מחנה חיים אבן העזר חלק ג שמב

סימן לג שלום וכ"ט לבני החרוץ פיפיות הרב מו"ה ר' משה דוד נ"י סופר בק"ק סאסרעגען יע"א

אחד"ש אשר שאלת אשה אלמנה עניה ולה שתי בנות כלות אם תוכל להכניסם לחופה בשני ימים זה אח"ז והערות על רמ"א א"ע סי' ס"ב דמשמע דמותר רק מהט"ז או"ח סי' תקמ"ו משמע דאסור בשבוע אחת והקשת כדת האיך לנהוג

אהובי בנ"י נ"י דעתי אחר שהוא אשה אלמנה ואין עליה חיוב להשיא בנותיה הדבר מותר בשלומא האב חייב להשיא בניו ובנותיו כדכתיב בירמי' כ"ט קחו לבניכם נשים ובנותיכם תתנו לאנשים א"כ אצלו אין לערב שמחה בשמחה כי שמחת נשואין ז' ימים ולבן אמר מלא שבוע זאת ואתנה לך משמע מקודם גם הוא לא יתן רחל כי חפץ לקיים שמחת נשואין של לאה שבוע שלימה ועיין רמב"ם הלכות א"ב חייב אדם להשיא בניו ובנותיו והוא מגמ' יבמות שם קאי על האב אבל האם אשה אלמנה אין עליה סרך חיוב מצוה להשיא בנותיה ומותרת לעשות נשואי שתי בנות בשני ימים וגם הי"א שהובא בט"ז מודים אם אין לאחיות אב כך דעתו אם יסכים חמיך הגאון נ"י רק הכלה אשר נשאה היום לא תלך לחופה ביום מחרת אצל אחותה כי היא עוסקת בשמחת נשואין של עצמה ופטורה בשמחת אחותה אפי' אם היא הגדולה אשר תנשא למחר וקצרתי ועיין רמב"ן פ' ויצא פסוק מלא שבוע זאת ונתנה לך יעו"ש בהבנת ונתנה לך בלשון רבי' ודו"ק אביך הדש"ת. סימן לד שלום וכ"ט לתלמידי הרהמ"ג כבוד ר' עמרם ישי נ"י אב"ד דק"ק מערענטש יע"א

אחד"ש קבלתי היום מכתבך ואשיבך בקיצר כי אין כאן מקום לזכות את האב ולא אעתיק השאלה באריכות כי הוא בלי צורך

אודות מי שמת לו אשתו ג' שנים לנשואי' ונשאר בת ואחר איזה חדשים מת גם הבת וחמיו נתמסכן כעת ותובע משום תם לריק כוחו חלק מנדן ונכסים שנתן לבתו בשעת נשואים וחקרת הגם שתקנת שום לא הי' אם נשאר זרע אבל עכ"פ מצד ועשית את הישר ואת הטוב כיון דנשאר סברת ותם לריק כוחכם ר"ל א"כ הגם שבעל יורש את אשתו יצרך ליתן לפשר עמו זה דבריך בקיצר ולדבריך שאלת מדוע לא תקנו תקנתם גם בנידן שאלתך

דע דאיש הזה אם לא יזכה מכח ירושת הבעל לו יהי' שאין בעל יורש אשתו כלל לא מדאורייתא ולא מדרבנן אבל עכ"פ ברגע שמתה אשתו אז היתה הבת קטנה יורשת אותה מדאורייתא כי במקום שאין בן הות הבת יורשת דאורייתא דכתיב והעברתם את נחלתו לבתו וה"ה באשה שמתה ויש לה בת היא היורש דאורייתא ולא האב של האשה המתה עיין כל זה בב"ב וברמב"ם וש"ע הל' נחלות וא"כ אפי' און הבעל יורש אותה אפי' מדרבנן הוה הבת היורש דאורייתא ועכשיו שמתה אביה יורש אותה דכלל גדול כל המנחיל נוחל אם מת בן או בת ולא הניח זרע הוה האב של המת היורש דאורייתא וא"כ נוחל האב את בתו הקטנה שמתה ולא אבי אמה של הבת שמת וא"כ כאן בכל אופן הבעל יורש אי מכח ירושת הבעל ואפי' אם לא יהי' בעולם דין ירושת הבעל נפלו הנכסים לבת הקטנה ועכשיו שמתה אביה יורש אותה ואיך יש לחקור כאן ועל ותם לריק ר"ל א"כ ברור שעפ"י הדין אין כאן תביעה אפי' על פרוטה אחת ודו"ק

בכל זאת תשלח אחרי האיש העשיר שירחם על חמיו אחר מידו ובגללו עשה את כל הכבוד הזה עושר ונכסים ואין לך מצות צדקה גדולה מזה אם יגמול עמו חסד דחייב אדם גם בכבוד מי שהי' חמיו והוא מוקדם לצדקה וד' ישלם לו דברי הטרוד הדש"ת. סימן לה שלוכ"ט להרב הגאון הרב ר' יוסף שמואל געלערנטער נ"י אב"ד דק"ק קוטב יע"א

אחד"ש קבלתי שאלתו זה ימים וגם היום קארטעל אודות איש אשר אשתו הפילה נפלים והשוו עצמם אצל הב"ד חשוב אשר פסקו שצריך להמתין עוד זמן זמנים ואז קבעו מה שצריך ליתן לה והוא זרק לה גט בע"כ ולא חפץ ליתן לה הסך מה שקנו ממנו הב"ד בקנין שנים רעות עשה א) לא עברו ג' שנים שצריך לדור עמה בטיב ב) שלא השליש ח' אלפים וכדומה

תשובה אשיב למעלתו נ"י רק בקצירת אומר מפני הכבוד איזה הערות בנידן הנ"ל

הנה לכאורה קשה איך איש מגרש בע"כ תאמר האשה אדעתא דהכי לא נתרציתי להתקדש לו ויהי' כל בעילותיו בעילת זנות ונימא חזקה אין אדם עושה בעילת זנות וחזקה שלא כיון לגרשה רק לצערה ואין לומר כיון דנשואה היתה אמרי' לגבה שיש חזקה שאין היא עושה בעילותיה בעילת זנות ולא תאמר על דעת כן לא נתקדשה זה אינו עיין בב"ש סי' קנ"ז ס"ק ו' היטב והלא היא אינה פושע בדבר ועוד שעי"כ לא הוה הגט ולא יהי' מגורשת ולא יהי' בעילת זנות ודוק

אך זה שיבוש דהא התורה אמרה ונתן בידה שיוכל לגרש אשתו בעל כרחה ואיך תאמר אדעתא דהכי לא קדשה נפשה הא שמעה שאמר הרי את מקודשת לו כדת משה וישראל והלא דת משה וישראל הוא שאיש מגרש אשתו בע"כ א"כ נתרצית לו ע"י כן ואיך תוכל עכשיו לומר אדעתא דהכי לא קדשה נפשה ודוק

אמנם אך אחר שעשה ר"ג חרם שלא יגרש איש אשתו בע"כ חוץ באופנים ידועים ונתקבל חרמו ברוב תפוצות ישראל א"כ כל אשה המתקדשת נתרצית רק על אופן דנוהגים כשירי בני ישראל וכאשר שמעה כדת משה וישראל א"כ דת ישראל הוא שלא לגרש אשתו בע"כ חוץ אם הב"ד יפסקו שחדר"ג שנתקבל בישראל מותר באופן הזה נתרצית להתקדש לו כמו בכתובות פ' המדיר משנה ו' ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית פי' רש"י שנהגו בנות ישראל אע"ג דלא כתיבה יעו"ש ה"ה הוא בכלל דת משה וישראל מה שנהגו בני ישראל ע"י מנהגיהם מאור הגולה ר"ג ז"ל וכל קדושי ישראל אחריו א"כ בודאי תוכל לומר אדעתא שהבעל יגרש אותה בע"כ שלא כדת ישראל לא נתרצית להתקדש לו וא"כ בדין היא תאמר כן ויהי' כל בעילותיו בעילת זנות וכלל גדול חזקה אין אדם עושה בעילותיו בעילת זנות ומשחק הי' להפחידה ומעולם לא גמר בלבו לגרש באמת א"כ היא בחזקת א"א ואם הוא ישא אשה