מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנב

בב"ב דף נ"ה ואמר רב אשי פרדכת מסייע מתא וה"מ דאצילתיה מתא אבל אנדיסקי סיעתא דשמיא היא עיין רשב"ם ונמ"י ובש"ע סי' קס"ג ואטו דין זה דווקא לדרים בעיר ולא לדרי' בכפר אלא ברור דמתא הוא פי' מקום ישוב בני אדם גם נ"ל ראי' מגמ' כתובות דף צ"ד ולא אמרן אלא דלא איתיה במתא אבל איתיה במתא איבעי ליה למיתי יעו"ש ואטו דין זה דווקא בעיר ולא בכפר אלא פשיטא דמתא הוא מקום ישוב בני אדם ויעיין עוד בקידושין דף ע"ו רב ביבי דגברא רבה לעיין במילי דמתא כ' רש"י וז"ל שאר צרכי צבור עכ"ל משמע ג"כ מתא ישוב ב"א עוד עוררני בני הבח' המופלג משה דוד נ"י ראי' מגמ' נדרים דף נ"ו ע"ב והובא במג"א סי' ק"י ס"ק י"ד עבורא דמתא כמתא דמי והובא בש"ע יו"ד סי' רכ"ט סעי' כ"ט יעו"ש ולא חילקו בין עיר וכפר לענין עבורא של כפר אלא פשיטא דמתא הוה רק מקום ישוב ב"א הדרים במקום א' מה לי אם שמו עיר או כפר הכל הוה מתא ודו"ק

ואגיד כי כפי אשר רשום בזכרוני יהי' לי על זה חבילות ראי' רק אני מוטרד גדול והאמת עד לעצמו ואין צריך ראיות יותר ע"כ קצרתי כעת דהד"ש. סימן מב בענין הנ"ל לגדול אחד

(א) ראשית אעתיק דברי מעלתו נ"י שכתב וז"ל ואעידה לי עדים נאמנים דאין הדבר כסברת הדר"ג דעיר שבמקראות שייך נמי על כפר דאיתא במכות דף י' ע"א גבי ערי מקלט ערים הללו אין עושין אותן לא טירין ולא כרכים גדולים אלא עירות בינוניות והיינו מדתני' בספרי פ' שופטים שלש ערים ערים ולא כרכים ערים ולא כפרים עכ"ל הרי בפירוש דערים סתם משמע דווקא ערים ולא כפרים ועוד בירושלמי ס"פ חלק לגבי עיר הנדחת ז"ל עיר ולא כפר עיר ולא כרך עכ"ל והרמב"ם פ"ד מהל' עכו"ם דין ב' ז"ל אין העיר נעשה עיר הנדחת עד שיודחו רובא ויהי' המודחין ממאה ועד רובו של שבט וכו' שנאמר יושבי העיר לא כפר קטן ולא כרך גדול וכל פחות ממאה כפר קטן וכו' עכ"ל הרי כל אלו עדים נאמנים דעיר שבמקרא דווקא עיר ולא כפר עכ"ל

לדעתי לבאר בעזה"י דמכאן מוכח דכפר הוא בכלל עיר דשם עיר הכל במשמע בין כפר ובין כרך עד שיפרט לך הכתוב מיעוט דבאותו דבר ימועט כפר וגם כרך דבפ' מסעי אמרה תורה והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם וגומ' וכתיב בספרי שם וז"ל והקריתם אין הקריאה אלא הזמנה ערים שומע אני אף כרכים ת"ל ערי אי ערי שומע אני אפי' כפרים ת"ל ערים הא כיצד מגיד שלא הי' שם אלא שווקים ובית המחיה עכ"ל מפורש יוצא שקריה היא הזמנת ערים והי' ס"ד אף כרכים בכלל גילה התורה ערי וס"ד אפי' כפרים במשמע ת"ל ערים דהא כתיב ערים והקריתם ערים ערי מזה ממועט כרכים וכפרים אבל עכ"פ במקום דלא כתוב מעוטים הוה בכלל עיר כרכים וכפרים וכן בפ' שופטים כתיב בפרשה ג"פ שלש ערים בפסוק ב' בפ' ז' ופ' ט' ובספרי שם וז"ל שלש ערים ערים ולא עירים אלא כרכים ערים ולא כפרים עכ"ל ובילקוט פ' שופטים סי' תתקי"ט וז"ל שני ערים ערים ולא טירים ולא כרכים ערים ולא כפרים עכ"ל הרי מבואר יען דכתוב בפרשה ג"פ ערים ממעטים כרכים וכפרים אבל אי הוה כתיב רק פעם אחד ערים לא היינו ממעטים כרכים וכפרים דאל"כ הי' לספרי ולילקוט לומר ערים ולא כפרים אלא פשיטא דבכלל ערים הכל בכלל עד שמיעט לך הכתוב מיעוט על כרך ומעוט על כפר ודו"ק

הן אמת שבספרי בפ' שופטים ע"פ כי תקרב אל עיר וז"ל אל עיר ולא לכרך לעיר ולא לכפר עכ"ל וכן ע"פ כי תצור אל עיר וז"ל ולא לכרך ולא לכפר עכ"ל הרי במשמע דמתיבת עיר לבד ממעטי' לא כרך ולא כפר ואולי יען דתיבת אל מיותר דהי' יכול לומר כי תצור לעיר או כי תצור עיר ודל"ב אך הרמב"ם בפ"ו מהל' מלכים כאשר הביא השני מצות בהל' י"א לא הביא הך דין דנימא דעיר ממעט כרך וכפר משמע דלא ס"ל הך דספרי דנימא דעיר סתם ממעט כרך וכפר דנהפוך הוא דבסתם עיר הכל בכלל עד שפרט לך הכתוב כמו בעיר מקלט ודו"ק

(ב) וגם [יש לעיין בספרי בפ' כי תצא דדרשי' מפסוק וקראו לו זקני עירו מצוה בזקני עירו עכ"ל ועיין ובמות דף ק"ג דדרשי' מצוה בזקני עירו ולמה לא דרש הספרי זקני עירו ולא זקני כרך ולא זקני כפר שאין בהם מצות ב"ד לקרוא] נפלאת בעיני על הספרי בפ' ראה דדרשו על פסוק הכה תכה את יושבי העיר הזאת וז"ל ולא יושבי עיר אחרת עכ"ל ופלא שלא דרש הספרי יושבי העיר ולא יושבי כפר כאשר דרשו בסנהדרין בירושלמי פ"י ורמב"ם פ"ד מהל' עכו"ם מה זה עשה לנו הרמב"ם בשני מצות עשה לקרוא לשלום לעיר וכי תצור על עיר דדרשו בספרי עיר ולא כרך ולא כפר השמיט הרמב"ם דין דספרי ובעיר נדחת השמיט הספרי לדרוש לא כרך ולא כפר וכדמפורש בירושלמי ונפלאת בעיני ועיין בספר החינוך להרא"ה גם עליו קשה כזה (וכן בספרי פ' כי תצא בפסוק כי יהי' נערה בספרי וז"ל אין לי אלא בעיר בשדה מנין ת"ל אם בשדה ימצא האיש עכ"ל וכן בפסוק ולנערה לא תעשה דבר דרש בספרי וז"ל יכול בעיר חייבת בשדה פטורה ת"ל צעקה וכו' ואם יש לה מושיעים בין בעיר בין בשדה חייבת עכ"ל לא עלה על דעת ספרי לחקור דלמא התורה ממעט גם כרך וגם כפר משמע דשם שניהם שווין עם עיר ולא ידעתי למה לא דבר ספרי מזה והגם שיש ליתן טעם בזה בכל זאת צ"ע] ומעלתו נ"י שחקר בשורש הנ"ל הי' לו ליתן לב לזה ולא להשוות דברי הספרי דיליף בערי מקלט מג' פסוקים או מעירים ועיר ועירי גם דברי ירושלמי דדרש מתיבת עיר בלבד למעט כרך וכפר כי צריך התבוננות ליתן שורש בזה

(ג) עוד פלא שמביא דברי רמב"ם פ"ד מעכו"ם לראי' דעיר שבמקרא הוא דווקא עיר ולא כפר ולדעתי נהפוך דרמב"ם כתב וז"ל שנאמר יושבי עיר ולא כפר קטן ולא כרך גדול וכל פחות ממאה כפר קטן ורובא של שבט כרך גדול עכ"ל עין רואה שהרמב"ם לא כתב וכל הפחות ממאה הוא כפר ורובה של שבט הוא כרך שאז נדע שאם יש מאה יצא מכלל כפר ונכנס לשם עיר וכן ברובה של שבט יצא מכלל עיר ונכנס לכלל כרך אבל מדכתב הרמב"ם וכל פחות ממאה כפר קטן אז יותר מאה הוא כפר גדול דאל"כ למה הזכיר בפחות ממאה כפר קטן הי' די לנו לומר הוא כפר והתורה אמרה עיר ולא כפר וכן מדכתב רובא של שבט הוא כרך גדול מכלל דבפחות מרובה של שבט הוא כרך קטן או כרך בינוני ואעפ"כ הוה בכלל עיר דאל"כ למה צריך להזכיר שרובה של שבט הוה כרך גדול הלא די לו לומר רובה של שבע הוה כרך והתורה אמרה עיר ולא כרך אלא פשיטא דסתם כרך הוה בכלל עיר אבל כרך גדול אינו בכלל עיר