מחנה חיים אבן העזר חלק ג שכד

שב ואל תעשה אבל לסברת אדמ"ו ז"ל דתלינן דפי' מרובא דעלמא א"כ מסתברא היכי דאיכא לברורי מבררינן וחיישינן על מיעוט החמש נשים חשודין לקלקלה בידים להכשילה א"כ מה שהלכו להר הי' עפ"י דין דצריכים לברר דחיישי' למיעוט כנגד שני חזקות חזקת חי של בעל וחזקת אשת איש כמבואר בריב"ש חקירה הנ"ל ודוק

ובזה נבין דין של ח"מ בא"ע בשו"ת שסמך במקום עיגון אם בא ממרחקים בכתב ישראל פלוני בן פלוני מת דלא חיישינן שמא צרה כתבה זאת יעו"ש דלא כאביו של הש"ך ולפמ"ש נכון מאוד בעזה"י דצרה אינה נחשדת לעשות מעשה לא להרע ולא להטיב רק אם מעידה לפנינו ויצאה מרוב חמש נשים דלא מעידין להטיב א"כ חיישינן שמא היא מן המיעוט שרוצה להכשיל אבל כל זמן שלא ראינו שעשתה מעשה להטיב לא חיישי' דעשתה מעשה להרע דהא יש מיעוט דעושין אפי' להטיב ויש מיעוט דעושין מעשה להרע וכיון דזאת יוצאת מרוב מנ"ל שהיא מן המיעוט שאומרים עדות אפי' להטיב דלמא היא מן המיעוט שעושים מעשים להרע אבל אם לא נודע שחמש נשים מעידות אמרינן דהמה שוא"ת ואיש או אשה כשירה כתב האמת שפלוני מת והבן זה מאוד

ועלה בדעתי בודאי רוב נשים בית ישראל המה בחזקת צדקות וחזקות כשרות ולא יקלקלו אשה ישראלית לזנות באישות ולהרבות ממזרים בישראל ולא עוד אם היא חטאה עד כי חפצה לראות בקלקולה האיש הנושא אותה מאי חטא הלא גם הוא יכשול באיסור אשת איש ומרבה ממזרים א"כ רוב נשים לא יזידון לעשות כזאת בישראל רק בכלל ישראל יש מיעוט נשים מקולקלות אשר יזידון לעשות כזאת וכזאת בעבור שנאתם לעשות נקמה ואמרו חכמים כמו במים שאין להם סוף שרובם מתים ומיעוט נמלטים חששו חכז"ל יען שיש להאיש חזקת חי ולאשה חזקת אשת איש חיישינן על שני החזקות אשר המיעוט יחזק בעדם ולא סמכי' על הרוב אשר מסלק החזקות כן הוא בחמש נשים דכל אשה מחמשת נשים אשר מעידה להוציא האיש מחזקת אשת איש דלמא האשה המעידה היא מן המיעוט הרשעים אשר יחפצו נקם ואוקמי תרי חזקות של חזקת חי וחזקת אישות נגד הרוב נשים של חמש נשים הנ"ל אשר לא יעידו בשקר לסלק החזקות והווי' ה' נשים כמו מים שאין להם סוף דחיישינן למיעוט וישארו השני החזקות כמובן

אך אם נשמע מראש ההר פלוני בן פלוני מעיר פלוני מת או בא מכתב חתום בכתב ישראל פלוני מת ואנן נקום וניחוש דלמא אחת מחמש נשים עשתה זאת אמרינן הלא יש תרי רובא דלמא מרובא דעלמא בני ישראל ובנות ישראל הכשירים בא העדות ואת"ל מן החמש נשים בא הלא גם מהמה רובם כשירות שלא יכשילו בן ובת ישראל באיסור אישות ומהכ"ת לחוש שהקול או המכתב בא מן המיעוט דמיעוט שרוצה להכשיל נהפוך הוא שהקול והמכתב בא מרובא דרובא כשירים שבישראל והבן זה מאוד

אמנם קשה אם כל הטעם דרוב מחמש נשים אינם חשודים לקלקל בידים וגם לא מעידים לטובתה אלא הם שב וא"ת א"כ אם היא מעידה לבת ישראל הנשאת לכהן אז לא תוכל לשתוק להיות שב ואל תעשה דהא נכשלת באכילת תרומה א"כ הה' נשים מכח חזקת צדקות וכשרות מעידות שבעלה מת שלא תכשל באכילת תרומה וממילא יצמיח לה ג"כ טובה שתהי' מותרת לינשא וצע"ג

ואחר העיון לא קשה מידי דנהפוך הוא מה שאמרה שאסורה לאכול בתרומה חיישינן מחמת שחמש נשים שונאות זו את זו באת לצערה בשלומא שלא להכשילה באיסור אשת איש ולהכשיל את האיש הנושא אותה ולהרבות ממזרים בישראל אמרינן דרוב ה' נשים יש להם חזקת כשרות וצדקות ולא יכשילו אותה בעבירות אבל לצער אותה שלא תאכל תרומה בזול אלא תאכל חולין ביוקר על זה חשודים כל ה' נשים לשקר כדי לעצרה כאשר הסביר הפנ"י בריש גיטין סברת רש"י דע"א נאמן יותר להתיר מלאסור ועיין עוד בפנ"י גיטין דף נ"ד בד"ה אמר אביי דלהתיר יש חזקה אין אדם חוטא ולא לו אבל לאסור אמרינן לצעוריה קמכווין יעו"ש דפח"ח וא"כ ק"ו בנשים השונאים זו את זו דאמרינן לצעורי קמכווין ולכן אומרת מת בעלה שלא לאכול בתרומה ובדבורה היא כנגד ג' חזקות (א) חזקת חי של בעל (ב) חזקת אשת איש של האשה (ג) חזקת היתר לתרומה מהכ"ת שתהי' נאמנות לסתור ג' חזקות הגם שקשורים יחד הנך ג' חזקות שמכח חיות הבעל היא אשת איש ויש לה היתר לאכול בתרומה שהיא בזול ומהכ"ת תהי' עד שונא נאמן ודוק

וראה זה מצאתי בעזה"י בפנ"י גיטין דף כ"ח בד"ה גמרא וז"ל וא"כ מה"ט גופא לא מצי לאקשויי מעיקרא תרומה אתרומה דלעולם אימא לך דחזקת חי לא מקרי חזקה ומש"ה באומר הרי זה גיטך שעה א' וכו' אסורה לאכול בתרומה מיד וההיא דבת ישראל הנשואית לכהן דאוכלת בתרומה היינו משום דאיכא חזקה אחריתא שהאשה זו בחזקת היתר לאכילת תרומה עומדת ומספק אין אנו יכולים לאסור כיון דלא איתרע האי חזקה כלל וחזקת היתר כי האי ודאי חזקה אלימתא היא בכ"מ ולא מצינו שהחמירו בו: חכמים כגון מקוה שנמדד פ"א הרי היא בחזקתה ולא חיישי' דלמא חסרה לה וכן סכין שנבדק ועומדת אפי' לגבי חזקת איסור וחזקות טומאה ובכמה דוכתא מצינו בכל הספיקות דאוקמינן אחזקת היתר לגמרי היכא דלא איתרע משא"כ אההוא דהרי זה גיטך שעה א' וכו' הכא לא שייכי האי חזקת היתר של האשה שהרי איתרע חזקת היתר שלה ע"י הגט שלפנינו הא למה זה דומה לספק קרוב לו ספק קרוב לה בין בגיטין ובין בקידושין דלא אמרינן אוקי אחזקה קמייתא מפני שהספק הוא בהקידושין עצמם המגרעין את החזקה ראשונה כמ"ש תוס' להדיא בכתובות דף כ"ג בד"ה תרוויי' בפנויה קמסהדי וכבר הארכתי בזה הרבה ודעתי להוסיף אי"ה בקונטרס הכללים שלי עכ"ל הרי מפורש יוצא דהא דהי' לאשה חזקת היתר לאכילת תרומה הוה חזקה אלימתא ומספק אל תוציאנה מחזקת קמייתא ומהכ"ת תהי' אשה מחמש נשים נאמנת דלמא לצעורה קמכווין ואם כן ממילא אינה נאמנת גם לנשואים דאמרינן היא ממיעוט שרוצה לקלקלה בנשואים ולצערה להפסיד זכותה ודו"ק

ואוסף נופך מלבד דהי' לאשה חזקת היתר לאכול עוד יש באכילת תרומה שהוא קודש ואעפ"כ מותרת בת ישראל הנשאת לכהן לאכול הוא נקרא זכות כדאמרי' בגיטין דף י"ב דהוה חוב לה שפסלה בגט מאכילת תרומה ועיין ברמב"ם פי' משניות שם דבעבד לא הוה אכילת תרומה שלו מעלה יען דהוא אוכל בתרומה כמו שפחת כהן אוכלת בתרומה ולא מפני שיהי' מעלה כי הוא אוכל מפני שהוא קנינו של עבד קנין עצם כמו קנין בהמה אבל אכילת אשתו התרומה הוה זכות ומעלה לפניה כי גופה לא קנין עצם לבעלה יעו"ש וא"כ מי שרוצה להוציא האשה מזכות קנין מעלה צריך עדות כשר ועיין בתב"ש סי' ח"י ס"ק כ"ט שבירר