מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנד

בפיו אשר לא העיר עליו כלל ולדעתי שנכרים הכל בכלל וגם נשים בכלל אבל לא בעיר נדחת ששם אנשים דווקא ולא באתי אלא לעורר כפי דעתי וכלל שלו שמתא דווקא אם דרים שם מאה אשר אני לא אסכים בו ואתן כלל אחר בעזה"י

(ח) והנראה בדעתי בענין שם עיר דהי' נפלא בעיני בפ' בראשית בפסוק וידע קין וגו' ויהי בונה עיר וקרא שם העיר כשם בנו חנוך וכתב הרמב"ן וז"ל כי מתחילה הי' חושב להיות ערירי בעונו ואחרי שנולד לו זרע החל לבנות עיר להיות בנו יושב בה עכ"ל ואם נימא דשם עיר תלי' בק' אנשים הדרים בה איך שייך לומר דבנה עיר עבור בנו הנולד לו להיות יושב בה הכי אפשר לבנות עיר דישיבות מאה אנשים יפעל שם עיר אבל בשעת בנין א"א לבנות עיר חוץ אם מאה אנשים יבנו לדור

הנה שם עיר בא מכח הבנין אפי' אם אינם דרים עכשיו בני אדם כיון שנבנה הבנין בכמות לדור שם בני אדם נקרא עיר ושיעור הבנין הוא שיבנה ג' חצרות ובכל חצר שני בתים וראי' לזה ערכין דף ל"ג ע"ב מתניתין ואלו הן בתי חצרים שני חצרים של בתים וכו' רש"י וז"ל שתי חצרות עיר שאין בה אלא שתי חצרות בגמ' ממשמע שנאמר בתי החצרים איני יודע שאין להן חומה מה ת"ל אשר אין להם חומה אעפ"י שיש להן חומה כמי שאין להן חומה רש"י בד"ה אינו יודע וז"ל דבתי חצרים משמע שאינו בעיר אלא יישוב חצירות הסמוכות עכ"ל בד"ה כמי שאין להם חומה וז"ל הואיל ואין בה כדי עיר עכ"ל בד"ה וכמה וז"ל הן דלא לחשוב חומה דידה כעיר חומה שתי חצרות וכו' עכ"ל הרי מבואר בג' חצרות ובכל חצר שני בתים הוה עיר ועיין רמב"ם פי"ב מהל' שמיטה ויובל הל' י"ד וז"ל אין המקום נקרא ערי חומה עד שיהי' בו שלש חצרות או יתר ובכל חצר מהן ב' בתים או יתר והקפוה חומה תחילה ואחר כך יבנה חצרות בתוכו אבל מקום שישב ואח"כ הוקף או שלא הי' בו ג' חצירות של ב' בתים אינו העיר חומה אלא בתים שבו כבתים חצרים עכ"ל הרי מבואר לענין עיר חומה תלי' בג' חצרות ובכל חצר ב' בתים ואפי' סתם עיר הוה דווקא בשלש חצרות ובכל חצר שני בתים עיין עירובין דף נ"ה ע"ב באנשי צרופים אמר רב חיננא בר"כ אמר רב אשי אם יש שם שלש חצירות של שני בתים הוקבעו רש"י שם בד"ה ג' חצרות וז"ל קבועים של אבן או של עץ בהכי חשיבי עיר וקובעת את כולם וכדתנן לקמן דף נ"ט רש"א ג' חצירות של ב' ב' בתים עכ"ל הרי ג' חצרים ובכל חצר שני בתים בהכי הוה עיר א"כ נגלה סתם עיר הוא בבנין ע"י ג' חצרים בכל חצר ב"ב ועיין ברמב"ם בה' שבת פכ"ח וברי"ף ובב"י סי' שצ"ב וסי' שצ"ח וי"ל בו תל"י רעיון ורק כעת אבוא רק בהערות וא"כ נכון שקין בנה עיר עבור בנו חנוך ג' חצירות בכל חצר שני בתים ודוק

(ט) ואוסף עוד אם נימא דזה שיעור עיר קטנה כמה יהי' שיעור עיר בינוני עיין עירובין דף כ"ו ע"א פלוגתא אי עיר בינוני מקום רחב חצר בית כור נקרא עיר בינוני או מקום רחב מ' סאה ושניהם למדוהו מפסוק ויהי' ישעיה' לא יצא חצר התיכונה כתוב העיר וקרינן חצר יעו"ש א"כ הרי עיר בינוני כמובן

ועיין דף נ"ט עיר של יחיד ועיין רש"י דף כ"ו בד"ה ערסייתא פחות משישים ריבוא הוה עיר קטנה ועיין מדרש רבה קהלת עיר קטנה ואנשים בה מעט ויש לי הערות במגילה כי שם מקומו להבין מאי כפר ומאי עיר ומאי כרך וגם אי שם עיר תלי' אם אנשים דרים בה או לא רק אני אחפוץ שמעלתו אשר העמיק בענין עיר כפר יפתר לי את החזות הקשה

וידע שלדעתי יש הבדל אם כתיב אנשי עיר או היושבים בערי הפרזים או הכה תכה את יושבי העיר הכל אצלי רבות מחשבות בלב איש ולא אדע ע"ע גבול עיר גדולה רק הרא"ש בעירובין פ"ה סי' ג' וז"ל איכא למימר דברניש עיר גדולה היתה מהלך ג' פרסין עכ"ל ומשמע ג"כ דתלי' במקום ולא בסכום אנשים הדרים שם ודוק ואם יש אתו דבר ברור יודיעני

(י) ולסיום מכתב זה אעתיק לו שקשה לי בב"י הביא דברי מרדכי שסובר כתוס' עירובין דף כ"א שכותבין מתא על כפרים דלא כרש"י והדבר פלא שלא הביא דדעת הרא"ש בפסקיו כדעת רש"י בפי' הנך מתוותא דרא"ש בעירובין פ"ה סי' ג' כתב וז"ל ולעיל נמי בעושין פסין גבי מתוותא נקט שבעים אמה ושריים לפי שהי' עיירות חריבות ולא הי' להם דין עיר אלא דין בית עכ"ל הרי שרא"ש סובר בפי' הגמ' כרש"י ולמה סמך הב"י על המרדכי דסובר כתוס' הרי הרא"ש סובר כרש"י (ואין פנאי לעיין בדברי הפוסקים אשר אומרים דמרדכי אזיל לרוב בשיטת הרא"ש או בשיטת התוס'] עכ"פ הוא נקודה נפלאה שלא זכרו דברי הרא"ש דברי הטרוד מאד הדש"ת [א"ה מצאתי עוד תשו' א' גדולה בענין זה בפנקס של אאמ"ו הגאון נ"י אבל אינה מסודר יפה ע"כ הנחתי כעת לדפוסו ויבוא אי"ה בחלק הבא]. סימן מג רב שלומים ורב הצלחות לחתני אהובי כבני ענף עץ אבות שלשלת היוחסין הרב המה"ג החריף והבקי כבוד הרב ר' נח צבי נ"י אוללמאן רב ומורה בקהל יראים בק"ק אנטווערפאן ולזוגתו היקרה והחשובה בתי יחידה מ' חייצי תי' ולבניהם שוכ"ט

אחד"ש ושלום ביתך ובני ביתך אודיעך ששמחתי מאד בדברי הערותיך יהי' ד' עמך בתורה ויראה והצלחת ביתך הדש"ת

שאלה איש אחד היושב אתנו פה זה שנתים והוא נודע לכל יודעיו ומכיריו בשם ר' שמואל ועתה בחפצו לגרש את אשתו המרוחקת ממנו זה שנים הרבה אמר אלי כי יש לו שני שמות מעריסתו דהיינו ר' שמואל דוד אלא שהשם דוד נשכח מכל יודעיו ומכיריו מטעם אשר סיפר לי והוא זה כי בעת שנולד שמעו על ספינה אחת שטבעה בים והיות כי דודו נסע ג"כ על ספינה הנ"ל היו מסופקים אם הוא מת או לא ומחמת ספק קראו לו גם שם דוד על שם דודו ואחרי ימים מועטים שמעו כי הוא ניצל וגם הוא חי ע"כ קראו אותו רק בשם האחרון והשם הראשון נשכח כמעט לגמרי אלא שהוא בעצמו יודע את שמו דוד והנה א"כ כשיבוא לגרש אשתו אנכי מסופק איזה שם יקרא ויכתוב לו בגט תורה היא וללמוד אני צריך כדת מה לעשות ואפרש את שיחתי וטעם ספיקותי כאשר אומר הנה באיש שיש לו שני שמות כבר נהגו שמחמירים ליכתוב לכתחילה שניהם כדאיתא באה"ע סי' קכ"ט אמנם בנידן דידן אם יכתבו שני שמותיו אלו תוך הגט אינו מוכח מתוכו כלל מי הוא המגרש אפי' אשתו לא תדע שזה שם בעלה כי לא