מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנה

נודע שם זה לא לה ולא לנו מעולם והנה ר"ת בגיטין ל"ד בתוס' ד"ה וכל כ' שאם אין לו שם חניכה אין לכתוב בגט וכל דאית ליה מפני שיאמרו שאין זה גט של זה וכ"ש בנידן דידן שצריכין לחוש על כך ואם יכתוב בגט רק שם העיקר דהוא שם שמואל ולא שם דוד באנו למחלוקת הראשונים בסי' קכ"ט אם סגי לכתחילה בשם א' או לא מטעם המחמירים כמבואר בתוס' גיטין נ"ד בד"ה והוא מההוא דהוה קרי לה מרים ופורטא שרה אמרו נהרדעה מרים וכל שום דאית לה ש"מ דשם מרים לחודא לא מהני יעו"ש ונראה לפענ"ד ע"כ לא נשמע אלא דומיא דהתם שעכ"פ פורטא קרי נה שרה אבל בנידן מגרש שלנו שלא קראו אותו אפי' מיעוטא דמיעוטא בשם דוד כי אם שמואל מודים גם שיטות אלו שאפי' לכתחלה סגי בשם זה לבדו והרי זה דומה לנקיי דעת שבירושלים שהיו כותבין חניכתו וחניכתה וכ' התוס' גיטין ל"ד ע"ב הטעם מפני שהי' שמותיהן ידועים וליכא לעז ויותר מפורש בדברי הרא"ש שם שכ' דמיירי בחניכה שהי' הכל קורין אותו בשם זה אלא כשהוא חותם בשטר או קורא בתורה קוראין אותו בשם המובהק ואפ"ה כיון דעלמא הכל קורין אותו בשם חניכה סגי בשם זה לבד אפי' לשיטת המחמירים סגי לכתחלה כש"כ במגרש הזה שאפי' לתורה אין קורין אותו רק בשם שמואל לבדו דסגי ג"כ בשם הזה מבלי שם דוד כלל ועוד נלענ"ד להביא ראי' שהמגרש הלזה אפי' לשיטת המחמירים סגי לכתחילה בשם שמואל לבדו דהנה בגמ' שם דף ל"ד אמר ר' אשי והוא דאיתחזק בתרי שמא ופשטא דלישנא משמע דר' אשי אלכתחילה קאי ואם לא איתחזק בתרי שמא לא תיקן ר"ג לכתוב פלוני וכל שום דאית לי' אלא שלכאורה דבר זה אין לו שחר דאם לית ליה כי אם שם א' פשיטא דמהני ואטו כמה יכתבו מה דחקו עצמן רש"י ורא"ש לפרש דר' אשי קאי אדיעבד היכי שנודע לנו אח"ז שיש לו שם אחר הגט כשר אמנם הרשב"א מפרש כפשוטו והכי קאמר ר' אשי היכא דלא איתחזק בתרי שמא בב' מקומות כי אם במקום א' סגי למכתב שם א' לבדו ומזה כל חיליה של הרשב"א דבב' שמות סגי אפי' לכתחילה בשם א' כמבואר דבריו בב"י סי' קכ"ט ונראה לפע"ד שאפי' רש"י והרא"ש מפרשים דברי ר' אשי כפשטן אלכתחילה אלא שהם סוברים כשיטת ה"ג בתוס' ד"ה וכל שלפי תקנת ר"ג כך היו כותבים בתופס הגט איש לפלוני וכל שום דאית לו ועל זה קאמר ר' אשי אם לא איתחזק בתרי שמא לא תיקן למיכתב כן לשון הזה אע"ג שלכתחילה הי' נראה ונכון לכתוב כלשון הזה מחשש שמא ימצא אח"כ דיש לו שם אחר מ"מ קמ"ל ר' אשי שלא חיישי' לזה שאפי' ימצא אח"כ שיש לו עוד שם אחר הגט כשר בדיעבד אמנם ר"ת שם בתוס' פליג על שיטת ה"ג וס"ל שלא תיקן ר"ג למיכתב כלל לשון וכל שום דאית ליה אלא שתיקן לפרש בגט כל שמותיו וא"כ ר' אשי הכא קאמר והוא דאיתחזק אבל בלא איתחזק שיש לו תרי שמא לא תיקן למכתב שמותיו זה פשיטא כיון דלית ליה בשעת כתיבה לפנינו כי אם שם א' איך יפרש בגט עוד שמות וע"כ דלפי' ר"ת הכא קאמר דאם לא איתחזק בתרי שמא אע"ג דאית ליה כמו בנידן דידן שמודה בעצמו שיש לו עוד שם א' מ"מ מדלא איתחזק בשם זה אין כותבין אותו והנה ר"ת ראש המדברים שם בתוס' שאם יש לו ב' שמות לכתחילה צריכין למכתב כל שמותיו ש"מ היינו דווקא כגון דההוא דקרי ליה מרים ופורטא שרה שהוחזקה בב' שמות לרובה דעירה בשם מרים ולפורטא בשם שרה אבל ר' אשי קמ"ל שאם לא איתחזק לו ב' שמות לא למעוטא ולא למיעוטא דמעוטא אע"פ שבאמת יש לו שני שמות סגי לכתחילה בשם זה לבד אשר הוחזק בו לפנינו וממילא גם הרא"ש ושאר מחמירים שנמשכים על דברי ר"ת שבתוס' הללו כולם מודו במגרש שלנו שלא איתחזק כלל בשם דוד כי אם בשם שמואל שסגי אפי' לכתחילה בשם זה לבדו עכ"ל השאלה. תשובה חתני אהובי נ"י דבריך נעימים וטובים ואשתעשע באמרותיך היקרים כאשר יתן ד' בפי אשמור לדבר בקיצור אמרים בעזה"י

וטרם אדבר אפרש אשר בלבי כמוס על הבנת אמרם והוא דאיתחזק בתרי שמא ולחקור שיש כמה מיני שמות אשר מובדלים בשרשם ועיקרם (א) יש שמות מלפנים אשר נתיסדו ברוח הקודש וברוח נבואה להודיע מה יעשה בבן היולד מה תכליתו בעולם או מה יארע בימיו או מה שכבר אירע בעת ההוא (ב) יש שמות אשר בלי טעם ויסוד רק לזכרון אבות או צדיקי עולם אשר הי' מלפנים בעולם יקראו הבנים אשר יולדו בשמם לזכרון עולם שלא ישכחו האבות או בתר אשר למדו אצלם הן תורה או יראת שמים ומידות טובות קראו בשמותם עלי תבל (ג) יש שמות מחמת בחינה ידוע ראובן ראו בן שמעון כי שמע ד' בעניי וכדומה בשאר שבטים מנשה כי נשני אלקים אפרים כי הפרני אלקים אליעזר כי אלקי אבי בעזרי וכדומה שנקשר איזה בחינה והכרה או הודאה יהודא הפעם אודה ד' וכדומה הרבה בתנ"ך דבר זה למדתי ממדרש רבה נח פ' ל"ג פ' ושם הא' פלג כי בימיו נפלגה הארץ שכ' וז"ל ר' יוסי ורשב"ג ר' יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכורים את ייחוסיהם הי' מוציאים שמם לשם המאורע אבל אנו שאין אנו מכירים ייחוסינו אנו מוציאים לשם אבותינו רשב"ג אומר הראשונים ע"י שהי' משמשים ברוח הקודש הי' מוציאים לשם המאורע אנו שאין אנו משתמשים ברוח הקודש אנו מוציאים לשם אבותינו אמר ר' יוסי בר חלפתא נביא גדול הי' עבר שהוציא לשם המאורע הד"ד ולעבר יולד שני בנים וגו' עכ"ל

היוצא מדברי חכז"ל שהראשונים היו מכירים יחוסיהם קראו שמות הילדים לשם המאורע או בעבור שהשתמשו ברוח הקודש הי' מוציאים לשם המאורע אבל האחרונים יקראו הילדים רק על שם אבותיהם וה"ה על שם צדיקים הורים ומורים דהמה נקראו ג"כ אבות אבי רכב ישראל ופרשיו וכחז"ל לא המוליד נקרא אב אלא המגדלו ודוד קרא לחמיו אבי כנודע ועי"כ יצמיח לפעמים שם מעריסה בשני שמות שם א' מצד האם ושם א' מצד האב לזכרון אבותיהם או לזכרון קרוביהם או לזכרון שני צדיקים יחדיו וכדומה כנודע

אמנם נ"ל כי העיקר נתינת השם הוא להיות נודע גוף הפרטי ניכר בקריאתו וא"כ אם קבל הילד מעריסה ב' שמות שיתאחדו שמות האבות או שמות הקרובים או שמות הצדיקים בגוף אחד א"כ לא הוה שיש לאיש שני שמות נהפוך הוא דאותן ב' שמות נעשו שם א' דגוף הזה יהי' נקרא למשל משה שמואל או אברהם דוד או יצחק יעקב וכדומה שנעשה מב' שמות משני גופים שם אחד על גוף אחד כי שם עצמו של גוף זה הוא למשל משה שמואל כמו ששם עצמו לגוף אחר שנקרא רק משה לבדו או שמואל לבדו שמו מעריסה כך שמו על גוף זה משה שמואל יחדיו הוא שם מעריסה

ועל פי האמור נ"ל מי שנודע בשם שני שמות מעריסה משה שמואל או אברהם דוד או יצחק יעקב לא נוכל