מחנה חיים אבן העזר חלק ג שכו

אין לנו לדון על חזקת קמייתא של הבגדים ועיין ר"ן גיטין דף ס"ד חזקת קרובים שאין לפנינו לא מהני לומר לוקמי על חזקתו יעו"ש ק"ו כאן לדחות מכח חזקות קמייתא קנין בגדים לחזקת קמייתא קנין גוף האשה

והלום ראיתי בנב"י ח"ר א"ע סי' נ"א שהרחיב הקו' הזאת אלו מצאנו האיש שעה קודם מותו מלובש בבגדים הנ"ל והי' אומר שאולים המה בידי לא היינו משגיחים בדבריו דחזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו כמבואר בש"ך ח"מ סי' צ"ט שהוא חזקה אלימתא וא"כ למה ניחש אם נמצא על חשש שאלה ואם נימא לאו דוקא שאלה אלא חיישי' על מכירה ומתנה א"כ קשה נוקמי הכלים בחזקת מרא קמא עכ"ד יעו"ש

ולדעתי הקו' מתורצת בירך חברתא הא דאמרי' חזקה כל מה שנמצא תחת יד אדם הוא שלו היינו אם אין לנו על הכלים חזקה חזקת מרא קמא כנגדו כגון שם בסי' צ"ט יעו"ש אבל כאן בודאי אם היינו מוצאים מת זה בעודנו חי ולא הי' מכירים אותו מי הוא רק היינו מכירים הבגדים בסימנים שהם של ראובן בעל אשת רחל הנצבת לפנינו כעת והאיש אשר הי' מלובש בהם הי' אומר ששאולים הם בידי בודאי הי' מאמינים לו דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא דידענו שהכלים היו של ראובן הנ"ל א"כ מהכ"ת שלא להאמין להמלובש בהם שהם שאולים בידו הא יש חזקת מרא קמא אשר יחזיק דבריו שהכלים היינו הבגדים שאולים בידו שאפי' שלא הגיד בפה מלא שאולים הם מראובן בעל אשת רחל רק אמר סתם שאולים המה בידי הי' נאמן דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא וא"כ אם נמצא איש מת מלובש בבגדים של ראובן בעל רחל חיישינן שמא בעלה חי והאיש הנמצא מת הוא אחד מרובא דעלמא אשר שאל הבגדים מבעלה ראובן אולי אם היינו מדברים עמו קודם מותו הי' האיש בעצמו מספר לנו שבגדיו שאולים בידיו והי' נאמן מכח דיש חזקת מרא קמא למי הבגדים האלה מכח הסימנים ודו"ק

ונפלאת בעיני על הנב"י שעלה בדעתו לאמור שאלה לאו דווקא מכח חזקה כל מה שתחת אדם הוא שלו אלא החשש הלא שמא במכירה ובמתנה בא לידו והוא פלא שגמ' מזכיר שאלה לבד והי' לגמ' להזכיר חשש מכירה ומתנה והפקר ולא לנקוט חשש שאלה וצע"ג

ולפמ"ש נכון חשש מכירה או הפקר וכדומה לא היינו חוששים דאלו דברנו עם האיש מת קודם מותו והי' אומר לנו שראובן נתנם לו במתנה או מכירה או שהפקירם ראובן בעל הכלים והוא זכה בבגדים להיותם שלו לא היינו מאמינים לו דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא והיינו מצטרפים חזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו עם חזקת קמייתא שהי' הכלים לראובן בעל האשה רחל ולכן הזכירו חכז"ל רק החשש שאלה שאם היינו מדברים עם האיש קודם מותו ואמר שאולים הם בידי בודאי הי' נאמן דאוקמי הכלים בחזקת מרא קמא ולא שייך לומר חזקה מה שתחת אדם הוא שלו אם יש חזקת קמייתא בכלים הנ"ל ודו"ק

ובחדושי הערותי הגם דהחליט המ"ל פ"א מהל' מלוה ולוה דאין מקור בגמ' לחזקה אשר חידש הרמב"ן דחזקה כל מה שתחת יד אדם הוא שלו יעו"ש לדעתי יש מקור דאמרי' בשבועות דף ל"ב בהאי גברא דחטף נסכא מחבריה לישתבע כיון דאמר אין חטפי ודידי חטפי הוה ליה כגזלן וכתב בתוס' בד"ה הוה ליה כגזלן וז"ל משום דכל דבר מחזיקי' ליה בחזקת מי שהי' בידו ואם הי' שני עדים לא הוה מהימן למימר דידי חטפי השתא נמי כיון דמודה הוה ליה כגזלן עכ"ל וא"כ מפורש יוצא דכל דבר מחזיקים ליה בחזקת מי שהי' בידו והוא ע"כ מטעם דחזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו כמובן ודוק ואולי מי שהי' בידו יש לו חזקת תפיסה הגם שלא נימא חזקה שהוא שלו עכ"פ תפוס בו ומי שחוטף הוה ליה כגזלן שחטף מהרשות תפיסה ומדויק הלשון הוה לי' כגזלן ולא אמרו הוה לי' גזלן והבן ועיין לאדמ"ו בשערי תורה ח"ב כלל ג' פרט ז' שמברר כח מעלת התפיסה בשם רמב"ן ובעה"ת דפח"ח ודו"ק כי קצרתי

ועלה בדעתי לחקור אם חזקה כל מה שתחת יד האדם הוא שלו הוה חזקה מעלי' א"כ החוטף הוה גזלן ופסול לשבועה ככל שאר גזלנים ואם חזקה כל מה שתחת יד אדם הוא שלו הוה רק חזקת תפיסה א"כ החוטף לא נפסל לשבועה ותלי' בפלוגתא דרמב"ם וראב"ד פ"ג מהל' גזילה הל' ט"ז ועיין במגדל עוז ובלח"מ שם ומפני תשות כוחי לא אוכל לבאר כאשר עם לבבי. סימן כג רב שלום וכל טוב לאחי הגאון הרב ר' זוסמן נ"י אב"ד דק"ק האללאש יע"א

אחד"ש הנני מברכך הבט וראה אשר העלותי בעזה"י וד' יאיר עינינו בתורתו וישמח לבינו ביראתו עד עולם

שאלה אירע שאשה אחת יושבת עגונה רבות בשנים ר"ל שבעלה יצא בלילה ולא שב לביתו וצרור כספו אשר הי' מונח בארגז לקח עמו וכל הדרישות אחריו הי' לריק רק לפני שנים בא אחד אשר הכירו ואמר שראה אותו ודבר עמו בפולין שאמר נו שעוסק במשא ומתן שם ומצפה שישוב מהרה לביתו ועברו עוד שנים ולא בא ונסע קרוב מהאשה לפולין וחקר ובדק עד שפגע באיש אחד אשר הכיר אותו היטב ואמר לקרוב הנ"ל שיודע עדות טוב להתיר האשה מכבלי העיגון ולא יבוא להגיד העדות רק אם יותן לבנו יחידו שהוא עני ואביון ומטופל בבנים סך חמשה מאות זהובים אבל לעצמו לא יבקש מאומה ח"ו והלך הקרוב והשליש כתב חוב על סך הנ"ל והשליש הכתב חוב אצל רה"ק דשם ואח"כ הלך עם הקרוב לפני הב"ד והעיד עדות טוב שאיש אשר יבוקש חלה חליו הוא הכיר אותו מבית אביו והי' אצלו עד שמת והי' אצל קבורתו כי הוא ידע מזה שהניח אשתו עגונה והכלל שהעדות הי' טוב מאד ובא רה"ק ושאל מהב"ד אם יתן הכתב חוב ביד העד מיד צעק א' מהב"ד א"כ אפוא אין עדותו עדות כי הוא נוגע בעדותו והאשה נשארת עגונה וא' מהב"ד טען שעדותו עדות שבגוף העדות אין הוא נוגע א"כ מה יעשה בעגונה הזאת אשר ישבה גלמודה רבות בשנים ר"ל

תשובה שאלה עמוקה היא מאד דבר זה תלי' באשלי רברבי כאשר אבאר בעזה"י וד' יאר עיני באור תורתו הקדושה

הנה הנב"י ח"ר א"ע סי' כ"ז הביא ראי' דנוגע אינו פסול בעדות אשה לומר שמת בעלה דהא אין לך נוגע בעדות יותר מהאשה עצמה העגונה ואעפי"כ נאמנת אשה עצמה לומר מת בעלי וע"כ דנוגע כשר בעדות היתר האשה העגונה רק פלפול דלמא משום דייקי ומנסבא נאמנת יעו"ש בפלפול הארוך.