מחנה חיים אבן העזר חלק ג שנ

י"ג שמפורש יוצא אם מת בעל נאמנות ועיין בב"מ פלפול על דברי ב"ש ומשנה למלך ודוק עכ"ל

נחזור לשורש הדין דלא ידעתי אם חמותה נאמן לאסור לצער אותה בכל זאת יפה העיר אזני בזה והראה לי שמדקדק אחרי הגם שעשיתי זה רק לסניף לחזק הדברים כי העיקר שאשה בודאי אינה נאמנות שאפי' ע"א כשר אינו נאמן ובפרט אם אומר כמדומה לי וכ"ש חמותה שאמרה כמדומה לי והוא ברור בעזה"י

וסוף דבר הכל נשמע שכ' הדר"ג נ"י וז"ל אמנם כן לא ידעתי כל החרדה הזאת למה אפי' אם הי' אביו דר בכאן והי' נקרא לתורה בשם שמואל נח וגם הי' חותם עצמו כן בכל זאת מאחר שבפי העולם לא הי' נקרא רק בשם שמואל לחוד אם כתבו כן בגט כשר משום דשם דשמואל לא גרע מחניכה שהכל קורין אותו בה ועיין בטיב גיטין בלקוטי שמות סעיף ב' וסעיף י"ג וסעיף ל"ד עכ"ל

לא אכחד כי לא חפשתי אז על היתר כי הי' ברור בעיני שדי בהיתרים אשר הזכרתי שם תל"י וכעת אשר הדר"ג נ"י העיר שזה הוא פשוט בעיניו להתיר בו אגלה שהדבר צריך התבוננות רב כאשר אציע בעזה"י יעיין שו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ה שאפי' שינוי שם אבי המגרש כשר כיון שכותבים שם אביו על פיו גם שינוי לא מעכב

והנה הזכרת שם איש המגרש ושם אשה המתגרשת הוא דבר הצריך לשורש הכריתות כמבואר בר"ן ורמב"ן שלולא שנזכר השמות הללו אין כאן ספר כריתות ובית מאיר בסי' קכ"ט הוסף אם לא הוזכרו שמות האיש והאשה הוי כאמירה לגבי קרבן וסתמא פסול שרמז על תוס' בזבחים דאשה לאו לגירושין קיימא יעו"ש אבל שמות אבי המגרש ואבי המתגרשת הוא שיהי' מבורר מי הוא המגרש והמתגרשת למשל אם מגרש שמו יוסף הלא כמה יוסף איכא בשוקא כמבואר בשו"ת הרא"ש כלל מ"ה סי' כ"ז וז"ל המקדש או המגרש טוב להזכיר שם אביהם כדי לברר הדבר אם יש ב' יוסף בן שמעון בעיר עכ"ל וא"כ אם לא הוזכר רק שם המגרש והמתגרשת מי יודע כמה איש ואשתו יש ששמותיהם שווים אבל אם הוזכרו שמות האבות אז לא חיישי' שיש ב' יוסף בן שמעון שיהי' ב' אנשים שווים בשמותיהן ובשמות אבותיהן כמובן

ולפ"ז אני אומר למשל אם יש בעיר א' ששמו שמואל וא' שמואל דן זה נקרא אין שמותיהן שווים הגם שיש ב' אנשים שנקראים שמואל עכ"פ לאחד יש עוד שם דן והשני נקרא רק שמואל לבדו א"כ אין שמותיהן שווין והגם ששכיח שיהי' ב' אנשים בשם שמואל אעפ"כ לא הוה בכלל ב' יוסף בן שמעון הצריך להיות הן שם הבן והן שם האב שווין לגמרי עם השני כמובן

ומעתה בשלומא במגרש עצמו מהני אם העולם לא קורין אותו אלא בשם אחד דלא גרע מחניכה שכל העולם קורין בו דעכ"פ הוה בזה ספר כריתות וגם פועל על שיהי' כתובה לשמה אבל גבי שם האב אשר תכליתו שלא יהי' החשש על ב' יוסף בן שמעון אז חיישי' דלמא יש בעיר אחד ששמו נקרא יוסף בן שמואל וזה נקרא יוסף בן שמואל נח ועכשיו שלא הזכיר שם נח יש ב' יוסף בן שמואל בעיר ואין כאן בירור ולא מוכח כלל ולא מהני בהאב שם א' בתורת חניכה ואם בדורות הראשונים לא הי' שכיח שיהי' לאחד ב' שמות מלידה כאשר האריך בזה בטיב גיטין בהקדמה ובכמה מקומות אבל בדורות הללו הוא שכיח הרבה א"כ לא מהני שם שמואל בתורת חניכה דהרואה אומר יוסף בן שמואל השני גירש ואולי בצירף שם אבי האשה יהי' היכר אבל הלא חכמים רצו היכר מכל הצדדים ויש בזה להעיר על תשו' הרא"ש ובזה יש לסתור דברי בד"ה ואוסף. ונא שהדר"ג נ"י עוסק כעת בסדר השמות כאשר הודיע לי ישים לבו ועינו עלי לטובה לברר חקירה הנ"ל ואת והב בסופה אתן תודה על העבר ואתפלל על העתיד אם ימצא השגות להודיעני השגותיו כי האמת אבקש ואקוה שיגדל תורה ויתרחב הדעת אוהבו הדש"ת. סימן מ שוכ"ט לתלמידי הרהמ"ג הרב ר' עמרם ישי נ"י אב"ד דק"ק סערענטש יע"א

אחד"ש אודות גט מאמעריקא אשר ברוב יגון ג' שנים והוצאות השיגה גט פטורין ועכשיו אמר גיסה של האשה שהוגד לו מקרוביו שחמיו הי' כהן ובגט לא נזכר כהן ומעולם לא נודע שאבי האשה הי' כהן ושאל אם מותר ליתן הגט דהוה לכתחילה או הוה כדיעבד עכ"ד אהובי תלמידי נ"י עיין בספרי ח"ש בא"ע סי' ל"ו שם חדשתי דבר חדש חסרון שם משני שמות לא הוה בכלל שינוי השם והגאון ר' שלמה ג"פ נ"י בספרו החדש אהלי שם כלל א' הביא בס"ק נ"ג שחולק עלי והביא שיש בידו פלפולא חריפתא להעמיד דבריו אך אפי' אם יהי' כדעת החולק הוא באבי המגרש אבל באבי המתגרשת קל מאבי המגרש כמבואר בגט פשוט סי' מ"ג וקמ"ט כנודע וק"ו בשם כהן באבי המתגרשת דשם כהן ולוי קיל מכנוי עיין באדמ"ו חת"ס א"ע ח"ר סי' ט"ז וא"כ ק"ו בחסר שם כהן באבי המתגרשת וק"ו אם לא נודע כלל בגבולם שהי' אביה כהן ובפרט במקום עיגון כזה שהמגרש שפל אנשים באמעריקא וגם הלא במקום כתיבה בודאי לא נודע א"כ דעתי נוטה ליתן לה הגט תסדרו הגט ואחר הגט תאמר להאשה שיש אפשרות שתצרך גט שנית ותכתב לאמעריקא אולי אפשר בנקל גט שנית ואם לא אפשר אז בודאי אין לך דיעבד גדול מזה ובין הפרקים תשאל לרב אחד ואולי יתן ד' לי בריאות אכתוב לך תשובה גדולה להתיר בעזה"י. סימן מא רב שלומים ורב ברכות לראש גבר שלשלת היוחסין בן אבות ובן ענף כבוד הרב המאה"ג לממשלת התורה כבוד הרב ר' יוסף פרידמאן מורה צדק לעדתו בק"ק באראאדישען נ"י גאליציען

מכתבו קבלתי בעת אשר אני מוטרד בשאלה גדולה רק ראיתי במכתבו שהוא מיוצאי ירך רבן של ישראל הגאון ר' חיים הכהן ז"ל ומהגאון ר' מאיר הכהן וכותב על מאור הש"ך זקיני אמרתי אפנה אני מעמלי להקדים להשיב אומר מעט אשר הגו רעיוני להחזיק ביד ימינו שעשה כדת אבל על ח"ת לא אשיב כעת ואתו הסליחה כי אני אדם חלוש

שאלה סדרתי ג"פ בכפר הסמוך לעיר ליסענץ באיש שכ"מ כד רמי ושכיב על ערסו והתפשר עם אשתו ליתן לה ג"פ מפני שהחולץ אמר כי לא יתן חליצה כשיצטרכו ודבר זה הי' בעש"ק ומחמת טרדת עש"ק לא הי' פנאי ליסע לעיר וגם השכ"מ לא הי' יוכל מחמת חולשתו ומגודל הטרדה של עש"ק לא הי' לי פנאי לעיין בספרים וכתבתי בכפר מתא כי ראיתי נכתב כן מהגאון הקדוש בעל ברית כהונה בשו"ת