מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנא

ז"כ ותיכף ביום א' אחר הגירושין שבל"ח המגרש וביום ש"ק תיכף אחר הגירושין עיינתי בספר דברי חיים להגאון מצאנז וראיתי שם בשער שינוי המקומות שהאריך שם בדין זה והביא דעת המכתב מאלי' דכותבים על כפר מתא והוא בעצמו נשאר בצ"ע בדין זה והייתי כמסתפק אם דווקא לכתחילה מצדד כן או אפי' בדיעבד פסול אם כתוב בכפר מתא ובאמת ראיתי כן בשו"ת זקיני הגאון ר"ח הכהן ראפפארט שכ' דאפי' לכתחילה כותבים על כפר מתא והוא מחלוקת הפוסקים המרדכי והרשב"ץ הביאם הב"י בא"ע סי' קכ"ח והייתי ג"כ אצל ש"ב הרב הגאון מסטאניסלאב ואמר שהג"פ הוא כשר בלי שום פקפוק וראייתו מתוס' גיטין דף פ' ע"ה ד"ה שינה שם עירו ומחמת שדבר זה הוא מחלוקת הפוסקים אמרתי שיסכים גם כבודו בד"ז לכן אבקש מכבוד הדר"ג למחול ולהשיב להלכה ולמעשה דהאי איתתא אם צריכה לחלוץ אם לאו עכ"ל

תשובה הדבר נפלאת בעיני הכי אין זקינו הגאון אור ישראל כדאי לסמוך עליו אפי' שלא בשעת הדחק ונוסף עוד שהסכים עמו הגאון מסטאניסלאב ומה יבקש עוד ממני רק כיון ששקד על דלתותי אעשה רצון פר"מ נ"י בקצירת אומר בעזה"י

הנה עיינתי בשו"ת ר"ח כהן סי' ס"א ועיקר חידושו מלשון תוס' עירובין כ"א דכותבים מתא בגט בין עיר גדולה בין עיר קטנה ובמס' מגולה אמרי' עיר קטנה נקרא כפר ותוס' כתבו דכותבי' על עיר קטנה מתא א"כ ממילא כותבים על כפר מתא עכ"ד ויש לעיין דבר"ן מגילה נראה הגירסא נדון ככפר דשאני מגילה דלו יהי' עיר גדולה מאוד ואין בה עשרה בטלנים נידן ככפר אבל לעולם לכתוב על המקום אשר הוא כפר מתא לא נכון דאטו יכתב בגט על עיר שאין בה י' בטלנים כפר ה"ה לא יכתב על כפר מתא ופלא שלא העתיק קיצר פסקי תוס' אות ל"ו וז"ל מתא פלונית יכול לכתוב בגט לגדולה ולקטנה עכ"ל הרי שכ' בפי' יכול לכתוב לכתחילה

אמנם נ"ל דבר חדש כי מתא הוא רק מקום אשר ידורו שם אנשים בין רב ומעט הן שקורין בלשון אשכנז דארף מארקטפלעק עכ"פ הוא מקום מושב בני אדם דמצינו במדרש רבה ע"פ ויהי בימי וז"ל אמר ר' לוו כל מקום שנאמר שדה היא עיר עיר מדינה מדינה אפרכי' שדה היא עיר שנאמר ענתות לך על שדך עיר מדינה מניין שנאמר עבור בתוך העיר בתוך ירושלים מדינה אפרכי' שנאמר שבע ועשרים ומאה מדינה עכ"ל ותרגם כתב וז"ל ולאביתר כהנא אמר מלכא לענתות אזיל לך לקירוך עכ"ל הרי נקרא עיר שדה היינו מקום נחלת אדם אשר דר עליו ובשמואל ק' ו' פ' ח"י ועכברי הזהב מספר כל ערי פלשתים וחמשת הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון ד' עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי כתב רש"י וז"ל כפר הפרזי כפר שאין לו חומה עכ"ל הרי שגילה רש"י שעור שאין לו חומה נקרא כפר דתרגום כ' וז"ל מקרוין כריכן ועד קירוי פצחיא עכ"ל הרי לכפר שאין לו חומה כתב התרגום קירוי פצחיא וקירוי הוא עיר וא"כ גם הבנת רש"י מה שאין לו חומה נקרא כפר דאין לפרש ברש"י כפר שאין לו חומה נקרא כפר פרזי דהי' לרש"י רק לפרש שפרזי שאין לו חומה ומדפי' רש"י כפר שאין לו חומה היינו לפרש אפי' עיר שאין לו חומה נקרא כפר ועוד דא"כ הי' לרש"י לפרש פרזי כפר ואין לו חומה מדכ' שאין לו חומה משמע שהוא נתינת טעם למה נקרא כפר יען שאין לו חומה ודוק

וכן נראה מדברי רד"ק שכ' שם וז"ל הם עשאו מעצמם יותר טחורי זהב ועכברים כי הי' יראים עדיין ועשו מכל הערים והכפרים שהם ערי הפרזות כל עיר וכל כפר עשו טחור זהב ועכבר זהב בכל המקומות אשר ישבו שם פלשתים עכ"ל הרי שביאר בפי' שהכפרים הם ערי פרזות ועיר שיש לה מבצר נקרא רק עיר אבל עיר פרוז נקרא ג"כ כפר ודוק וע"כ נכון כל מקום שנאמר שדה היא עיר כי עיר פרוצה אשר אין לה חומה הן גדולה היא כשדה ונקראת שדה וא"כ מתא הוא רק קירוי הוא בין על כפר או עיר הן דארף או מארקט פלעק כל מקום מושב בני אדם נקרא מתא כנלע"ד ברור בעזה"י

ומה שהעיר הגאון מצאנז נ"י יען כי כפי חוקי המדינה יש הבדל שיש מקומות אשר זכו מחוק המדינה לשם עיר ויש מקומות שלא זכו לחיריות שם הנ"ל א"כ לא יהי' נכון לכתוב על כפר מתא עכ"ד לפמ"ש אין זה אמת דתיבת מתא כולל מקום ישוב מבני אדם הן כפר והן עיר קטנה או גדולה הכל נכלל בשם מתא אבל מודינא להגאון אם יכתב הגט בלעז או באיזה לשון צריך ללועז לכתוב אין ארט ולא נכתב אין דער שטאדט כי בלשון לעז אין כפר שטאדט כי כפר נקרא דארף ואין לו חיריות אשר נגבל בשם שטאדט אבל אם כותב בלה"ק מתא לא ביאר כלל אם שם המקום אשר מזכיר פלונית מתא אם הוא דארף או מארקט פלעק או שטאדט כי מתא הוה רק פי' ארט פלוני כנלע"ד ברור

ושמחתי כי מצאתי להגאון כרם שלמה בתשו' על הא"ע סי' ל"ג שכתב שבא לפניו לסדר קידושין במקום שנבנה בית יחידי שקורין "שטאפפעלפלאטץ בייא דער אייזענבאהן" וחקר שהי' רצה לכתוב "אוונא" וסיים שם וז"ל אך הדרני בי ויותר טוב לכתוב תיבת מתא כי מתא אינו רק שם לעיר או לכפר לבד רק שם מקום "פלאטץ ארט" וציין לעיין שבת קמ"ה כתובות ד' ודף מ"ט וסוף בב"ק והוריות דף י"ב ולא התעורר על שחקרתי למעלה בעזה"י ואני הרהרתי ראי' לדבר זה מבב"ב דף צ"א ומסנהדרין דף ז' ואין פנאי כעת לעיין על ראי' הגאון כרם שלמה ולדעתי כוונתי האמת לברר הדבר ולכן לא יחוש מעלתו נ"י להכבד לבו גם אני מסכים לגאון שהסכים עמו

ובני האברך החריף הבח' יעקב שלום נ"י מביא ראי' לדברי דמתא הוה הפי' מקום ישוב בני אדם מגמ' ע"ז דף ס"ח ע"ב בעכברא דנפל לחביתא דשכרא דמתקיף לה רב שימי ומי מאיס הלא עולה על שולחן מלכים ומשני לא קשי' הא דדברא הא דמתא וכתב רש"י בד"ה דמתא וז"ל עכבר של ישוב מאיס עכ"ל ואטו דווקא עכברא של עיר גדולה מאיס אלא פי' רש"י מתא עכבר של ישוב ב"א מאוס וא"כ מבואר דמתא הוה הפי' מקום ישוב בני אדם הן עיר הן כפר עכ"ד בני פי חכם חן תל"י וכן הביא ראי' מכתובות דף י"ג חורבא דמתא ואטו אם יש חורבא אצל כפר אשר דרים שם רבים לא ודו"ק

ואוסף גם אני להביא ראי' עוד מגמ' כתובות דף ק"ה ע"ב אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמי' ליה בני מתא לאו משום דמעלי' טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא וע"כ דמתא הוא רק שם מקום מושב בני אדם הדרים שם בקביעות בין שהוא עיר בין שהוא כפר דהכי יש הבדל דנאמר דדווקא בעיר יש סימן זה בת"ח דאם מרחמי ליה הוה סימן דלא מעלי ודוק עוד נ"ל ראי' מן