מחנה חיים אבן העזר חלק ג שמא

להחזיק בסוג עריות משם איסור ערוה שם ראשון לשם איסור ערוה בשם שני דכולם שם סוג טומאה או ערוה או סוג מאכלות אסורות דעכ"פ הוה בסוג בשם אחד אבל אין מחזיקי' מאיסור לאיסור אשר המה משני סוגי' דנפרדים המה לגמרי אפי' בשם סוג אינם שווין וא"כ איסור נדה הוא איסור כרת על הנאת בעילת נדה עיין בב"ק דף ל"ב הגם דאשה קרקע עולם כתיב נפשות העושות שתתחייב על הנאת בעילה ועיין בתוס' שם היטב ולא הוה מסוג שם טומאה ולא שייך לומר בו מחזיקי' מאיסור נדה לאיסור זנות של א"א דטומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה ודו"ק וה"ה דאין להחזיק מאיסור נדה שם איסור אשת איש אם יש ספק בקדושין דשם נדה הוא איסור כרת אבל אינו משם סוג ערוה ואיסור א"א הוה סוג ערוה ודו"ק

ולכן מעולם לא ראיתי שאחד מהפוסקי' יחקור בספק עגונה אם אירע ח"ו שהבעל נפל או הפיל עצמו במים שאין להם סוף או בספק אם הוא בתוך ימים דנוכל לסמוך על הכרת פרצוף פנים וחוטם דנחקור אם האשה היתה בעת נדתה דנחזיק לחומרא מכח מחזיקי' מאיסור ואם היתה טהורה יש להקל יותר ולפמ"ש נכון הדבר דאיסור נדה הוה כמו איסור אכילת חלב ואיסור א"א הוא סוג עריות ודו"ק

ואם כנים דברי יש לי להפליא על הנב"י ח"ר סי' נ"ז בד"ה ולא שחקר אם נולד ספק אם הדם מן המקור או מן הצדדים והקשה הא נולד הספק אם רואית מחמת תשמיש בעודה בחזקת אשת איש א"כ הגם עכשיו שנתגרשה לא יהי' מועיל ס"ס עוד וצריכים לבדוק בשפופרת יעו"ש שהאריך

ובלבבי לא כן ידמה בשלומא אם האסורים מסוג שם אחד כגון חזקת שאינו זבוח עם ספק דרוסה וכדומה נקרא חזקת איסור שכולם סוג מאכלות אסורות אבל להחזיק מסוג עריות שהיתה על כל עולם באיסור אשת איש חוץ מבעלה לקרוא מכח זה חזקת איסור להחמיר על ס"ס באיסור נדה על כל העולם זה לא אמרי' ודוק

ואחרי ימים רבים מצאתי בבינת אדם במחזיקין מאיסור לאיסור אות כ"ג שישב על מדוכה זו אם נחזיק מאיסור נדה לאיסור א"א לדחות חזקות פנוי' יעו"ש אשר חידש ושמחתי שהקדמני בגוף ההערה אבל חשבתי דרכי לאמת שאינם מסוג שם איסור אחד הנלע"ד כתבתי כעת עד שירחיב ד' גבולי התורה לפני בעזה"י. סימן לב

שאלה באיש חולה שהרגיש בעצמו שקרב קצו ר"ל ואמר לאשתו לב יודע מרת נפשו ידעתי שאני לא אזכה להכניס בת יחידה שלנו רק את תוכל לזכות לזה ע"כ אני מזהיר אותך על בחור פלוני אם יבקש את בתנו לא תאבה ולא תשמע אליו בשום אופן ואשתו נחמו בדברים שהוא יעמוד מחליו ויעשה כאות נפשו עם בתו ואחרי איזה שעות שבק החולה חיים לנו וכאשר דבר כן הוא שהבחור פב"פ מבקש הנערה הזאת לאשה ולא מבקש נדן הרבה כי אביו עתיר נכסין וגם רצון האלמנה בשידוך הנ"ל ושאלה אם מותרת לעבור רצון בעלה המת כי דבר אתה קשות באזהרה חמורה אשר אין נאה ליתן בכתב ותפחד אם לא ימצא לה עון אם תדבר על לב בתה הנערה להתרצות לבחור הזה

תשובה הדבר לא פורש אי אשה חייבת באשר צוה עליה בעלה הלא המיתה מתיר אותה מקשר בעלה ומותרת לשוק לכל אשר לבה יחפוץ מהכ"ת תהי' מחוייבת לכבד את בעלה אחרי מותו לשמור כל אשר צוה עליה בשלומא אם דיבר עם בתו וצוה עליה הי' המקום לחקור לכבד אביה גם אחרי מותו וגם זה לא ברור לי דמבואר בש"ע יו"ד סי' ר"מ סעי' כ"ה ברמ"א בשם מהרי"ק אם האב מוחה בבנו שלא ליקח האשה אשר יחפוץ אין צריך לשמוע על האב יעו"ש וא"כ ה"ה אין הבת מחויבת לשמוע אל אביה שלא תנשא לאיש אשר לבה חפץ אפי' אם אביה חי וביותר אם אביה כבר מת רק צוה עליה קודם מותו פשיטא שלא תצרך לשמוע אליו וק"ו אם דבר רק עם אשתו שלא צריכה לשמוע לדבריו ודוק

ועלה בדעתי לחדש דבר תל"י אם האם הנערה עדיין אלמנה מחוייבת לעשות כפי אשר צוה עליה ואם כבר נשאת לבעל שני לא צריכה לעשות רצון בעלה הראשון ואבאר בעזה"י

הנה בש"ע יו"ד סי' ת"ג סעי' ב' כתב וז"ל כל שקורע עליו בשעת מיתתו קורע עליו בשעת ליקוט עצמות עכ"ל וחידש אדמ"ו בעל חת"ס ביו"ד סי' שנ"ה אם לקטו עצמות בעלה אחרי שכבר נשאת לבעל שני אינה מתאבלת על בעלה הראשון שע"י הנשואין לאיש אחר מפקיעין ההתקרבות אשר הי' לה לבעלה הראשון וסיים שם וז"ל נשואי' קרבו ונשואי' רחקו ודומה זה כעין ריש פ' המגרש פקעי קידושי הראשון וגמרו קידושי שני שאע"פ שהגירושין או המיתה לא הפקיעו קדושין הראשונים לגמרי הנשואין השניה מפקיעין לגמרי ושוב אינה קרובה לבעלה וה"נ דכוותיה עכ"ל דפח"ח שפתים יושק וא"כ אם האם הנערה עדיין באלמנותה לא נפקע ההתקרבות לבעלה המת ומחויבת לכבדו שלא תפעל שום פעולה שבתה תנשא לפלוני הגם אם צוה לבתו לא צריכה לשמוע בקולו כי לבה חפץ באיש שהוא בן זוג שלה אבל אמה אינה רשאי לעבור על צוואת בעלה כפי הכלל אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך אבל הבת עוברת על צוואת אביה לזכות את עצמה כפי חפץ ורצון לבה אבל אם האם כבר נשאת לאיש אחר אז האישות מבעל שני הפקיע התקרבות מבעלה הראשון א"כ תוכל האם לעשות כל השתדלות שתנשא לבחור הנ"ל אשר חפץ בבתה כנלע"ד בעזה"י

שוב מצאתי בנב"י מהד"ת א"ע סי' מ"ה שחקר בשאלה כזאת ופסק דאין האלמנה צריכה לשמוע לקול בעלה הראשון דהיא אינה מחויבת לכבדו דהא הרשות בידה ליקח בעל שני יעו"ש לדעתי שם אלמנת פלוני פועל שעדיין שמו עליה ועיין בכריתות אלמנת ראובן אלמנת שמעון אבל מה אני עין רחש נגד עין ארי' דבי עילאה הגם שיש לי להשען על דברי אדמ"ו חת"ס ז"ל אקבל שכר על השתיקה

ואגב גררא אזכיר שנשאלתי בשנה העבר באלמנה אחת שנשאת לאיש ולא הי' זיוג שני עולה יפה והרחיקה נדוד למרחקים ומתה שם וקרובים רוצים להובילה משם לעיר אשר נולדה שם ושאלו את פי אם לקבור אותה אצל בעלה הראשון או אצל שאר קרובי' ואמרתי לפי פסק אדמ"ו חת"ס ז"ל נפקע התקרבות מבעלה הראשון ע"י הנשואין לבעלה השני א"כ טוב לקבור אותה אצל שאר קרובים אשר לא נפקע ההתקרבות כנלע"ד להלכה בעזה"י.