בעזה"י

הנה נחלקו קמאי בגט שלא נכתב כלל שם האיש והאשה רק נוסח הכריתות ונמסר מן האיש להאשה בפני עדים המכירים לשיטת הרמב"ם והמרדכי הגט כשר הגם שלא מוכח מתוכו מי הוא המגרש ומי הוא המתגרשת שפיר דמי מן התורה דפסקינן כר"א עידי מסירה כרתי וגוף הגט הוא ספר כריתות ומה שכתבו תוס' גיטין דף כ' דבכה"ג בטל הגט מן התורה הוא לדברי ר' מאיר דעידי חתימה כרתי צריך להיות מוכח בתוך הגט שם האיש והאשה אבל לר"א דעידי מסירה כרתי כשר מדאורייתא הגט בלי הזכרת השמות האיש והאשה והרמב"ם שלא מנה בפ"א מהל' גירושין בתוך הדברים שמבטלים הגט אם חסר שם האיש והאשה עיין בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק י' וסי' קכ"ט ס"ק א' יעו"ש היטב שמביא דעת הר"ן והרשב"א שבלי השמות איש והאשה הגט בטל מן התורה אבל דעת המרדכי כדעת הרמב"ם יעו"ש פלוגתא גדולה ועמוקה מאד מאד אבל אם שינו שמו ושמה גם הרמב"ם מודה דהגט פסול ובעל דכתב בפ"ג מהל' גירושין הנ' י"ד וז"ל שינה שמו או שמה ושם עירו ושם עירה אעפ"י שכ' וכל שם שיש לו וכל שם שיש לה אינו גט עכ"ל וכלל הוא אם כותב אינו גט משמע דפסול מן התורה דגרע אם שינה השם מאלו לא כתב השם כלל כנודע

ולפ"ז אם בשם כפול הנותן מעריסה כמו משה שמואל או אברהם דוד או יצחק יעקב וכדומה המה ב' שמות נפרדים א"כ אם כ' רק שם א' מהשני שמות הגט כשר מן התורה לא מיבעי לשיטת הרמב"ם דאפי' חסר כל שם המגרש והמתגרשת כשר מדאורייתא וא"כ מאי הוה דחסר שם שמואל לגמרי עכ"פ שינוי השם לא הוה דלא נקרא שינוי השם רק אם החליף שמו בשם אחר כאשר בארתי זה בספרי מחנה חיים ח"ב בא"ע סי' ל"ו דאם הזכיר רק שם אחד מאביו דכשר הגט דרא"ש פסק שהבן לא יוכל לשנות שם אביו היינו להחליף שם חדש תחת שם ישן אבל אם הזכיר אחד משמות אביו רק לא כתב שם שני מאביו לא נקרא שינוי שם אביו יעו"ש וה"ה בב' שמות של המגרש אם כ' שם א' והניח השני שלא זכר לא הוה שינה שמו אלא אפי' לר"ן ורשב"א דסברו אם לא הזכיר שם המגרש והמתגרשת הגט פסול ובטל יען דלא נזכר בספר הכריתות מי הוא הכורת ומי הוא הנכרתת אבל בהזכיר שם המגרש בשם משה הגם שחסר שם השני עכ"פ ספר כריתות הוה דידענו דאיש משה מגרש אשתו צפורה ולא הויין הבנים ממזרים עכ"פ כמובן אבל אם שמות כפולים מעריסה נתחדש מב' שמות שם אחד משה שמואל א"כ אם כתב רק שם משה לחוד הוה שינה השם דמשה הוא שם לבדו ומשה שמואל הוא שם לבדו והוה נתחלף שם המגרש בשם אחר ובטל הגט אפי' לרמב"ם דהוה שינה השם הגם דהמגרש גירש בחצי שמו ויהי' לי להאריך רק החולשה גרם לקצר כעת עתה

ואשוב לדבריך אהובי חתני נ"י לפי פירושך הי' לרב אשי לומר והוא דאיתחזק בתרי שמא אבל איתחזק בשם א' לא כי בנידן שאלתך לא נקרא גם בעיר מולדתו רק בשם זה אשר נקרא לפנינו הגם שאומר שהי' לו עוד שם בעת שנימל עכ"פ לא נתחזק גם במקומו אלא בשם זה שמוחזק לפנינו א"כ הוא נתחזק רק בשם אחד דדבריו לא מהנים לומר שיש לו עוד שם אחר ואפי' אם יהי' לו במקום הכתיבה ב' עדים על שם זה כיון דלא אמרו שנקרא שם באותו שם א"כ הוא נתחזק רק בשם אחד הן במקום שיהי' הנתינה כמו במקום הכתיבה וגדולה מזה הגם שחידש הצמח צדק בסי' ק"ח שאם יש ב' עדים אשר מודיעים שיש למגרש שם אחר במקום הנתינה שנקרא שם אברהם כהן ובמקום הכתיבה נקרא יהושע צריך לכתוב בגט אנא אברהם דמתקרי' יהושע בן משה דגם זה נכלל בכלל דאתחזק בתרי שמא אע"ג