מחנה חיים אבן העזר חלק ג שלט

בג' אבל בשנים דברי הכל לא וקשה דהא יוכלו לפלוגי ג"כ בשנים דא' נעשה שליח והשני עד יעו"ש ולהנ"ל ל"ק דבשליח כ"ע מודים דלא משכחת קידושי ע"א ודו"ק היטב וכן הסברא מכרעת דאטו נימא לאחר שקיי"ל דשליח נעשה עד הן הן שלוחים הן הן עדים ולמ"ד המקדש בע"א חוששין לקידושין יוכל שליח לקדש אשה בלי שום עד כמובן הגם שיש להשיב ע"ז אבל לסניף יש לצרף גם זה וממילא אין שום ספק בקידושי ע"א הנ"ל כנלע"ד בנך הנאמן יעקב שלום תשובה שלום רב ושפע רב טוב לבני החביב כבוד הרב המה"ג ר' יעקב שלום נ"י ולביתו כ"ט

אחד"ש קבלתי שאלתך באשר נסתפקת בענין שליח שקידש אשה בפני ע"א ונמצא אח"כ שאחד מעידי קדושין היה פסול ולא נשאר רק קדושי ע"א אם בכה"ג יש חשש קידושין או לא והי' לי להאריך בענין שליח נעשה עד קידושין דף מ"ד ובכמה הערות רק אני טרוד מאד וחלוש גדול ואציע לפניך רק הערה אחת אשר כמוס עמדי ותמחול לי שלא אוכל לשעשע בפלפולך ד' יחזק אותך ויברך אותך ויתן לך מאור בתורתו הקדושה ואעתיק רק פתח דבריך שכתב וז"ל

נסתפקתי בראובן שעשה לשמעון שליח שיקדש לו אשה פלונית והלך שמעון וקידשה כדמו"י בעבור ראובן משלחו אבל לא לקח להקידושין עדים רק ע"א שסבר שהוא עם אותו העד יהי' העדי קידושין ונתגלה שכבר זה כמה נפסל אותו העד לכל עדות שבעולם שהוא א' מהפסולי עדות מדאורייתא המבוארים בח"מ סי' ל"ד אם אשה זו מקודשת לראובן או לא דהא נשאר ע"א בקידושין ומבואר ברמ"א א"ע סי' מ"ב ס"ב דיש מחמירים אם מקדש לפני ע"א וגם מבואר ברמ"א שם אם קידש לפני שנים והא' מהם קרוב הוה כמקדש לפני ע"א וא"כ ה"ה בנידן כזה מה הוה דאותו העד הוא פסול סוף כל סוף הוה כמקדש לפני ע"א וחוששין לקידושין רק זאת יש לחקור דכבר תפסו הפוסקים על הרמ"א האיך פסק דהוה כמקדש לפני ע"א הא הלכה פסוקה הוא דנמצא א' מהן קו"פ עדותן בטילה עכ"ל

אהובי בני נ"י טרם אדבר על פלפולך אקדים דבר אחד אשר יקר לי בעזה"י בפ"א דמכות במשנה ח' מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף שלשה נמצא א' מהן קרוב או פסול עדותן בטילה מנין אפי' מאה תלמוד לומר עדים וכ' התוי"ט בד"ה עדותן בטילה וז"ל נ"ל שזה מכלל מאמרם ז"ל הרי זה בא ללמד ונמצא למד שהרי עדיין לא שמענו בשנים שעדותן בטילה עכ"ל וחקירת תויו"ט גדול מאוד היכן נמצא דאם נמצא קרוב או פסול עדות השני בטל דלמא דווקא עדות הקרוב ופסול לא מהני ונשאר עד כשר לחייב שבועה עכ"פ וצע"ג

ונראה ליישב בעזה"י כי מאד נפלאתי דאמרו חכז"ל בסוטה דף ב' תנו רבנן ועד אין בה בשנים הכתוב מדבר או אינו אלא אפי' באחד ת"ל לא יקום ע"א באיש ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש אינו יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד ונפלא בעיני למה עשתה התורה ככה שבלשון יחיד יהי' נשמע שנים ואם באמת דברה התורה על עד יחידי צריך לכתוב עד אחד למה לא כתבה התורה על שנים עדים לשון רבים ועל עד יחיד יכתב התורה לשון יחיד ולא צריך לכתוב אחד

ואמרתי דכח עדות הוא דבר מובדלי מן נאמנות עדות דע"א נאמן באיסורין כח ע"א אם אומר להיתר יפה יותר מן אומר לאסור עיין תוס' גיטין דף ב' בד"ה הוה דבר שבערוה ובפנ"י שם שהעיר שלהתיר יש חזקה אין אדם חוטא ולא לו אבל לאסור יש לומר לצעורי כמכוין ואשה שנאמנות שטהרה מנדתה שאני שהיא עושה מעשה דבורי אמרי מעשה לא עבדי גיטין דף ס"ז ויש לפעמים סברה מלתא עבידה לגלוי לא משקר אינש בודאי קושטא קאמר עיין קידושין דף ס"ו שלח ואחוי עיין רמ"א וש"ך יו"ד סי' קכ"ז וכדומה אם יש בידו הוה כמו בעלים עיין ברא"ש גיטין דף נ"ג בכללי ע"א נאמן באיסורין אלה וכאלה נקראו נאמנות עדות עיין בהגהות רא"ש ריש חולין דאדם אוכל אצל חבירו דלא יעבור על לפני עור ומהני אפי' עדות בכתב בלילה כמו ביום כי הכל נאמנות עדות אבל כח עדות הוא דתורה חידשה על פי שנים עדים יקום דבר שכל כוחם אינו אלא בפה בלי הוכחה וראי' וסברה שמגידים אמת רק על פיהם בעל פה לפני הב"ד פועל עדותם ועיין תוס' קידושין דף מ"ג ע"ב בד"ה השתא שהקשה וז"ל למה לא יהי' עדים נאמנים לאחר שנשבעו לומר פרענו שהרי שוב אינם נוגעים בעדות ואומר ר"י דלכך אין נאמנים לאחר שנשבעו משום דרחמנא אמר (דברים י"ט) עפ"י שנים עדים יקום דבר דמשמע הנאמנים בדיבור בלבד אבל העדים הטעונים לישבע קודם שיאמנו דבריהם אין ממש בעדותם עכ"ל אבל באיסורין בודאי עד צריך שבועה נאמן ועיין בט"ז יו"ד סי' ב' בשם אוהל מועד דתי' רק דמושבע ועומד מהר סיני אבל בלא"ה מהני שבועה רק בעדות כתיב עפ"י שנים עדים יקום דבר שפי' מלבד כח עדות אז עדים שצריכים שבועה אין ממש בעדותם כמובן

ומעתה אני אומר שגלתה תורה שכח עדות משני אנשים כשירים נקרא עד כח עדות שאמירת איש אחד לא נקרא עדות כלל ולכן כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים שרק בהגדת שנים מתחיל שם עדות ורש"י כ' בסוטה דף ב' ד"ה ממשמע שנאמר עד וז"ל ולא נאמר עדים אינו יודע דאחד קאמר אלא מדאיצטריך למכתב אחד שמע מינה שנים משמע דאינו אלא לשון עדות וסתם עדות שנים עכ"ל הזהב רמז דלא על גוף המדבר כתיב עד אלא על לשון עדות ואיש אחד לא נקרא עד סתם כח עדות כי השנים אשר להם כח עדות כתיב בלשון יחיד שכל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים שהמה כאיש אחד לקבל שם עד וא"כ כיון דתורה קראה לשנים בלשון עד שם יחיד א"כ אם נמצא בשנים קרוב או פסול עדותן בטילה כי איך אפשר באדם א' חציו כשר וחציו פסול וכיון דנתבטל על מה שקם דהא השני שלא הוה פסול וקרוב קם בתורת עדות על האיש שוב לא קם אפי' לשבועה דתורה אמרה לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת אבל קם הוא לשבועה שהאיש כנגדו ישבע אבל כיון שקם ע"א באיש לא מהני כלל אפי' לשבועה דהא הוא לא קם לשבועה ואח"כ גילתה התורה היקש ג' לשנים אם יש בהם קרוב או פסול כולה בטילה כמו בשנים ודוק

שוב מצאתי דהנב"י מהד"ת סי' ע"ו בד"ה אבל שכתב שמדברי רמב"ם נלמד צד הסותר וצד הבונה שאפי' לשבועה לא נחוש להעד השני יעו"ש שהאריך ולדעתי מקום הניחו לי מן השמים תל"י ושם מצאתי בד"ה ובהכי להודיעך אהובי בני נ"י שזכית לכווין לדעת הנב"י אשר חדשת אי אמרי' המקדש בע"א חוששין לקדושין אז אי הי' שנים וא' נמצא קרוב לא נפסל העדות הע"א דהא לא צריך ב' עדים