מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנג

כמובן תמצית הדברים דכפר בינוני או כפר גדול וכן כרך קטן או כרך בינוני הוה בכלל עיר רק כפר קטן וכרך גדול ממועט אבל בירושלמי פ"י דסנהדרין אמרו סתם עיר ולא כרך עיר ולא כפר משמע דשום כפר הן בינוני והן כפר גדול וכן כרך בינוני אינם בכלל עיר א"כ רחוקים דברי רמב"ם מדברי ירושלמי ואיך לא שם מעלתו נ"י לב על זה שירושלמי ראי' לדברי מעלתו נ"י ורמב"ם סתירה לדברי מעלתו

ויותר אני תמה על מעלתו כפי לשונו אשר העתקתי הבין שטירין במכות דף י' המה כפרים וא"כ ערים הללו אין עושין אותן טירין קטנים המה כפרים קטנים כמו שהוא הגירסא לפנינו בגמ' ערכין דף ל"ב ערים הללו אין עושין אותם כפרים קטנים ודלא כרש"י שם שהי' לו הגירסא ערים הללו אין עושין אותם עיירות קטנות יעו"ש וכן נראה שהי' גרסת הרמב"ם בפ"ח מהל' רוצח אבל כפי הבנת טירין כפרים א"כ נדייק כפרים קטנים אין עושין אותם הא כפרים גדולים עושין והא לא משכחת כלל דעד מאה אנשים הוה כפר ואח"כ הוה עיר והי' לגמ' לומר ערים הללו אין עושין אותן כפרים או אין עושים אותן טירין מאי הוא זה טירין קטנים (וגם על תיו"ט עירובין דף כ"א י"ל כזה ואבאר אי"ה במכתב שני וגם יפלא למה לא הביא הגמ' והרמב"ם הדרש דכתיב עיר או ערים עיר ולא כפר עיר ולא כרך כמו שדרש הרמב"ם תיבת עיר בפ"ד מעכו"ם אצל עיר הנדחת ובפרט כפי גירסת הרמב"ם כמו רש"י ערים הללו אין עושין אותן עיירות קטנות א"כ חסר כל הדין לדעת שאין עושין כפרים למקלט דכתיב עיר ולא כפר דתיבת עיר ממעט כפר או כרך ומה שיש להפליא מרמב"ם הל' עכו"ם על ה' רוצח לא אעתיק כעת]

(ד) לא אדע איזה גבול יותן לשם כפרים לכל הדינים המבוארים בעוקצין פ"ג בחלב ובנבילה ועיין בפ"א בטהרות משנה א' ובפ"ח שם משנה ו' וברמב"ם ועיין פרק עור ורוטב בתוס' ורש"י וצריך בירור הכי כפר דווקא בפחות ממאה אנשים הלא שם תלי' בשוקים וברוב עם מה לי שם עיר או מוקף חומה ולמה בחרו חכז"ל חלב בכפרים וכדומה מזה נדע דעיר ככפרים כיון דליכא מקום רוב עם מסחר וקנין לא באתי אלא להערה

(ה) גם זה קשה לי מנ"ל דפחות ממאה הוה כפר הלא נוכל לומר פחות מאלף הוה כפר ועיין תוס' סנהדרין דף ט"ו דלומד מפסוק והי' העיר היוצאת אלף תשאיר מאה יעו"ש וקשה הא גופא דלמא שאני התם שהיתה עיר מתחילה שיוצאת אלף הגם שנשאר אח"כ רק מאה לא נפסק ממנה שם עיר אבל אם מעולם לא הי' לה אלף לא נקראת עיר אלא כפר וצריך לומר הלא כתיב גם והיוצאת מאה תשאיר עשרה א"כ מפורש יוצא דגם אם מתחילה הי' לה רק מאה נקראת ג"כ עיר וממנ"פ הוה במאה עיר ורק בפחות ממאה לא מצינו שנקרא עיר וא"כ ק"ל איך אמר ר' יאשי' מעשרה ועד מאה וכתב רש"י וז"ל בציר מעשרה לא מקרי עיר וטפי ממאה נפקי מתורת עיר עכ"ל וקשה איך יכחיש ר' יאשי' דכתיב העיר היוצאת אלף אלמא דאפי' באלף הוה עיר רק לק"מ דרש"י שמר לשונו ולא כתב טפי ממאה לא נקרא עיר אלא כתב נפק מתורת עיר והוה ליה צבור עכ"ל ותוס' ג"כ כתבו רק וז"ל הא דלמר חשוב עיר בק' ולמר בעשרה נראה דפליגי בקרא עכ"ל דמר יליף מאה דבפחות ממאה לא מצינו שנקרא עיר והגם דאם נשאר אח"כ עשרה לא נפסק שם עיר אבל ההתחלה לא נקראת עיר בפחות ממאה ור' יאשי' סובר כיון דמצינו אם נשאר עשרה נקראת עיר ה"ה בעיר נדחת מהני עשרה ור' יהונתן לא יליף משם הנשאר שדי בעשרה אלא יליף הלא שמתחילה לא יקבל שם עיר אלא במאה וה"ה בדין עיר נדחת צריך להיות עכ"פ מאה ואם לא כן נקרא כפר וכתיב יושבי העיר וא"כ גם לפי דברי מעלתו נ"י שחידש כלל אם לא נמצא מאה הוה כפר וצריך לכתוב בגט כפר ולא מתא נולד דין חדש אבל אם הי' בה מלפנים מאה ונשאר בה רק עשרה מותר לכתוב מתא דבשלומא בעיר נדחת דכתוב יושבי העיר מנ"ל ללמוד מספר מעיר שכבר הי' לה שם עיר ונשאר עוללת ילפי' מקבלת שם עיר אבל אם באמת הי' עיר ונשאר בה עשרה לא נאבד ממנה שם עיר ודי בגט לכתוב מתא והי' לו לבאר דבר זה

שוב ראיתי במכתבו שהרגיש בקו' מגמ' עירובין נ"ט דעיר חדשה בחמישים דיורין ואעפ"כ נקראת עיר ותי' דהיתה מקודם עיר ממש ונחרבת אעפ"כ נשאר עליה קריאת עיר כמו שהיתה מקודם עכ"ד ולא ביאר אי רק נקראת שם עיר אבל אין בה דין עיר או אפי' נשאר לה דין עיר דלא נאבד כח עיר כיון שנשאר עוד דיורין והי' לו לבאר זה לפי כלל שלו אבל אני אין מסכים בו ולכל זמן אי"ה כעת אחפץ לשמוע אשר יבאר בו כי לפי דבריו הוא דבר גדול לדינא

(ו) וביותר אני תמה אם שם כפר תלי' במאה אנשים או אפשר אפי' במאה נפשות אפי' נשים ונערות במספר למה לא ביאר הרמ"א דבר זה הלא כל הטעם שבחרו במתא שלא יצרך לחלק בין עיר לעיר א"כ אפוא מה נעשה בכפרים הלא יש כפרים גדולים וכפרים קטנים דהא במשנה בעדיות פ"ח משנה ג' הוא העיד על כפר קטן שהי' בצד ירושלים והי' בו זקן אחד ועיין גיטין דף כ' הרי שדייקו כפר קטן (ולפי הנוסחה בערכין עיירות הללו אין עושים אותן כפרים קטנים) וכן עיין באבל רבתי פ"א הל' ז' וז"ל אין שואלין בעיר זה את זה בד"א בכפר קטן אבל בעיר גדולה מותר עכ"ל ובטור סי' שמ"ג וז"ל אין שואלין זא"ז והמת בעיר בד"א בכפר קטן אבל בעיר גדולה שואלין עכ"ל ובש"ע סי' הנ"ל וז"ל כפר קטן אין שואלין שלום זא"ז כשמת בעיר עכ"ל וכן כתב בס' נחלת יעקב דברי רמב"ן בספר תורת אדם וז"ל תנא באבל רבתי אין שואלים שלום זה לזה והמת בעור בד"א בכפר קטן אבל בעיר גדולה שואלים עכ"ל הרי דיש כפר קטן (מה שמבורר מכאן דאפי' כפר קטן נקרא עיר לא אדבר כעת) בדיוק ובודאי יש כפר גדול כהאי דגיטין ג' כפרים שהי' בכל אחד כפלים כיוצאי מצרים או בתענית דף כ"א שהי' בכפר ט"ו מאות דיורין האי בודאי כפרים גדולים א"כ למה חששו חכז"ל שיהי' שם מתא שלא להצריך להבדיל לדעת אם היא גדולה או קטנה או בינונית ואם בכפרים צריך להזכיר כפר א"כ איך נדע להבדיל בגט אם הוא כפר גדול או קטן וכדומה ואולי בשלומא בעיר מצינו בקרא עיר קטנה ואנשים בה מעט וכן מצינו בקרא עיר גדולה ננוה עיר גדולה חששו אם יוחלף לכתוב שלא מדויק ובחרו מתא שלא מבדיל בין גדולה או קטנה אבל בכפרים לא מצינו בקרא הבדל בין כפר קטן או גדול לא חששו לכתוב סתמא כפר בין הוא גדול או קטן

(ז) ובאתי עוד לעורר גם לפי דבריו שמתא דווקא עיר ואין עיר פחות ממאה א"כ צריך חקירת חכם אם ישיבת נכרים הוה ישיבה ונחשב ע"י נכרים עיר לכתוב מתא אם בצירוף נכרים הוה מאה גברי ודבר זה יש לו שורש בש"ס ופוסקים ואולי הי' בכפר אשר נותן גט שכ"מ מאה אנשים בצירוף יהודים ונכרים ודל"ב אבקש לשמוע מה