מחנה חיים אבן העזר חלק ג שלה

לזכות לו השדה או להחזיר הפירות שאכל בגזילה יעו"ש וה"ה כאן או שהיא מקודשת וטבעת שלה או שאינה מקודשת וצריכה להחזיר הגזילה והוה עדות ברור ועדות שלם כמובן

תבנא לדינא שלא צריך לחוש כלל הקידושין המה בטוב והאשה אשת איש גמור שהיא אשת המקדש רק לגלות אזן אנשים העדים שנחקר הדבר שהיו הקידושין טובים כנלע"ד בעזה"י. סימן כח

שאלה אירע שאלמון אחד חפץ בנערה אחת ודבר על לבה ויהיה היום וישב הוא ושני אנשים ממכיריו וישבה הנערה עם אחותה הנשואה ואמר האלמון כאשר שמעתם מדברותיה גם לבה עלי רק אבותיה מעכבים בדבר אתם עדים כי אני מקדש אותה ולקח טבעת מידו ואחז באצבע של הנערה ואמר הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל והנערה שתקה ולא השליך הטבעת רק אחותה הנשואה אמרה לא אאמין שאבותינו יסכימו לדבר הזה וכאשר נשמע הדבר בחוצות באו אנשים ואמרו כי האלמון איש רע מעללים רועה זונות ר"ל וצעקה מאורסה להושיע לה ואבותיה רצים להמורים למצוא פתח להתיר בתו מכבלי העיגון כי שלחו להמקדש שיתנו לו אלף זהובים שיגרשנה והשיב בכל הון לא יגרשנה תשב עד שתלבין ראשה לכן לא נשאר תקוה חוץ אם המורים ימצאו היתר שלא הי' מועילה הקדושין

תשובה לפום רהיטא אין פתח תקוה כי ברוב דברים גלתה הנערה דעתה שגם לבה עליו והמקדש אמר אתם עדים כי אני מקדש אותה ולקח טבעת וקידש אותה והנערה שתקה והניחה לו לאחוז באצבעה ואמר הרי את מקודשת לי וגם אחר זה לא השליכה הטבעת א"כ היא א"א גמורה

אמנם אחקור אולי יש תקוה כי כפי הגב"ע אמר המקדש וז"ל כאשר שמעתם מדברותיה גם לבה עלי רק אבותיה מעכבים בדבר אתם עדים כי אני מקדש אותה עכ"ל א"כ עשה עדים כל השומעים מדברותיה שלבה עליו וגם אחותה של הנערה בכלל ונמצא בתוך העדים קרוב וכל עדותם בטילה אפי' עדות הכשירים בטל והוה כמקדש בלא עדים ועיין בש"ע א"ע סי' מ"ב בח"מ ס"ק ח' במכוונים לעדות נתבטל כל העדות ודו"ק

ואחר העיון הא בורכא דלמא אשה קרובה לא פוסל עדים הכשירים דאשה ליתא בכח עדות דנשים אינם בר עדות א"כ אפי' היא קרובה לא פוסלת העדים הכשירים ואעתיק דברי התומים בסי' ל"ו ס"ק י"א וז"ל ונראה ברור דאם הי' האשה במעמד העדות ואעפ"י שכוונה להעיד מ"מ אינה בגדר קרוב או פסול דיהי' כל עדות בטלה דהיא אינה בגדר עדות כלל ולכן הקשו מגיטין וקידושין מקרובים ולא שיש שם במעמד נשים והראיה דהקשו נרבע יציל ועיין בתוס' בדחוקים לרצונו או קרוב ולא הקשו בפשוט אשת איש בחנק וכן כל העריות ה"מ לי' הרי יש כאן אשה ונשים פסולים לעדות וע"ז ממש ל"ש מאחוריו דמשכבי אשה כתיב א"ו דנשים אינו בגדר עדות כלל ולא שייך לומר נמצא קרוב או פסול דאינו בגדר ועמש"ל בדברי הריב"ש דבעינן הראוי' להעיד רק מחמת פסולתו נפסל עכ"ל הרי מפורש יוצא דאשה אינה בגדר שם עד שתגרום לפסול עדות הכשירים ה"ה אם האשה היא ג"כ קרובה אם הי' הקרבות באיש כגון אח הי' פוסל עדות הכשירים אבל כיון שהקרבות הי' באשה אינה פוסל עדות שני אנשים הכשירים ודו"ק

ואולם ראה זה מצאתי לאמ"ו שערי תורה ח"ב כלל ל"ד פרט ב' שחולק על התומים הנ"ל והביא מתניתא בידו שהטו"א בר"ה דף כ"ב חידש דאשה הוה בר עדות רק דתורה מיעטה מן ועמדו שני אנשים ולא נשים אבל יותר הוה אשה בר עדות מן רשע דתורה אמרה אל תשת רשע עד שרשע לא הוה בר עדות ומה שאשה אינה מחויבת שבועה הוא מטעם דלא חזיה לצירף עם עוד אחת לפעול עדות דכתיב שני אנשים ולא נשים וא"כ חידש אדמ"ו ז"ל אם רשע בעל עבירה פוסל כשירים בעדותו ק"ו שאשה פוסל הכשרים בעדותו יעו"ש שהאריך וחולק על התומים לדינא והביא כמה ראיות לסתור דין התומים וא"כ הדרה הדבר למצוא היתר בנידן דידן שהאשה קרובה אשר נכללת באותם עדים פוסלת גם עדות הכשרים ודו"ק

אך לי תלמידו הקטן נ"ל להשיב על ראי' אדמ"ו ז"ל כאשר אבאר ב"ה הוא השיג בראי' דאשה הות בר עדות כתב שם וז"ל ותו הא גם אשה ישנה בקצת ענינים בתורת עדות כדאי' במס' ר"ה דף כ"ב ע"א להעיד שמת להתיר אשה לעלמא ועל סוטה שנטמאת בסתירה שלא תשתה ולהעיד שראתה את ההורג שלא להביא עגלה ערופה כדאי' במס' סוטה דף מ"ז ע"ב ובהני תרתי נאמנות מדאורייתא עכ"ל

ונלע"ד דיש שני מיני עדות (א) אם אשת ראובן מעיד שמת שמעון ואשתו מותרת לעלמא דמיתות הבעל מתיר אשתו דהיא אשת ראובן ראתה שמת שמעון א"כ אטו ראיתה פעל דהלא אם אשת שמעון היתה מזנת ונודע אח"כ שבשעת זנות הי' כבר בעלה מת לא היתה נענשת אפי' התרה שלא תזנה דעכ"פ נגלה למפרע שלא היתה בשעת זנות א"א וגם מותרת לבועל דהא לא נאסרה לבעל ואם נתעברה הולד כשר א"כ אם בא אשת ראובן ומעידה על מיתות שמעון שהיא ראתה שמת אין ראיות עיניה פעל על היתר אשת שמעון רק להודיע שהיא ידעה מכבר שאשת שמעון מותרת רק הי' נעלם מאתנו אמיתיות אשר נעשה והיא מגלה לנו הנעשה וכן אם אשה מעידה שהאשה אשר קנא לה בעלה שלא תסתיר עם פלוני הנחשד בעיניו והסתירה ואמרה אשה אני ראיתי שזנתה אטו ראיות עיניה פועל שהזנות תאסר אותה לבעלה דאטו אם זנתה במזיד אפי' אין עין רואה נאסרת לבעלה רק כל זמן שאין עדות שזנתה לא ידענו מאיסורה והאשה מבררת שהיא נאסרה מכבר על ידי שזנתה במזיד ועיין תוס' כתובות דף ט' וביש"ש פ"ב דיבמות (עיין ריטב"א קדושין דף מ"ג ויש ראי' לדברי) וכן בעגלה ערופה אם האשה ראתה מי שהרג את הנהרג נמצא לא מביאים עגלה ערופה דעכ"פ יש אחד בעולם שנודע לו מי הכהו והתורה אמרה ולא נודע מי הכהו ועיין בטו"א בר"ה דף כ"ב וכדומה לזה גם לאשה שם עדות במקצת דהא עדותה לא יפעל דבר רק היא מגלה את אשר הי' נעלם מאתנו עד עתה (ב) אם ראיית או שמיעת העדים פועלים הויות הדבר כמו קידושין אם קדשו עצמם בלי ראיות ושמיעות עדים לא מהני וכן בגירושין אם גרשה בלא עדים לא מהני (ובמקו"א הארכתי שלא יהי' סתירה בין דברי תוס' ודברי יש"ש אך כאן אין מקומו) או עידי חתימה כרתי ועי' בר"ן פ' המגרש דאנן סהדי שמסר או עידי מסירה כרתי אבל בלי כח עדות לא נתהוה אישות ולא יתפרד אישות וכן בכל חייבי מיתות ב"ד העדים אשר