מחנה חיים אבן העזר חלק ג שכה

הדבר של ט"ז יצא בהיתר מגמ' כתובות דף כ"ד בבני ברזילי שלא הי' יכולים להוציאם מזכותם אעפ"י שלא נתברר מעולם שהי' להם חזקת היתר רק שאותו זכות הי' מוחזק בידם יעו"ש ק"ו באשה אשר ברורה זכותה בזכות אכילת תרומה מי יוציאנה מזכותה ע"י עדות שונא והבן זה

ובזה נראה לי להכריע בחקירת המ"ל פי"ב מהל' גירושין הל' י"ז שנסתפק אם אחת מחמש נשים הי' מעידות דלא נאמנות מי נאמר דהוה כאלו לא העידו כלל ונשארת היא בחזקת אשת איש ואם אחד קדשה אותה לא נאסר בקרובי' ואם ילדה ולד אי הוה ודאי ממזר או ספק ממזר והחליט דתלי' בפלוגתא שבין הרמב"ם והראב"ד בפ"ה מהל' תרומות דלרמב"ם אוכלות בתרומה ולראב"ד נא אוכלת וה"ה להרמב"ם לא תפסו קידושין ומותר בקרובותיה ואם ילדה ולד הוה ודאי ממזר ולראב"ד הוה ספק קידושין ואסור בקרובים והולד ספק ממזר יעו"ש ולדעתי שאני באוכלת תרומה דהוה לה חזקת קמייתא חזקת היתר וגם חזקת זכות מעלת אכילת תרומה מי יוציאה מזכות שלה אלא בעדות ברורה אבל בעדות חמש נשים באשה והיא קבלה קידושין או זנתה הוה רק ספק אי הוה המעידה ממיעוט אשר חפצים גם בזכות הצרה או היא ממיעוט המבקשת לקלקלה ודו"ק

סוף דבר לא הי' לבי נוקף בנידן דידן שהאשה היתה פה בשנה מקודם ודברה עם בעלה והכירה את האיש אז אשר העיד לה אח"כ פה אל פה שמת בעלה שם וסיפר לה את כל וגם בא למקומה מכתב חתום בשני עדים אשר הודיעו שמת בעלה וגם השיגה טאטענשיין שמת א"כ יש עדות להתירה אם היא תעיד בעצמה לפני ב"ד ונראה שהוא עדות ברור שיכול הב"ד להתירה

אך נזכרתי שהי' לי ספק הגם שמשום עגונה הקילו חכז"ל עד מפי עד וגם עדות בשטר וכדומה אולי דווקא אם אין בידינו לקבל עדות שמהני עפ"י דין תורה דאין דבר שבערוה פחות משנים ומפיהם ואנשים כשירים אבל אם יש לברר בעדות תורה משני אנשים כשירים להעיד לא הקילו אלא צריכים לקבל עדות דמהני עפ"י דין תורה וחקרתי אז לפי הספרי לא יקום ע"א באיש אבל קם לעדות אשה א"כ התורה האמין ע"א בעדות אשה לא צריך לקבל עדות משנים אם הוא ברחוק מקום אבל אם הוא רק משום עגונה הקילו חכז"ל מכח כל מקדש אדעתא דרבנן מקדש א"כ בכה"ג לא הקילו א"כ אני נבוך כדת מה לעשות ואלו הייתי מכיר מי המה העדים כבר לא חסתי על הוצאות רק היא בהעלמה ממני לכן ישאל שני גדולי תורה וכאשר יעצו לו כן יעשה ברצות ד' לטובת האשה גלמודה ועגונה דברי הד"ש. סימן כב

ראיתי שהגאון הנב"י הרעיש למה חיישי' בבגדים לחשש שאלה או מכירה או מתנה כמבואר בא"ע סי' י"ז בח"מ למה לא נימא חזקה כל מה שתחת אדם הוא שלו כמבואר בח"מ סי' צ"ט סעיף א' ובש"ך שם ס"ק ו' ומהכ"ת לחוש שהכלים שנמצא על המת הי' שאולים בידו וגם כנגד חשש מכירה או מתנה יש נוקמי הכלים בחזקת מרא קמא שהי' לפני ימים של בעל האשה הזאת וא"כ ע"כ בעלה הוא מונח לפנינו הוא שמת ותי' דיש חזקה אחרת לאסורא דאוקמי הבעל בחזקת חי והאשה בחזקת אשת איש וא"כ הוליד דבר חדש אם יש סימנים בגופו אפי' סימנים לאו דאורייתא עכ"פ ספיקא הוה א"כ מותרת ע"י היכר בגדים ולא חיישינן לשאלה דיש חזקה כל מה שנמצא תחת יד האדם הוא שלו עי' ח"ר א"ה סי' מ"ד ובכמה תשו' אשר בונה על זה גדולות

ונלע"ד לחקור בעזה"י מה שחקר הגאון דלא ניחש על מתנה ומכירה דנאמר נוקמי הכלים על חזקת מרא קמא שידענו שמלפנים הי' כלים הנ"ל לבעל האשה העומדת לפנינו אם מת הנמצא הוא בעלה וא"כ אוקי הכלים על חזקתן בזה נראה לי דבר חדש דכל אשה הוא כלי הנקנית לבעלה והיא נקראת קנין כספו לאכול בתרומה אם בעלה כהן וכן בישראל היא קנין כספו שקונה אותה שיכול לבעול אותה אפי' בעכ"ח ולא צריך לשלם לה הנאת בעילותיו כי גופה הוא קנין כספו ועיין רשב"א גיטין דף ע"ה דלכן חקרינן דנתינה בע"כ לא הוה נתינה בע"מ שתתני לי מאתים זוז יען דבעל מפסיד בנתינה זו בע"כ את האשה שהיא קנין כספו דכתוב כי יקח איש אשה וקנין כספו היא כמבואר בגיטין דף פ"ה אם אמר חוץ מתרומותיך מהו קנין כספו אמר רחמנא יעו"ש ועיין כתובות דף נ"ז ביבמה והאי קנין דאחיו הוא יעו"ש ברש"י היטב וכל אשה קודם שנתקדשה גופה היא רשות לעצמה וע"י קידושין נעשית היא רשות בעלה ועיין ר"ן קידושין דף ה' דחקר בספק קידושין אוקמי אותה על חזקתה ואיך מוציא כמו בכל ספק ממון יעו"ש ועיין ר"ן נדרים דף נ' בד"ה ואשה כשפדאו אחרים דמי' יעו"ש כלל גדול האשה היא כלי היא שמלתו לעורו שהבעל קנה אותה ועל כן אמרו שיכולה לומר נסתחפה שדך כי האשה שדה של בעל זה דבר ברור ומבורר בכל הש"ס ופוסקים

ומעתה הגם שאמרו במשנה בקידושין שקונה עצמה במיתת בעלה היינו אם בעלה מת ופקע קניינו ובא לה בחזרה להיות ברשות עצמה עיין קידושין בגמ' במיתת הבעל מנ"ל דילפי' מקרא שע"י מיתת הבעל נפקע קנינו וא"כ אם יש ספק אם המת המונח לפנינו אם הוא בעל האשה הזאת או המת איש אחר הוה ספק אם איש ראובן אשר הי' לו קנין באשתו רחל העומדת לפנינו הפסיד קנינו היא אשתו הידוע או שמא ראובן הוא עדיין חי בעולם ולא הפסיק קנינו היא אשתו רחל שנקנית לו מלפנים וא"כ אמרינן אוקמי האשה בחזקת מרא קמא שעדיין היא קנינו יען דבעלה עדיין בחיים חיותו

ולפ"ז מה חקר הנב"י דנימא אוקמי הבגדים על חזקת מרא קמא שלא מכרם ולא נתנם במתנה ונחליט מזה שהוא למשל ראובן בעל של רחל האשה העומדת לפנינו וא"כ נאמר שבעלה מת ויצאה היא מחזקת מרא קמא שהיתה קנין כסף של בעלה כמו שהי' הבגדים קנין כסף של בעלה דלמא בהיפך שהיא האשה נשארה קנין כסף של ראובן והבגדים האלו על המת נמכרו לו או נותנו במתנה מן ראובן בעלה האשה העומדת לפנינו והבן זה מאוד

ואוסף נופך בעזה"י על גוף האשה יש לנו לדון אם נימא שהיא נשארת קנין כסף של האיש אשר קנה אותה או נימא שאיש ההוא מת ונפקע קנינו מן האשה הנצבת לפנינו ותוכל להיות קנין לאיש אחר א"כ מסתברא אוקי גופה על חזקת מרא קמא שהיא נשארת קנין ראובן בעלה כי הוא חי עדיין והיא קנינו עוד אבל על הבגדים אשר נמצאו על גוף המת אין לנו לדון כי אין שום אדם דורש אותם לזכות בהם הגם דחיישינן דאין המת הנמצא הוא בעל האשה הזאת אבל עכ"פ הוא מרובה דעלמא אשר לא ידענו מי הוא וא"כ בודאי הקרובים של המת איושי מיאשי מן הבגדים אשר מכר לו בעל האשה או נתנם במתנה וא"כ