מחנה חיים אבן העזר חלק ג שמז

ברצונה א"כ איך יש עלי' מצוה לשמוע דברי חכמים שתהי' מקבלת ברצון הגט אשר אין מבוא מה"ת שיצרך האשה רצון לקבל גט ואטו ר"ג גזר שבעל לא יתן גט אלא מרצונה אז תשמענה האשה לדברי הב"ד שתהי' ברצונה היא תאמר יהי' בעכ"ח כדת של תורה מה מצוה יש עלי לשמוע בזה דברי חכמים ישמעו חכמים זל"ז ולא יתקנו באופן זה שלא לגרש בעכ"ח וכמעט נ"ל דזה הוה כמו לעבור על דברי תורה דתורה אמרה ונתן בידה ושלחה מביתה בעכ"ח ולא תלי' ברצונה בשלומא ר"ג גזר שהבעל לא יתן בעכ"ח של אשה כי הרשות בידו שלא לגרש אבל לכפות לה שתהי' מרצונה מי יכפה לה הלא תאמר אני מבקש ד"ת ודו"ק עכ"ל. סימן לח

נשאלתי שאירע שדיינא קרתא סדרו גט לאיש הנצרך לשוב בצבא במערכות המלחמה וירא שתשאר אשתו עגונה ושמע לקרוביה ליתן גט פטורין לאשתו וכאשר לקחו הב"ד את הגט אחר שהגיע לידה וקראו אותו פעם שנית כמבואר בסדר הגט אות פ"ה ראו באות ר' בתיבה דמתקריא נקודה דיו בתוך החלל וחקרו הב"ד מה זה שלא ראו זאת בגט קודם הנתינה וחשבו יען שהי' עיכב בדבר שהאשה יש לה מכה טוריה ר"ל והי' על ידה בלאות וצוו עליה להסיר הבלאות שלא יהי' חציצה א"כ יוכל להיות שע"י שזב לחה ונתלחלח אות שכנגד טיפה הזאת כאשר הדקה ידיה והגביה למעלה ושאלו אותי אם יש לסמוך להקל שיש חשש עיגן אם יצרך להתעכב עד שבוע הבע"ל שמקודם לא אפשר לסדר גט שני

תשובה אני מסכים עמכם שלא צריך גט שני ואבאר דעתי בעזה"י כתיבת הגט כפי חק התורה בצוות הבעל משלו וכתיבת הסופר לשמו ולשמה ולשם גירושין הוא פועל לעשות מן הנייר ומן הדיו שם כלי שהוא ספר כריתות אשר הבעל יוכל לכרות האישות בינו ובין אשתו ומקרא הנייר ספר כריתות עיין בש"ע א"ע סי' ק"כ סעי' ב' וז"ל גזל נייר וכתב בו גט ונתנה לה כשר אפי' קודם יאוש וכ' בח"מ ס"ק ד' וז"ל משום שיש כאן שינוי השם דמעיקרא נייר שמו והשתא גט שמו עכ"ל ועיין עוד בפר"ח שם ס"ק ב' א"כ ברור שהגט הוא ספר כריתות שיש בכלי הזה שלימות שהבעל יוכל לעשות גירושין כמובן

אמנם אחר שנעשה הגירושין ונכרת האישות חזר להיות מן ספר כריתות להיות נייר בעלמא לצור ע"פ צלוחית כי הלא א"א לגרש בו פעם שנית שאפי' אם יחזיר גרושתו לא יוכל לגרש אותה שנית בגט זה כי לא נכתב לאישות הזאת ועיין בב"ש סי' ק"ך ס"ק א' ועיין בר"ן נדרים סוף סוגי' דרב פדא אם נתן לאשה שתי פרוטות שתתקדש לו אחר שיגרשה וקצרתי מאד

ולפ"ז אם נאמר שנעשה הנקודה הזאת קודם נתינת הגט לידה א"כ צריכים אנו לומר שהכלי הזה אשר הוכן ונגמר להיות שמו ספר כריתות נפסל טרם שעשה פעולתו ואמרי' בהפך אוקמי הכלי על חזקתו שנשאר בשמו שהוא כלי ספר כריתות ורק אח"כ אשר כבר פעל הכריתות וחזר לשם נייר בעלמא מלא אותיות קבל גם הנקודה זאת בתוך החלל אות ר' ודו"ק

אך יש להשיב לו יהי' דיש כאן לומר אוקי הכלי שהוא ספר כריתות על חזקת קמייתא נימא אוקמי האשה על חזקת קמייתא שהיא היתה אשת איש ויש חזקה מול חזקה וגם זאת נימא על האשה שהיא בחזקת קמייתא שהיתה קנין כספו של בעלה ונשארת עוד קנין כספו וא"כ יש ב' חזקות נגד אוקמי הגט הכלי בחזקת קמייתא ולכל הפחות הוית ספק מגורשת וצע"ג

ואין לומר דחזקת קמייתא של אשת איש וחזקת שהיא קנין כספו איתרע דעשה מעשה בכתיבת ונתינת הגט מידו לידה ועיין תוס' כתובות דף כ"ג ע"א ד"ה תרווייהו וא"כ חזקת כלי לא איתרע דלאחר פעולת הכריתות מה איכפת לן שהוא נקוד בטיפת דיו וא"כ אולי חזקה א' טובה עדיף משני חזקות דאיתרע ואחר העיון זה אינו דסברת התוס' הוא דווקא אם הכסף הי' ראוי' לקדש בו וגם היא היתה מרוצית לקדושין רק נולד ספק אם הקידושין נפלו קרוב לו או לה דעכ"פ עשה מעשה שהי' יכול לפעול הקידושין אבל אם יש ספק אי הי' שוה פרוטה או איסור הנאה דיש ספק אם הי' במעשה כח שיכול לפעול קידושין זה לא הוה חזקה דאיתרע דמי יודע אם עשה מעשה שיכול לפעול קידושין והיא סברה ישרה ב"ה וא"כ כאן דיש חשש שנפסל הגט קודם הנתינה ולא נעשה מעשה שיכול לפעול גירושין כלל ולא הווין חזקות דאיתרע וא"כ נשארו ב' חזקות נגד חזקת הכלי ודו"ק

ולו יהי' שחזקת קנין ממונו נקשר עם חזקת אשת איש שאי אפשר לחזקת א"א בלי חזקת קנין ממון של האשה להבעל א"כ הוה רק חדא חזקה כמו שפליגו הפוסקים אי חזקת חי של הבעל עם חזקת אשת איש הווין ב' חזקות או חדא חזקה עיין בריב"ש ובנב"י בקונטרס עגונות אבל חדא חזקה בודאי הוה כנגד חזקת הכלי והוה ספק דאורייתא לחומרא ודו"ק

וחפשתי אחר היתר אחר בעזה"י הלא המסדר הגט והעדים צריכים לקרוא הגט ולדקדק בו קודם שיתן המסדר הגט לידי הבעל כמבואר בסדר הגט סעיף ס"ו שכ' וז"ל והחכם והעדים קוראים הגט וגם חתימת העדים ומדקדקים בו אם לא דילג בו תיבה גם בחסירות ויתירות ובכל תקוני הגט עכ"ל וא"כ אם הי' בו נקודת דיו בתוך אות ר' דמתקריא הי' הם מרגישי' בו וחזקה על חכם המסדר הגט שלא הוציא מידו דבר שאינו מתוקן ח"ו ומהכ"ת לומר שהי' הטיפה בתוך האות ולא הרגיש החכם המסדר ויש מקום לתלות שיש ביד האשה מכה שיכולה להתגלע וע"י שהדקה בגט יצא טפה לחה נגד אות ר' אשר התלחלח אות ר' ונעשה כטיפת דיו א"כ תולין הקלקלה במקולקלת דכאן נמצא כאשר לקחו הב"ד הגט בחזרה מידה כאן הי' שנתהוה רק ברשותה ועיין במ"ל באריכות פ"ט מהל' איסורי ביאה הל' כ"ט דוגמא ועיין ביו"ד סי' קפ"ז אם יש לה מכה תולין במכתה ג"כ דוגמא ועיין בש"ש שמעתא ג' פ"ו בשם שו"ת משאת משה והי' לי להאריך בזה כנלענ"ד בעזה"י (ועיין במג"א סי' תס"ז ובאחרונים שם)

שוב מצאתי בפר"ח א"ע סי' קכ"ה סעי' ח' בד"ה זה לשון מהרי"ק בשורש צ"ח וכו' ואח"כ כ' וז"ל מלשונו מוכח להדיא דהר"ף פוסל בדיעבד ולזה כיוון ההג"ה במ"ש די"מ אפי' האות ניכר ודלא כח"מ שכתב שאם כוונת הגה"ה להחמיר בדיעבד הנה זה לא נמצא בתשובת מהרי"ק דליתא ומ"מ באמת לא משמע מדברי הר"ף ואדרבא סמך אמ"ש בהל' תפילין באופן שלהחמיר בדיעבד באות ניכר אין טעם לחומרא זו וכן עיקר ולדידן יש להקל אפי' לכתחילה עכ"ל שישו בני מעי שק"ו בנידן דידן אין צריך גט שני שיש חשש עיגן כך דעתי בעזה"י.