מחנה חיים אבן העזר חלק ג של

שהיא אינה שפחת רבו כדפי' המהרש"א עכ"פ שפחה לעבד משרי שרי דשם שפחה אינו מעכב כנלע"ד בעזה"י להוציא לאור כי כנים דברי מהרש"א ועיין במ"ל פ"ד מאיסורי מזבח על הכ"מ דישראל ק"ו מעבד עברי דר"מ סובר דגם זה נקרא הותר מכללו דאם יש לו אשה ובנים מותר בשפחה אבל בישראל לא משכחת הותר ודוק כי קצרתי ועיין במ"ל פ"ג מהל' עבדים שמביא גמ' הנ"ל ומה שהקשה הנב"י על מהרש"א הקשה הוא על הריטב"א ועיין תוס' יבמות דף ע' ובשו"ת בסוף ספר אבני מילואים ועיין בטו"א בחגיגה דף ב' בד"ה לישא שפחה ויש לי הערות חדשות וגם ישנות ואכ"מ להאריך

(ב) יצאת לחלוק עלי על מה שחדשתי דסמכי' על חזקת כשרות וחזקת צניעות של האשה שאמרה מת בעלי כ' בודאי לא תחפוץ להיות באיסור מיתה כל ימיה כמו שחידש הרא"ש באשה שאמרה לבעלה גרשתני וא"כ לא מיקרא נוגעת בעדות לחוש שתשקר לומר מת בעלי לתכלית לזנות באיסור א"א וכתבת להשיג וז"ל פלא בעיני הדמיון שם יש לה בעל פת בסלו ותחקור להוציא עצמה מבעלה שפיר הסברה שזאת לא תעשה אבל אשה גלמודה אשר עגונה ובעלה לא ישוב לביתה אין לה פת בסלו ועל פת לחם יפשע גבר הנסיון תעיד על זה מדי יום ביומו אם אין בעלה משמרה זנות שכיח עכ"ל

אחי נ"י לדבריך אם האשה שאמרה לבעלה גרשתני והיתה מוחזקת לראות דם מחמת תשמיש שאין לה פת בסלו אינה נאמנת לומר לבעלה גרשתני זה אינו אמת ידוע תדע כי רוב בנות ישראל כשירים וצנועים הגם אם ישבו עזובות וגלמודות לא ישקרו לומר מת בעלי כדי למלאות תאות בשר ר"ל ואם עין בעין נראה לפעמים שאם ישבה גלמודה תזנה יצאה האשה מכלל רוב נשים צנועות וכשירות אשר לא יוכלו לעמוד ביצרם אשר מושל בהם והמה ממיעוט נשים אשר אין פחד אלקים לנגד עיניהם ר"ל אבל בודאי אם אשה באת לפני הב"ד להעיד שמת בעלה אמרי' כל דפריש מרובא פריש היא מנשים כשירות וצנועות אשר לא תבקשות להיות מנאפת עם איש זר תמיד בכל יום ויום ואעתיק לך דברי תוס' שבועות דף מ"ו דאמרי' אחזוקי אינשי בגנבא לא מחזקינן ובתוס' בד"ה ספרא דאגדתא כתבו וז"ל וליכא למימר התם טעמא דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כדאמרי' הכא דהתם לא קאמר שהוא גנבו אלא אומר שהגנבים גנבו והרבה גנבים איכא בעלמא עכ"ל הרי מפורש יוצא הגם שאיכא גנבים בעולם בכל זאת אם אנו דנין על גוף פרטי אמרינן דהוא אינו גנב דהוא בודאי מרוב ישראלים שאינם גנבים וכל יסוד חזקת כשרות נבנה על זה הגם שידענו שיש מועט בעלי עבירה כל מי שבא לפנינו אמרי' מרובא פריש עיין פנ"י גיטין דף י"ג ופנ"י ברכות דף כ"ב ואין להאריך לאיש כמותך ועיין בנב"י מהד"ת סי' קל"ו

ודע לך אהובי אחי נ"י שבמקו"א הארכתי הגם שמועט חוטאים אם יצרם יתגבר עליהם בשעה שהעבירה בא לידו אבל להריץ עצמו להעבירה לעשות תחבולות המה מעוטא דמעוטא אם עין רואה ולב חומד ונכשל בזנות הוא מעוטא אבל לעשות תחבולות לגנוב דעת הבריות שיאמינו שהיא פנוי' ובאמת היא א"א זה הוא מעוטא דמעוטא אם תחפוץ לזנות תלך למקום שאין מכירין אותה ותאמר פנוי' אני ותעשה מה שלבה חפץ ועיין במדרש רבה פנחס שאול שהשאיל עצמו לעבירה אם הי' חוטא עמה מיד למלאת תאות יצרו א"כ הי' הוא עבד התאוה כחכז"ל תמורה דף ל' שתלין שפחתך אצלו ובלישנא מעלי' קורא לאבר התשמיש עבד עיין רש"י שם שאבר נעשה עבד ליצרו עין רואה ולב חומד ונעשה אברו עבד התאוה אבל זמרי לא גבר עליו התאוה רק הכין עצמו לתאותו השאיל עצמו לעבירה ודו"ק

(ג) גם על מה שהערותי על חקירת הנב"י שתמה איך חמשה נשים נאמנים להביא גט והא היא הצרה נוגע בעדותה שתרויח בעונה והי' לפלא בעיני איך תרויח בזיוף הא הבעל יודע שלא שלח גט ונפלאת בעיניך הלא הצרה תנשא ותהי' אסורה על בעלה א"כ ממילא יהי' לה עונה יותרת עכ"ד

לא ידעתי מאין לך זה שתרויח הלא אפי' אם יש שני עדים אומרים לה מת בעליך ואח"כ נגלה שחי שיש צד לומר שהיא אנוסה ותהי' מותרת לבעלה ראשון אעפי"כ אסורה משום דהי' לה למידק עיין בט"ז א"ע סי' י"ז ס"ק ע"א בשם שו"ת רשב"א ובב"ש ס"ק קע"ב ומעתה ה"ה בגירושין בודאי תידק לחקור ולידרוש אם הבעל שלח לה הגט ולא תינשא מקודם ויתברר שהכל שקר שהעידים יעידו שלא חתמו בגט זה וא"כ איך תרויח עונה יתירה הכי יהי' חוטא נשכר ואיך תתבע מבעלה עונה יתירה אם היא ידעה שהבעל לא גירש צרתה בודאי יעשה הבעל הכל לברר הזיוף כי הלא צריך לברר שלא תכשיל אשתו באיש זר ולהרבות ממזרים בישראל אין זה בגדר נוגע בעדות כלל שמילתא עבידא לגלויי ודוק ועיין בא"ע סי' קמ"א סעיף י"ג דאם הבעל טוען מזויף הולד ממזר ועיין בב"ש שהביא מח"מ סי' מ"ו א"כ לא נשאת לאחר בודאי לא צריכה קדושין מבעל ראשון ועיין בבית מאיר סי' י"ב בסוף הביא דלכך אסורה לבעלה אם נשאת לשני דהי' לה למידק ולא אחרים הטעו בה קנס הוא שקנסו לה קצרתי רק להודיע שכנים דברי ודוק ואעתיק מס' מוצל מאש סי' ט' על הגליון בד"ה ואנא שורה ט' וז"ל הדבר פלא בעיני איך מצינו באם יש ב' עדים שצריכה אשה למידק ואם לא דייקי לקנוס אותה ונ"ל דכל עדות נבנה על חזקה עיין רמב"ם בהלכות יסודי תורה א"כ כנגד חזקת אישות הוה דבר שצריך בירור אם אפשר לברר ואם לא ביררה קנסו אותה אבל בכאן נהפוך הוא דבכל אופן קנה ממנו מקודם בשטר א"כ ליכא להראשון חזקת מרא קמא רק שהטעה אותו בחצי קנינו מהכ"ת הוה לי' למידק שיעשה ערמה בערכאות הלא יש למוכר חזקה ודוק ואעתיק עוד מה שכתבתי בגליון מוצל מאש סי' נ"ג שחקר מה דאמרי' האשה שאמרה מת בעלי נאמנת דייקא ומנסבא מתוך חומר שחמרת וכו' א"כ מסתברא שבקטנה לא נאמר הכי וסוגיין דעלמא דאין חילוק יעו"ש שהניח בצ"ע וכתבתי וז"ל לדעתי הפי' אשה דייקי ומנסבא הוא כמו בגיטין דף כ"ז נפק דק ואשכח היינו הזהיר במחשבות על טבע בעלה ועל אהבה שאוהב אותה אם הי' חי הי' מודיע לה אפי' ע"י גמלא פרחי או הי' לבה עליו כמו לבו עליה דאין מקבלין תנחומין על החי לא הי' הבעל נבוך מדעתה בהקיץ ובחלום וכדומה א"כ דייקית ומנסבא בלבה ובמחשבותיה ומיושב קו' המחבר וכן הקשה הנב"י בח"ר סי' כ"ב ועוד הוסיף כמה קו' הא נשאת אחר צ"א יום או נשאל את פיה אם היתה דורשת וחוקרת יעו"ש לדעתי לבה לפומה לא גלי מה שהיא דייקת ותדע אם תשא ודוק ועיין בעל עקידה על כפילת הלשון על פ' עד אשר תשוב חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך יעו"ש הפלא ופלא ועי"כ שלבה עליו יודעת שלבו עליה ודוק. אחיך הנאמן הדש"ת.